פרנסיס ז'ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקן פרנסיס ז'ם, מאת ז'ן ובר

פרנסיס ז'םצרפתית: Francis Jammes;‏ 2 בדצמבר 18681 בנובמבר 1938) היה משורר צרפתי.

פרנסיס ז'ם נולד בטורניי בחבל הפירנאים בצרפת בשנת 1868. הוא למד בבית הספר התיכון בעיר פו, בירת המחוז, ואחר כך בעיר בורדו. כתלמיד שקדן הוא פיתח טעם למסעות דמיוניים כדוגמת ספריו של ז'ול ורן. אחרי כן, כשעודנו צעיר מאוד, בגיל 15 עד 18, נטה להרפתקאות בתורת החרקים שהתבטאו לימים בשיריו.

בשנת 1886 התוודע לשיריו של שארל בודלר, נכשל בבחינת הבגרות והצליח להתגבר על הכישלון בכותבו 89 שירים. בשנת 1889 החל משמש כפרקליט במשרדו של עורך דין בעיירה אורטז. הוא השתעמם מעיסוקו כפרקליט, והחל שולח מאמרים על שירה לכתבי עת ספרותיים. מאמרים אלה הרשימו את המשורר סטפאן מאלארמה וגם את הסופר לעתיד אנדרה ז'יד שהיה בן גילו של ז'ם. בהשפעתו של ז'יד החליט ז'ם להקדיש עצמו לשירה.

בין שנת 1898 לשנת 1900 כתב ופרסם ז'ם את קובץ שיריו "מתפילת השחרית ועד לתפילת המנחה" ואת הקובץ "יגון הרקפות", ובו השיר "הילד שהייתי". הוא זכה לפרסום רב וחולל תנועה ספרותית משלו. בשנת 1901 התיידד עם המחזאי והמשורר פול קלודל, ונשא הרצאות בבריסל, אנטוורפן, ברוז' ואמסטרדם.

בהיותו בן 35 התאהב בנערה צעירה, אולם הורי הנערה דחו אותו והיא צייתה להם ונישאה לאיש עשיר. מאורע זה גרם למשורר ייסורים. לאחר אהבה נכזבת זו הוא פרסם את קובץ שיריו "מחשופים ברקיע" בשנת 1906, ובו השירים "אנו נתאהב כך כך" ו-"לעתים אני עצוב". שנה לאחר מכן הוא נישא, אך נשאר במרכזם של חיי הספרות והעניק את השראתו לסופרים ומשוררים חדשים כמו פרנסואה מוריאק וז'אן קוקטו.

ז'ם העריץ את "שירי עבודת האדמה" של ורגיליוס, וכמו ורגיליוס עקב בתבונה אחר עונות השנה של עבודת האדמה. הוא בילה את מרבית חייו באזורים המבודדים של הרי הפירנאים ותיאר בשיריו את אנשי הכפרים, נשות האיכרים והילדים.

נפטר בשנת 1938 באזור הולדתו בחבל הפירנאים בצרפת.

השפעה על משוררים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיריו של פרנסיס ז'ם הייתה השפעה רבה על שירתה של רחל כפי שהעידה בשירה "אני"

כָּזֹאת אָנֹכִי: שְׁקֵטָה
כְּמֵימֵי אֲגַם,
אוֹהֶבֶת שַׁלְוַת חֻלִּין, עֵינֵי תִינוֹקוֹת
וְשִׁירָיו שֶׁל פְרַנְסִיס זַ'ם.

לבד מהמשוררת רחל שתרגמה רק שירים בודדים של ז'ם, תרגם גם הסופר והעורך בני ציפר כמה וכמה משירי ז'ם, אך טרם כינס בספר את תרגומיו. הם התפרסמו בשנים האחרונות בעיתון "הארץ".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]