פרנץ סלשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנץ סלשי,מנהיג מפלגת צלב החץ וראש ממשלה של הונגריה בספטמבר 1944 -אפריל 1945

פֶ‏רֶ‏נץ סַ‏‏לַ‏שי (הונגרית: Szálasi Ferenc ‏; 6 בינואר 1897 - 12 במרץ 1946) היה ראש ממשלת הונגריה לקראת סיום מלחמת העולם השנייה. מנהיג מפלגת "צלב החץ" והתנועה ה"הונגריסטית", פשיסט ואנטישמי, עושה דברם של הנאצים, ובין האחראים לשואת יהודי הונגריה.

סלשי נולד לאיש צבא בעיר קאשה (כיום קושיצה, העיר השנייה בגודלה בסלובקיה). אביו היה בן למשפחה הונגרית רומית - קתולית בעלת שורשים ארמנים (משפחת סלושיאן) (מבין הארמנים שהתיישבו במאה ה17 בנסיכות טרנסילבניה בעת השליט מיכאי אפאפי) וגרמנים. אמו הייתה בת למשפחה בעלת שורשים סלובקים ורוטנים, שהשתייכה לדת הנוצרית יוונית - קתולית. בצעירותו החליט ללכת בדרכי אביו, והצטרף לצבא. הוא הוסמך לקצונה ושירת בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה. לאחר התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית ב1918 הצטרף אל הצבא ההונגרי שזה עתה הוקם. בשנת 1925 צורף למטה הכללי של הצבא, והשיג דרגת מאיור (מקביל לרב סרן בצה"ל) בשנת 1933. בשנת 1930 הצטרף לארגון הגזעני הקיצוני "ליגת החיים ההונגריים". עיסוקו בפוליטיקה החל להיות למרכז חייו, ובשנת 1935 עזב את הצבא, והחל מקדיש לפוליטיקה את כל זמנו.

סלשי הגה תאוריה גזענית ופשיסטית המערבת אלמנטים מן הפאשיזם והנאציזם, לפיה על הונגריה להתפשט בשטחה, ולהפיץ את התרבות והעוצמה ההונגרית באירופה כולה.

בשנת 1935 ייסד את מפלגת "רצון העם", אשר הטיפה לתורתו. המפלגה לא זכתה להצלחה, ולאחר זמן מה נאסרה פעילותה על ידי שלטונו השמרני של העוצר מיקלוש הורטי, אשר אסר על הפעילות הפוליטית הקיצונית הן מימין והן משמאל. בשנת 1937 שב וייסד את "המפלגה הנציונל-סוציאליסטית של הונגריה", שאף פעילותה נאסרה. בשלב זה הצליח סלשי למשוך תמיכה מסוימת בקרב המעמדות הנמוכים והפועלים.

בשנת 1938, לאחר האנשלוס, הוא כיבושה של אוסטריה על ידי גרמניה, הפך סלשי לקולני יותר, הטיף לאלימות ולפעולות רדיקליות. הוא נעצר על ידי המשטרה החשאית ההונגרית, ונכלא. מתוך כותלי הכלא המשיך להיות דמות בעלת כוח בפוליטיקה ההונגרית, והוכרז כמנהיגה של מפלגת "צלב החץ" - איגוד של תנועות גזעניות וימניות קיצוניות שקם באותה העת. המפלגה זכתה להישג משמעותי בבחירות של 1939, וקיבלה יותר מרבע מהקולות, ושלושים מושבים בפרלמנט, אם כי נותרה באופוזיציה. חנינה כללית שהוענקה בשנת 1939 בעקבות הצלחתה של הונגריה לקבל בחזרה (בעקבות הסכמה עם היטלר) מעט מן השטח שנקרע ממנה בחוזה טריאנון, הביאה אף לשחרורו של סלשי, אך פעילות מפלגת צלב החץ נאסרה על ידי ראש הממשלה פאל טלקי שחשש מהשפעתה ובכלל מהתקרבותה של גרמניה להונגריה. ואכן, עם שחרורו מן הכלא החל סלשי בקשרים ובמגעים עם הגרמנים, דבר ממנו נמנעו הצדדים קודם לכן, בשל תמיכתו של סלשי ב"הונגריה הגדולה". טלקי התאבד בשנת 1941 שכן התנגד לפלישה הגרמנית ליוגוסלביה שנעשתה דרך שטחה של הונגריה. יורשיו בתפקיד ראש הממשלה דרדרו את הונגריה במורד, אל עבר מעורבות פעילה במלחמתם של הנאצים.

