פרימוס (תואר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התואר פרימוס שימש בימי הביניים ואחריהם כתואר כבוד לאדם בעל תפקיד ראשון במעלה. התואר גזור מהמילה הלטינית "primus", שפירושה - ראשון במעלה.

בתואר זה כונה הבישוף האחראי של הכנסייה ההגמונית בסקוטלנד[1], וכך כונה הפרנס והגבאי הראשי, בקהילות יהודיות מרכזיות בצ'כיה, בבוהמיה ומורביה, והמפורסמת שבהן היא קהילת פראג.

פרימוס ביהדות צ'כיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתואר הכבוד "פרימוס" כונו רבים מנכבדי פראג, ששימשו בדרך כלל גם כפרנסים ומנהיגים ודיינים בוררים. כך למשל חותנו של ר' נפתלי כ"ץ הראשון, הרב ישעיה ליברמן פרימוס; הרב שמעון הלוי ברנדיס חתנו של המהר"ל מפראג, ועוד רבים נוספים. כינוי זה ניתן למנהיגה הראשי של הקהילה, והוא כלל במשמעותו גם את היותו של מנהיג זה שתדלן אצל השלטונות.

בעיר ניקלשבורג, עד לשנת ה'ת"פ היה נקרא אחד מהגבאים הראשונים, החשוב שבהם, בשם "פרימוס". בשנת ה'ת"פ התקבלה החלטה למנות ארבעה גבאי-על ולבטל את משרת ה"פרימוס"[2]. בפראג נקרא ראש הקהל בתואר "פרימוס", והמהר"ל בדרשתו לשבת הגדול גינה כינוי זה משום חוקת הגויים. הפרימוס היהודי היה גם מתכבד בכיבודים שונים, כעלייה לתורה ראשון.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו Primus of the Scottish Episcopal Church
  2. ^ סיני יז, עמ' קפה
P religion world.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.