פריז (מלקולם מקלארן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת האלבום

פריז הוא אלבום קונספט מאת המפיק והמוזיקאי הבריטי מלקולם מקלארן שיצא ב-1994. מקלארן יצר את האלבום כ"מכתב אהבה" לעיר פריז. הוא מציג בכל שיר תמונות פריסאיות המשלבות סיפורים המוקראים/מדוקלמים בקולו, אשר ברבים מהם משולבות דמויות בעלות זיקה לעיר כג'יימס בונד, ז'אק פרוור, סרז' גינסבורג, סיד וישס, מיילס דייוויס וז'ולייט גרקו, ג'וזפין בייקר, סימון דה בובואר, אדית פיאף, קתרין דנב, אריק סאטי וסוניה ריקל. הליווי המוזיקלי מורכב משילוב סגנונות בהם ג'אז, מוזיקת קברט, פופ, רוק, אמביינט, מוזיקה מזרחית, מוזיקה אפריקאית ועוד, רובם בתיזמור עשיר. כן יש באלבום מחוות לשירים צרפתיים מוכרים כמו למשל השיר הפרובוקטיבי והמצליח "Je T'Aime ... Moi Non Plus" (בעברית: אני אוהבת אותך ... אני כבר לא) של סרז' גינסבורג עם גניחותיה של ג'יין בירקין.

התקליט התקבל בפליאה כיוון שמקלארן היה מוכר כ"אבי הפאנק (Punk)" וליצירה הסנטימנטלית והרכה אין כל קשר עם סגנון זה. הביקורות נעו בין תיעוב של "היצירה היומרנית" שבה מוזיקאים בינוניים אינם מצליחים לחפות על כשרונו הפחות מבינוני של מקלארן‏[1] לבין התלהבות ציבורית והגדרת האלבום כיצירת מופת‏[2]. בעיקר מוערכים השיר "פריז, פריז" בהשתתפותה של קתרין דנב והשיר "ג'אז הוא פריז" (Jazz is Paris). השיר "ג'אז הוא פריז" הוא אחד משלושה שירים באלבום, מגוללים את סיפור אהבתם של ג'ולייט גרקו ומיילס דייוויס. שני השירים הנוספים הם Miles And Miles Of Miles Davis ו-Rue Dauphine. שלושת השירים משלבים ראפ רך עם נגינת חצוצרת ג'אז נוקבת והמילים של שלושתם מודגישות את העובדה שמיילס דיוויס היה שחור עור.

לאלבום צורף תקליט עם עיבוד אינסטרומנטלי (כלי) של השירים לתשעה קטעים ממוספרים.

השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. "Mon Dié Sénié" – 4:30
  2. "Walking With Satie" – 4:03
  3. "Père Lachaise" – 3:41
  4. "Miles And Miles Of Miles Davis" – 2:04
  5. "Jazz Is Paris" – 5:15
  6. "Rue Dauphine" – 3:26
  7. "Paris Paris" ‏(עם קתרין דנב)‏– 5:24
  8. "Je T'Aime... Moi Non Plus" – 4:39
  9. "Club le Narcisse" – 3:20
  10. "La Main Parisienne" – 5:02
  11. "Driving Into Delirium" – 2:33
  12. "Revenge Of The Flowers" – 4:05
  13. "In The Absence Of The Parisienne" – 4:27
  14. "Anthem" – 3:50
  15. "Who The Hell Is Sonia Rykiel?" – 6:18 ‏נקרא גם‏ "Je M'Apelle Malcolm McLaren, et vous? Sonia Rykiel"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]