פריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פריה באיור מאת ארתור רקהאם לאופרה "זהב הריין" של וגנר
פריה ושרשרת הבריסינגמן

פְרֵיַ‏ה (נורדית עתיקה: Freyja) היא אלה מקבוצת הוואניר במיתולוגיה הנורדית, אלת הפריון, האהבה, היופי והמיניות. היסוד ונדיום נקרא על שם ונדיס, שם נוסף של פריה. בשפות רבות, כגון אנגלית וגרמנית, שמו של היום השישי בשבוע נקרא על שמה של פריה או פריג.

שם וזיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות שמה היא גברת (במשמעות אצילית). כמו אלים אחרים מהמיתולוגיה ידועה פריה בשמות נוספים, ביניהם וַ‏נַ‏דיס (בת הוואניר), מַ‏רְדוֹ‏ל (משמעות השם לא ברורה לחלוטין אך הוא קשור לזהב) וגֵפְן (הנותנת, קשור להיותה אלת הפריון).

ישנם טיעונים רבים כי האלה פריג היא בעצם פריה. ישנו דמיון לשוני בין שמות האלות, מספר מקורות כתובים מבלבלים בין שתי האלות, החפצים הנמצאים ברשותן דומים והדמיון בין שמות בעליהן (אודין הוא בעלה של פריג ואילו אוֹ‏‏ד הוא בעלה של פריה) תומכים ברעיון. מצד שני, שתי האלות מופיעות יחד בטקסטים שונים והן שייכות לקבוצות שונות של אלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריה היא בתו של האל ניורד, אחותו של האל פרייר ואשתו של אוֹ‏ד. לא ידוע רבות על אוד מלבד זאת שיצא למסעות ממושכים, וייתכן והיה בן תמותה. בהיעדרו בכתה פריה ודמעותיה היו זהב אדום.

פריה היא בעלת השרשרת בְריסינְגַ‏מֶן (בתרגום חופשי: "תכשיט בוער" או "תכשיט זוהר"). עם השרשרת על צווארה, שום גבר - בן תמותה או אל - לא מסוגל לסרב לה. לפי מקורות מסוימים, קיבלה פריה את השרשרת מארבעה גמדים ובתמורה בילתה לילה עם כל אחד מהם. בנוסף, היו ברשותה גלימת נוצות שאיפשרה לה להפוך לנץ ומרכבה הרתומה לשני חתולים. ביתה נקרא פוֹ‏לְקְוַ‏נְג (בתרגום חופשי "מישור האנשים") וההיכל המרכזי בו נקרא סֵסְרוּ‏מְניר (בתרגום חופשי "היכל המושב").

כחלק מהמאבק בין האלים לענקים ניסו הענקים לקחת את פריה מספר פעמים - על ידי חטיפה, כתשלום על מלאכה או באמצעות סחיטה. האלים הרשו לעצמם לנהל מערכות יחסים עם ענקיות אולם רצו לשמור על עליונות ולכן לא איפשרו לאלות להתחתן עם ענקים. מסיבה זו, כל ניסיון לגזול את פריה מהאלים גרם לחרדה ואלה עשו שימוש בכל האמצעים כדי להכשיל אותו, רובם נגמרו בהרג הענקים המעורבים.

פולחן דתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות שונות, בתקופה הויקינגית היה נהוג לסגוד לפריה על ידי טקס פרוע בשם סיידר (Seidr). כותבים לטיניים שונים מזכירים את הטקס בקצרה, אולם מציינים שאופיו כה גס עד שלא ראוי לפרט עליו. ככל הנראה, כלל הטקס פולחן במסגרתו לבשו גברים בגדי נשים. באיסלנד, ידוע כי פריה מילאה תפקיד חשוב באמונתם הדתית של המקומיים. במאה העשירית, במהלך ויכוח בין נוצרים לפגאנים, כינה אותה משורר נוצרי "זונה" ועקב כך הוגלה מהאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]