פרננדו ארבאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרננדו ארבאל

פרננדו ארבאל (ספרדית: Fernando Arrabal; נולד ב-11 באוגוסט 1932), סופר ומחזאי ספרדי.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבאל נולד בעיר מֱלִיַה שבמרוקו הספרדית, וכיום הוא אחד היוצרים הספרדים החשובים ביותר, אף על פי שמאז שנת 1958 ואילך הוא מתגורר בפריז. בחמש שנות חייו הראשונות התגוררה המשפחה במלייה. בין השנים 1937 ו-1940 התגוררה משפחתו בסיודד רודריגו (מחוז קסטיליה ולאון), העיר בה היה כלוא אב המשפחה הרפובליקני . משפחתו עברה למדריד בשנת 1940, ותשע שנים לאחר מכן נטש ארבאל הצעיר את המוסד שבו עבר הכשרה כמועמד לפנימייה הצבאית של חיל האוויר. לאחר מכן עבד במפעלי נייר בוולנסיה ובמדריד והתחיל ללמוד משפטים באוניברסיטת מדריד. עם כישלון מחזהו הראשון השתקע בפריז ובשנת 1966 הקים את תנועת הפאניקה.

חשיבותו והשקפותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות פרסומו בעולם היה יוצר אלמוני לגמרי במולדתו בזמן שלטונו של פרנסיסקו פרנקו. לאחר מות הרודן בשנת 1975 ביקר היוצר לעתים קרובות בספרד, אולם תדמית הילד הרע ומחולל השערוריות דבקה בו והקשתה על התקבלותו בחוגי התרבות והספרות של ארצו. ביקורתו החברתית ותפישותיו הפסימיות באשר לדרך העולם וליחסי אנוש מבוססות על אירועים טראומטיים המוצאים ביטוי ביצירה דרמטית.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחדים ממחזות ארבאל הועלו בישראל:

פרט למחזות כתב ארבאל גם רומנים כגון:

  • "בעל בבל"
  • "המגדל הלוּם הברק"
  • "ארבאל חוגג את טקס הבלבול"
  • "הבתולה האדומה"
  • "ניו יורק של ארבאל"
  • "אבן הטירוף"

אחדים מספריו ראו אור קודם בתרגומם הצרפתי, ורק לאחר מכן הופיע המקור הספרדי. דרכי הביטוי הייחודיות לו, מקוריותו ודימוייו מאפיינים גם את הרומנים וגם את המחזות שכתב. בשנות ה-70 התפרסם היוצר גם בזכות עיסוקו בקולנוע ושלושת הסרטים שביים הם "יחי המוות" (1971), "אלך כמו סוס משוגע" (1973) ו"גֶרְנִיקָה" (1975). בשנת 2003 ראה אור בהוצאת כרמל ובתרגום רמי סערי הספר "בעל בבל / מכתב אהבה", הכולל תרגום עברי של הרומן "בעל בבל" ושל המחזה "מכתב אהבה" שבוצע בבכורה עולמית בתיאטרון הבימה.