פריץ פרלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פריץ פרלס, 1923

פרידריך (פרדריק) סלומון פרלס (Friedrich (Frederick) Salomon Perls‏) (8 ביולי 1893, ברלין, גרמניה14 במרץ 1970, שיקגו, אילינוי), שנודע כפריץ פרלס (Fritz Perls), היה פסיכיאטר ופסיכותרפיסט יהודי-גרמני-אמריקאי.

פרלס טבע את המונח "תרפיית הגשטאלט" לתיאור סוג התרפיה שפיתח בצוותא עם אשתו לורה פרלס החל משנות הארבעים, והוא חבר למכון איסלן בקליפורניה בשנת 1964. גישתו קשורה, אולם אינה זהה, לפסיכולוגית הגשטאלט ולפסיכותרפיה התאורטית של הגשטאלט מבית מדרשו של האנס-יורגן וולטר.

ליבתה של תרפיית הגשטאלט היא קידום המודעות לאחדות של כל הרגשות וההתנהגויות הנוכחים, והמגע בין האני לסביבה.

פרלס פסע מחוץ לתחומיה של הפסיכותרפיה בשל ציטטה המתוארת לעתים תכופות כ"תפילת הגשטאלט". הדבר היה נכון במיוחד בשנות השישים, כשאימרה זו, המעניקה דגש חזק לאינדיבידואליזם, זכתה לתשומת לב רבה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריץ פרלס נולד בברלין בירת הקיסרות הגרמנית ב-1893. למד בתיכון היוקרתי "אסקנישה גימנזיום" (Askanische Gymnasium), ולאחר בחינות הבגרות ציפו ממנו בסביבתו הקרובה להיהפך לעורך דין כמו דודו הנודע הרמן שטאוב (Hermann Staub;‏ 1856–1904), אולם במקום זאת הוא למד רפואה. לאחר שהיה תקופה מסוימת בחפירות במלחמת העולם הראשונה, קיבל דוקטורט. פרלס נמשך לפסיכיאטריה בשל עבודתו של פרויד ומחקריו המוקדמים של וילהלם רייך.

בשנת 1930 נשא לאישה את לורה פרלס (אז לורה פוזנר), ולהם נולדו שני ילדים משותפים, רנט וסטפן.

ב-1933, זמן מועט לאחר עלות היטלר לשלטון בגרמניה, נסו פרלס, רעייתו לורה וביתם הבכורה רנט להולנד, ושנה אחת אחרי כן היגרו לדרום אפריקה, שם כתב פרלס בשנת 1941 את "אגו, רעב ותוקפנות" (Ego, Hunger, and Aggression; ראה אור ב-1942). אשתו לורה לקחה אף היא חלק בכתיבת ספרו, אם כי לא ניתן לה קרדיט על כך. ב-1942 התגייס פרלס לצבא דרום אפריקה, שבו ששרת כפסיכיאטר צבאי בדרגת סרן עד לשנת 1946.

הזוג פרלס היגרו לניו יורק ב-1946, שם עבד פריץ פרלס למשך זמן מה ביחד עם קארן הורני, ואז עם וילהלם רייך. בשנת 1947 לערך ביקש פרלס מהסופר פול גודמן להעלות על הכתב רשימות שרשם בכתב ידו, ושביחד עם תרומות מראלף האפרלין וגודמן פורסמו בתור "תרפיית הגשטאלט" (Gestalt Therapy).

פרלס נסע לקליפורניה ב-1960, שם המשיך להעביר את סדנאותיו כחבר מכון איזלן בביג סור, עד לעוזבו את ארצות הברית על מנת להשיק קהילת גשטאלט באגם קוצ'יצ'אן באי ונקובר שבקנדה ב-1969. פריץ פרלס הלך לעולמו כמעט שנה לאחר מכן, ב-14 במרץ 1970, בשיקגו, כתוצאה מדום לב בעקבות ניתוח בבית החולים ממוריאל על שם לואי איי. וייס בשיקגו.

ספרים פרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ego, Hunger and Aggression (1942).
  • Gestalt Therapy: Excitement and Growth in the Human Personality (1951/1977)
  • Gestalt Therapy Verbatim (1968).
  • The Gestalt Approach and Eye Witness to Therapy (1973) .
  • In and Out the Garbage Pail (1981).

כתביו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גשטאלט (תראפיית התבנית): מלה במלה / פרדריק ס’ פרלס (אסף וערך: ג'ון או' סטיבנס; מאנגלית: אברהם קדימה), תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, תשל"ח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוגרפיות:

כתיבתו והרצאותיו של פריץ פרלס:

ראיון עם פריץ פרלס