פרנסואה דה מאלרב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקנו של פרנסואה דה מאלרב.

פרנסואה דה מאלרב (צרפתית: François de malherbe‏; 1555 - 16 באוקטובר 1628) היה משורר ומבקר ספרותי צרפתי.

דה מאלרב נולד בעיר קן שבנורמנדיה לאב שהיה שופט מחוזי. הוא למד בקן, בפריז, בהיידלברג ובבזל. בשנת 1576, עם סיום למודיו, נסע לפריז ונכנס לשירותו של אנרי השני דוכס אנגולם שהיה מושל פרובנס. הוא שימש כמזכירו בעיר אקס אן פרובנס ונישא שם ב-1581. ב-1586 פטרונו נפטר ודה מאלרב איבד את משרתו, אך חרז חרוזים שעבורם קיבל מענק כספי ניכר מאנרי השלישי מלך צרפת. הוא התגורר לחליפין בפרובנס ובנורמנדיה במשך כעשרים שנה.

דה מאלרב המשיך לכתוב שירים ובשנת 1596 פרסם "שיר למלך אנרי הגדול" (אנרי הרביעי מלך צרפת). ב-1600 מארי דה מדיצ'י עברה באקס אן פרובנס בדרכה לנישואיה עם המלך אנרי הרביעי בפריז. דה מאלרב כתב לכבודה "שיר קבלת פנים למלכה מארי דה מדיצ'י", שהיה שירו החשוב הראשון. ב-1605 נסע לפריז והתקבל על ידי אנרי הרביעי שהזמין אצלו שיר על מנת לחגוג את המערכה הצבאית שלו בחבל לימוזן. דה מאלרב כתב את השיר "תפילה עבור המלך אנרי הגדול בצאתו ללימוזן". שיר זה זיכה אותו בתואר משורר החצר של המלך. ב-1610, אחרי שאנרי הרביעי נרצח בפריז, הפך דה מאלרב לבן חסותה של מארי דה מדיצ'י ולמשורר החצר של בנה, לואי השלושה עשר מלך צרפת. בשנת 1624, כאשר הקרדינל רישלייה נתמנה לשר הראשי של המלך לואי השלושה עשר, הפך דה מאלרב לבן חסותו של רישלייה שמינה אותו לגזבר אוצר המדינה. ב-1627, בנו של דה מאלרב, מארק אנטואן נהרג בדו-קרב. הוא עשה ככל שביכולתו להביא לדין את האשמים (החל משנת 1626 הפך הדו-קרב לבלתי חוקי בצרפת), אך נפטר ב-1628 בפריז.

לשירתו של דה מאלרב נודעה השפעה רבה על הספרות הצרפתית. בהשפעתו התפתחו בהדרגה כללי השירה הקלאסית ששלטו בכיפה עד הופעתה של השירה הרומנטית. כמבקר ספרותי דה מאלרב דרש יתר שלמות ופשטות באוצר המילים ובחריזה. האקדמיה הצרפתית שנוסדה שבע שנים אחרי מותו הורכבה בחלקה מתלמידיו שאימצו את תפיסתו. המשורר והמבקר הספרותי ניקולה בואלו הרעיף עליו שבחים וכתב בספרו "אמנות הפיוט": "לבסוף הגיע דה מאלרב". לא זו בלבד שדה מאלרב היה אדון השירה, אלא גם אדון הלשון הצרפתית. מספרים כי לפני מותו נזף באחות רחמנייה מפני שאינה מדברת צרפתית כראוי.