פרנץ ברדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ ברדון
Franz Bardon
לידה 1 בדצמבר 1909
Kateřinky, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 ביולי 1958 (בגיל 48)
ברנו, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה František Bardon עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע קוסם במה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנץ ברדוןצ'כית: Franz Bardon;‏ 1 בדצמבר 1909 באופווה שבצ'כוסלובקיה - 10 ביולי 1958) היה קוסם במה ועסק בהרמטיציזם הן בתור מורה והן בתור תלמיד. היה חבר של החברה הצ'כית ההרמטית - אוניברסליה. הוא למד בבית הספר הציבורי באופאווה, ולאחר מכן קיבל הסמכה כמכונאי. במהלך מלחמת העולם השנייה הוחזק ברדון במחנה ריכוז בשל סירובו לקחת חלק במיסטיקה נאצית. הוא חולץ על ידי חיילים רוסים אשר פשטו על המחנה. ברדון המשיך בעבודתו בתחום ההרמטיזם עד לשנת 1958 אז נעצר ונכלא בברנו, צ'כוסלובקיה. נפטר ב-10 ביולי 1958 בזמן שהיה תחת מעצר משטרתי.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברדון נודע בעיקר בזכות שלושה הכרכים על קסמי ההרמטיזם: חניכה לתוך ההרמטיזם, התרגול של זימון קסום והמפתח לקבלה האמיתית.

בנוסף קיימת יצירה רביעית המיוחסת אליו בשם פרבטו הקוסם, הנחשבת כאוטוביוגרפיה בתחפושת. אף על פי שהספר מציג את ברדון כמחבר, פרנץ בארדון סיפק אך את מסגרת העובדות בספר והתוספות וההשלמות נכתבו למעשה בידי מזכירתו, אוטי בוטאבובה. בעת שמרכיבים אחדים בסיפור בדיוניים, מרב הספר נכתב כנובלת סתרים, עם ייפוי מצידה של בוטאבובה.

יצירותיו של ברדון נודעות בעיקר בזכות פשטותן, בשל מיעוטם היחסי של חלקים תאורטיים, ודגש רב על תרגול עם טכניקות רבות. תלמידיו, כדוגמת ויליאם מיסטל וראוון קלארק מחשיבים אותו לכותב תוכניות אימון לקוסמים הטוב ביותר במאה העשרים. הם נכתבו עם הכוונה לאפשר לתלמידים הרוצים לתרגל קסמים את האמצעים לכך אם נבצר מהם ללמוד עם מורה (ברדון המליץ על לימוד עם מורה, במידת האפשר).

פראבטו הקוסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שנערך בצורת נובלה, פראבטו הקוסם הוא למעשה אוטוביוגרפיה רוחנית של פרנץ ברדון. פראבטו היה שם הבמה של המחבר בזמן הקריירה שלו כקוסם בהופעות, שם שלקוח מהצירוף של פרנץ-בארדון-טרופאוו-אופאוו, וזהו פראבטו התופס חלק מרכזי בנובלה גם כן. הסיפור מתרחש בדרזדן, גרמניה, בתחילת שנות ה-30, ומתאר את עלילות קרבות הקסם של פראבטו בחברי מסדר אפל, רב עוצמה ומסוכן, את הימלטותו מגרמניה במהלך הימים מלאי הייאוש האחרונים של רפובליקת ויימר, וההתחלה של המשימה הרוחנית שהגיעה לפסגתה בזמן שברדון כתב את ספריו הקלאסיים בנושא קסמי ההרמטיזם. יותר מאשר נובלה, פראבטו הקוסם היא יצירה של קסם המעניקה תובנות לתוך ספריו האחרים של ברדון וכמו כן חושפת את הכוחות המסתוריים האפלים הקיימים בעולם, אשר באו לידי ביטוי בין היתר בעלייתו של הרייך השלישי.

