פריקת כתף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
כתף פרוקה בצילום רנטגן

פריקת כתף (glenohumeral dislocation)- כ-95% מפריקות הכתף הן קדמיות, כלומר עצם הזרוע נמצאת קדמית מדי לשקע המתאים לה בעצם השכם. בדרך כלל הפריקות יגרמו לנפגע להחזיק יד מסובבת כלפי חוץ. מטופל עם פריקות כתף חוזרות לרוב ילווה בממצא קליני : 50% ידגימו קרע בגיד ופגיעה שרירית במייצבי כתף עד גיל 40, וכ- 80% ידגימו קרע בגיד ופגיעה שרירית במייצבי הכתף מעל גיל 60. תיתכן פגיעה בעצב השחי (axillary n.), ולאחר 10 שנים מתפתחת אטרופיה שרירית אצל 20% מהנפגעים.

פגיעות נילוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן פריקה ייתכנו פגיעות במבנים שונים במפרק:

  • Hills sacs lesion- שקע שנוצר בראש עצם הזרוע במהלך הפריקה. ראש עצם הזרוע נפגע בחיכוך עם קצה המשטח המפרקי (החלל הגומתי) של עצם השכם. זהו סימן לפריקות חוזרות. את השקע ניתן לראות על ראש עצם הזרוע בצד האחורי חיצוני.
  • Bankart lesion- עוצמת הניתוק של ראש עצם הזרוע ממפרק הכתף מושך את קופסית המפרק והלברום הסחוסי, עד ליצירת קרעים בלברום.
  • Slap lesion – פגיעה בחלק העליון של הלברום.

טיפול ופרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

7-10 ימים ללא תנועת כתף על מנת לאפשר החלמה לקופסית המפרק. תנועתיות מוקדמת ככל הניתן כדי להימנע ממצב של כתף קפואה (frozen shoulder).

ככל שהפגיעה בגיל מבוגר יותר גובר הסיכון לכתף קפואה. טיפול אגרסיבי ומהיר נוסה עם ספורטאים ונמצאה שכיחות של 90% במקרי פריקת כתף חוזרת. לטיפול ניתוחי של תיקון הלברום(חומר סחוסי) הפגוע בכתף יש סיכוי הצלחה של 95% כיום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.