חיץ הנקביים
 | |
| שיוך |
גו  |
|---|---|
| אספקה עורקית |
עורק חיץ הנקביים |
| ניקוז לימפטי |
Superficial inguinal lymph nodes |
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (424) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
perineum |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A09.5.00.001 |
| TA2 (2019) |
131 |
| FMA |
9579 |
| קוד MeSH |
A01.719 |
| מזהה MeSH |
D010502 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0031066 |
  | |
חֵיץ הַנְּקָבַיִם (בלעז פרינאום, TA:Perineum - מיוונית: περίνεος[1]) הוא חלקו התחתון של הגו, בין הירכיים. חיץ הנקביים ממוקם בהמשך למוצא האגן ונמצאים בו החלקים הסופיים של מעברים של מערכת העיכול, של מערכת השתן ושל מערכת המין וכן איברי המין החיצוניים. חיץ הנקביים מרכזי לשלושה תחומים ברפואה, אורולוגיה, גינקולוגיה ופרוקטולוגיה.
אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צורתו הכללית של חיץ הנקביים היא כשל מעוין, התחום על ידי הקודקודים הבאים: מאחה עצמות החיק (מאחה הערווה, Symphysis pubica) - קודקודו הקדמי, ענפי עצם החיק התחתונים (Ramus inferior ossis pubis) - שתי צלעותיו הקדמיות[2], גבששות השת (Tuber ischiadicum) - קודקודיו בצדדים, רצועות העצה והגבשוש (Ligamentum sacrotuberale, ראו מפרק העצה והכסל) - צלעותיו האחוריות ועצם העוקץ - הקודקוד האחורי.
קו דמיוני בין גבששות השת חוצה את חיץ הנקביים לשני משולשים. המשולש הקדמי הוא תחום איברי המין והשתן (Regio urogenitalis) והמשולש האחורי מכונה תחום הטבעת (Regio analis).
הגבול העליון של חיץ הנקביים הוא רצפת האגן המורכבת משרירים ומרקמות חיבור (מחתלת) הסוגרים את מוצא האגן. חלקה הקדמי של רצפת האגן כונה בעבר[3] חיץ איברי המין והשתן (diaphragma urogenitale) ותואר כמורכב מסיבי שריר הנעים לרוחב קשת החיק ומסביב לשופכה. חלקה האחורי של רצפת האגן, חיץ האגן (diaphragma pelvis), מורכב משני זוגות שרירים, של השריר מרים פי הטבעת (Musculus levator ani) ושל שריר העוקץ והשת (Musculus ischiococcygeus; Musculus coccygeus). ברצפת האגן פתחים לשופכה, לנרתיק ולתעלה האנאלית.
תחום איברי המין והשתן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגברים נמצאים בתחום איברי המין והשתן הפין ושק האשכים. דרך חיץ הנקביים עובר חלק קצר מהשופכה, שופכת החיץ (Pars intermedia uretrae; Pars membranacea urethrae) המתחברת לחלק הספוגי (Pars spongiosa) של השופכה הנמשך עד לפי השופכה בקצה הפין. בחיץ הנקביים נמצאים גם מספר שרירים שטחיים. התכווצות שרירים אלו מסייעת לריקון הפין משתן או מנוזל זרע וכן לחסימת ורידי הפין כחלק מהמנגנון המאפשר זקפה.
בנשים קיים בחיץ הנקביים פתח נוסף, פתח הנרתיק, המוביל אל הנרתיק, והשופכה עוברת דרך החלק הקדמי של הנרתיק. שמם הכולל של איברי המין החיצוניים של האישה הוא פות.
תחום הטבעת[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחום הטבעת כולל את התעלה האנאלית ופי הטבעת בפתחה החיצוני. משני צידיה של התעלה האנאלית נמצאים שני חללים בשם גומץ השת והחלחולת (Fossa ischioanalis).
לגומץ השת והחלחולת צורת טריז הרחב בחלקו התחתון וצר בחלקו העליון. הגומץ מכיל רקמת חיבור רפה, בעיקר רקמת שומן שבתוכה עוברים סיבים חזקים. הסיבים מייצבים את התעלה האנאלית במקומה אך סך התכולה של הגומץ יכולה לנוע לצדדים כדי לאפשר לתעלה האנאלית להתרחב בזמן מעבר צואה.
בחלקו הצידי של גומץ השת והחלחולת עוברת תעלת הערווה (Canalis pudendalis). דרך התעלה עוברים כלי הדם הפנימיים של הערווה ועצב הערווה המעצבב את רובו של חיץ הנקביים מבחינה תחושתית ותנועתית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Moore KL, Clinically Oriented Anatomy, 3rd Ed., Baltimore, Williams & Wilkins, pp. 295-319, 1992 ISBN 068306133X.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ περίνεος, Henry George Liddell, Robert Scott, A Greek-English Lexicon, on Perseus
- ^ הצורה הכללית של מאחה עצמות החיק יחד עם ענפי עצם החיק התחתונים מכונה "קשת החיק"
- ^ המונח לא מופיע עוד בטרמינולוגיה אנטומיקה