ב-19 במרץ 1944 נכנסו הגרמנים לשטחה של הונגריה, והקימו ממשלה בראשותו של דמה סטויואי, אשר היה זמן רב שגריר הונגריה בברלין. ממשלה זו אישרה את פעילות צלב החץ. כאשר הסתבר כי מעורבותה במלחמה לצד גרמניה מובילה את הונגריה לתבוסה ולאסון, באוגוסט 1944 הדיח הורטי את סטויואי, ומינה במקומו את הגנרל גזה לקאטוש. הורטי ולקטוש החלו לחפש דרכים להוציא את הונגריה מן המלחמה, אשר הגיעה עתה אל גבולות הונגריה. כאשר עמד הורטי על סף ההודעה כי הונגריה פורשת מן המלחמה לצד גרמניה, ותומכת בצדן של בעלות הברית, הדיחו הנאצים את הורטי ב-15 באוקטובר 1944, ומינו את סלשי לראש הממשלה, ולמעשה לשליט הבלעדי במדינה.

בחודשים מרץ עד יולי 1944 גורשו רוב יהודי הונגריה אל מחנה המוות אושוויץ. הונגריה כולה התרוקנה מיהודיה, פרט לעיר בודפשט שם חיו למעלה ממאה וחמישים אלף יהודים בבטחה יחסית, תחת חסותו של הורטי, שראה בהם ובגורלם קלף מיקוח אל מול בעלות הברית. עם עלייתו של סלשי לשלטון תמה הגנת השלטונות ליהודים אלו. כנופיות צלב החץ השתוללו ברחובות בודפשט. אלפי יהודים נרצחו ברחוב והושלכו אל נהר הדנובה אשר האדים מדם. אלפים נשלחו למסעות מוות ולעבודת כפייה. היהודים שנותרו רוכזו בגטו בתנאים קשים. אם כי את עיקרה של שואת יהודי הונגריה ביצעו הגרמנים ועושי דברם בהונגריה בתקופה שקדמה לשלטונו, אחראי סלשי לרציחתם במקום המצאם, באכזריות שאינה פחותה מאכזריות הנאצים, של אלפי יהודים.

ממשלתו של סלשי הייתה כושלת וקיצרת ימים. האזרח ההונגרי איבד את מעט הביטחון האישי שנותר, כאשר כנופיות צלב החץ עסקו בביזה וברצח. ככל שהתקדמו צבאות רוסיה לתוככי הונגריה כן גבר ההרס והחורבן שהמיטו הכנופיות, אשר נקטו בשיטת "האדמה החרוכה", דהיינו שוד כל העומד בדרכם, פירוקו ומשלוחו בעקבותיהם אל תוככי הארץ ואל גרמניה. משפטים מהירים והוצאות להורג ניסו למנוע את המרידה האזרחית של ההונגרים כנגד משטר פושע זה, אך הפעילות הפרטיזנית הייתה רבה וההתנגדות העממית גברה והלכה.

ב-24 בדצמבר 1944 הגיעו הרוסים לבודפשט והטילו עליה מצור. לאחר כחודשיים נפלה העיר. סלשי ואנשיו המשיכו לפעול, עד לכיבושה הסופי של הארץ באפריל 1945. סלשי נמלט לאוסטריה. הוא נתפס בגרמניה על ידי צבא ארצות הברית והוסגר להונגריה, שם נשפט על ידי בית דין של העם ונידון למוות על פשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות. הוא הוצא להורג בבודפשט בשנת 1946.