פרנסואה ז'אן דומיניק אראגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנסואה ז'אן דומיניק אראגו
François Arago
1786 –‏ 1853
François Arago.jpg
תרומות עיקריות
עשה מספר ניסויים חשובים בתחום הפיזיקה, מיפוי ומדידות

פרנסואה ז'אן דומיניק אראגוצרפתית: François Jean Dominique Arago;‏ 26 בפברואר 17862 באוקטובר 1853) היה אסטרונום, פיזיקאי, מתמטיקאי ופוליטיקאי צרפתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אראגו למד באקול פוליטכניק בפריז. בסיום לימודיו נשלח לספרד לסייע בקביעת המרידיאן של פריז. לאחר שנתפס בזמן מלחמת העצמאות הספרדית, הוחזק כאסיר, נמלט מספר פעמים, וחזר לפריז כגיבור שלוש שנים מאוחר יותר. תהילה זו אפשרה לו להיבחר כחבר באקדמיה הצרפתית למדעים בגיל 23 בלבד, ולהתמנות כפרופסור לגאומטריה אנליטית ולגאודזיה באקול פוליטכניק (1809-1830). הוא התגורר באובזרווטואר של פריז, שם שימש כמנהל, ומקום זה היה ביתו עד מותו.

פרנסואה אראגו היה האח המפורסם ביותר מבין ארבעה אחים:

  • ז'אן אראגו (1788-1836), גנרל ששירת במקסיקו;
  • ז'אק אראגו (1790-1855), סופר וחוקר;
  • אטיין אראגו (1802-1892), סופר ופוליטיקאי.

עבודתו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו הראשונים של אראגו בפיזיקה התרכזו באופטיקה. הוא ערך ניסוי חשוב בשנת 1810 (שפורסם בכתב רק כעשרים שנה מאוחר יותר): הוא ניסה למדוד את מהירות האור המגיעה מהכוכבים, על ידי השוואת הערכים בין השעה שש בבוקר ושש בערב. בשעה שש בבוקר, כאשר ניתן לראות כוכב בזנית, הארץ מתקרבת אליו, וניתן לחשב את מהירות סיבוב כדור הארץ סביב השמש; בשש בערב, עם כוכב אחר בזנית, הארץ מתרחקת, וניתן למדוד את המהירות השלילית.

אראגו היה האדם הראשון שצפה בזרמי מערבולת. בשנת 1824 הוא צפה במה שנקרא אז סיבובי מגנטיות והבחין שגופים מאוד מוליכים יכולים להיות ממוגנטים, תגליות אלו הוסברו על ידי מייקל פאראדיי (1791–1867).

בשנת 1825, טען יחד עם פייר לואי דולון כי הסיקו מהו לחץ האדים של המים בלחץ העולה על 30 atm.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1830, אראגו, שנקט תמיד בעמדות ליברליות רפובליקניות, נבחר כחבר בבית התחתון של מחוז הפירנאים המזרחיים שבדרום צרפת, והוא נעזר בכישוריו המדעיים ובצחות לשונו בשאלות שנגעו בנושאי חינוך ציבורי, תגמולים עבור המצאות ועידוד המדעים המכניים והפרקטיים. רבים מהמפעלים הלאומיים החשובים והמכובדים של אותה תקופה, חבים לתמיכתו – בהם הפרס שניתן ללואי ז'אק מנדה דאגר עבור המצאת הדאגרוטיפ, שיטת הצילום המסחרית הראשונה, הפרס עבור פרסום עבודתו של פייר סימון לפלס, רכישת מוזיאון קלוני על ידי המדינה ופיתוח מסילות הרכבת והטלגרף החשמלי.

שנים אחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אראגו נותר רפובליקאי עקבי עד אחרית ימיו, ולאחר ההפיכה של שנת 1852, אף על פי שסבל מסוכרת ואחר כך גם ממחלת ברייט (מחלה נפרולוגית) שהוחמרה בשל מימת, העדיף להתפטר מתפקידו כאסטרונום ולא להישבע אמונים למשטר החדש. נפוליאון השלישי הורה לא להטריד את המדען הזקן ולאפשר לו לדבר ולהתנהל כרצונו. בקיץ 1853 המליצו לו רופאיו לחזור למחוז ילדותו ולראות אם האוויר שם יקל עליו. אראגו אכן יצא למזרח הפירנאים, אך לא היה בכך הועיל, והוא נפטר בפריז. קברו נמצא בבית הקברות המפורסם פר לשז בפריז.

פרסים ומחוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hahn, Roger (1970). "Arago, Dominique François Jean". Dictionary of Scientific Biography. New York: Charles Scribner's Sons. 200-203.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]