ההקדמה לספר פראבאטו נכתבה ב-1979 על ידי דיאטר רוגברג ששיתף מידע שהוא עצמו קיבל מהמזכירה אוטי בוטאבובה אשר סיפרה בתורה שהיא קיבלה את המידע ישירות מפרנץ בארדון. על פי הצהרות אלו של אוטי בוטאבובה, היטלר ואחרים מאנשי סודו היו חברים במסדר טהולה, שהיה למעשה הזרוע החיצונית של קבוצת טיבטים שעסקו במאגיה שחורה והם השתמשו במסדר הטהולה למטרותיהם שלהם. פרנץ בארדון הובא לתשומת ליבם של הנאצים בעקבות רשלנותו של תלמידו וידידו, וילהלם קווינטשר (ראם אומיר קווינטשר), שלא השמיד את המכתבים שניהל עם בארדון למרות בקשתו של בארדון. לפרנץ בארדון הוצעה משרה גבוהה ברייך השלישי על ידי אדולף היטלר, אבל רק תמורת עזרתו בניצחון המלחמה עם יכולות הקסם שלו. מאחר שהוא סירב לעזור, הוא נחשף לעינויים האכזריים ביותר. בנוסף לדברים אחרים, הם ביצעו ניתוחים בגופו ללא חומרי הרדמה. הם חישלו טבעות ברזל סביב קרסוליו והתקינו עליהם כדורי ברזל כבדים.

מטאפיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת המטאפיזית של ברדון מתחילה בחניכה לתוך ההרמטיזם ומורחבת בכרכים הבאים לאחר מכן. המציאות העליונה ביותר היא אקשה (מרחב, חלל), המקושרת גם לאלוהים וגם ל"עולם האידיאות" האפלטוני, אשר מחייה (ומאזנת) את 4 היסודות של אדמה, מים, אש ואוויר. ארבעת היסודות הללו מרכיבים את סך כל הכוחות והתהליכים בתוך כל אחד משלושת העולמות. ברדון גם מיקם כוחות "חשמליים" ו"מגנטיים", אשר מופיעים בעיקר כמונחים לכוחות הפעילים והסבילים של היקום, בהתאמה. הם באים לידי ביטוי בהיבטים החיוביים והשליליים של 4 היסודות. אוויר ואדמה גם יחד נחשבים כפסאודו-יסודות מכיוון שהם מופיעים רק מתוך יחסי הגומלין בין האש והמים.

שלושה העולמות או "המישורים" כוללים את המישור המנטלי הוא המציאות העליונה, השמור לאקשה הלא מחולקת, ובו נמצא האני האמיתי והנצחי. בעת שהאקשה היא מבחינה מסוימת העולם של הרעיונות, זהו המישור המנטלי המניע את הרעיונות הללו. המישור האסטרלי הוא הבא בתור ומכיל את אבות הטיפוס של העולם הפיסי ולמידה מסוימת את האנרגיה החיונית מאחוריו; העולם הפיסי הוא העולם הנמוך ביותר ודורש רק הסבר מועט. כל אחד מעולמות אלו מרכיב מערך שלם לעולם שמתחתיו. מכיוון שלבני האדם גם כן יש שלושה גופים התואמים בנוכחותם לשלושה העולמות, ניתוק הקשר בין כל שניים מבין הגופים הללו יגרום להתפרקות של הצורות הנמוכות יותר (או מוות). דברים כגון הקרנה אסטרלית עדיין אפשריים מכיוון שהם מערבים רק הרפיה של הקשר שבין הגופים.

בני אדם נחשבים למיוחדים מכיוון שלהם לבדם ארבעה קטבים, כלומר מכילים את כל ארבעה היסודות, בנוסף לחמישי, האקשה או היסוד השמיימי. תפיסה זו היא הבסיס לחלק גדול מהלימוד של ברדון, הדורש עבודה על הפגמים והגעה לאיזון 4-קוטבי נכון - ורק אז החניך יוכל להתקדם מבחינה רוחנית. ברדון חוזר ומדגיש שהחניך מסוגל לפתח הבנה של עצמו ושל היקום רק בטווח המודעות שלו והבגרות הרוחנית שלו. לפיכך ככל שהתלמיד יותר מאוזן ויותר מפותח, תהיה לו גישה כוללת יותר למציאות וכוח קסמים רב יותר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Franz Bardon (2002). Kenneth Johnson (ed.). Frabato the Magician: An Occult Novel. Gerhard Hanswille (trans.). Salt Lake City, UT: Merkur Pub. ISBN 1-885928-15-7.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנץ ברדון בוויקישיתוף