פרנץ קפקא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: ערך חסר מאד, וגם מה שמופיע כתוב בצורה לא אנציקלופדית. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
פרנץ קפקא (Franz Kafka; 3 ביולי 1883 – 3 ביוני 1924), סופר יהודי שכתב בגרמנית, תושב פראג (אז בבוהמיה, כיום בירת צ'כיה), מגדולי הסופרים של המאה העשרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
קפקא נולד ב־1883 למשפחת יהודים גרמנים בפראג. אביו, הרמן קפקא, היה איש עסקים ותוּאר על ידי בנו כ"קפקא אמיתי" בשל בריאותו, תיאבונו, עוצמת קולו וצחות לשונו. אמו, יוליה, בתו של בעל מבשלת שכר מצליח, הייתה יותר משכילה מבעלה. קפקא כתב את יצירותיו בפראג והתגורר בה רוב שנות חייו.
בשנת 1901 החל ללמוד כימיה באוניברסיטה הגרמנית בפראג, וכעבור שבועיים עבר ללימודי משפטים, ובמקביל עבד בחברת ביטוח, עד שנאלץ לעזוב בשל מחלת השחפת. עבר לתקופה קצרה ללימודי ספרות גרמנית, ונהג להתווכח עם מוריו. בהמשך חזר ללמוד משפטים, וסיים את לימודיו בתואר דוקטור ב-1906. חברו לספסל הלימודים באוניברסיטה היה שמואל הוגו ברגמן.
משנת 1908 עבד כפקיד בחברה לביטוח פועלים מפני תאונות. בשנת 1912 שלח לדפוס את קובץ הסיפורים הראשון שלו, "התבוננות", וכתב את "הגלגול", על סוכן נוסע, גרגור סמסא, שקם בוקר אחד במיטתו ומגלה שהפך לשרץ ענקי. באותה שנה פגש בדירתו של חברו הטוב, מקס ברוד, את פליציה באואר. במשך כחמש שנים, עד ל-1917, התארסו קפקא ופליציה פעמיים, ופעמיים קפקא ביטל את האירוסין.
חייו של קפקא היו מלאי סבל וכאב, ובכללם יחסיו עם אביו שהיו קשים ומעורערים. טפח מהם מגלה מכתב ארוך בשם "מכתב לאב", שבו מגולל קפקא את טענותיו לאביו. קפקא היה צמחוני מובהק וסלד מאכילת בשר, ויש התולים מנהג זה במלאכתו של סבו שהיה שוחט. לבטיו הפנימיים משתקפים ביצירותיו הפנטסטיות והאלגוריות, המתארות את הפרט כיצור מבודד מתוך סביבה בלתי מובנת ובלתי נוחה.
במהלך חייו התקרב ליהדות ולציונות, למד עברית אצל מורה פרטית ואף שאף לעלות לארץ ישראל. אך הוא לא הצליח להגשים את משאלתו בשל מחלת השחפת שהתגלתה אצלו ב-1917, בהיותו בן 34, וליוותה אותו עד מותו.
לאחר פרשת אהבים כאובה עם סופרת בשם מלניקה, שתרגמה אחדים מכתביו לצ'כית, התאהב קפקא בגיל 40 במהגרת יהודיה בשם דורה דיאמנט, בת למשפחת חסידי גור. שנה לאחר מכן מת קפקא משחפת, ב-3 ביוני 1924, בהיותו בן 41.
רובם הגדול של יצירותיו הספרותיות של קפקא, ובכללם כל הרומנים הארוכים והידועים שלו, לא פורסמו בימי חייו אלא רק לאחר מותו. חברו הטוב, מקס ברוד, פרסם את יצירותיו על אף בקשה מפורשת של קפקא להשמיד את היצירות לאחר מותו. ברוד הצדיק את עצמו הן בכך שקפקא ידע שהוא לא יבצע את הצוואה, ואם הפקיד אותו עליה, משמע שהשלים עם פרסום כתביו. ההצדקה השנייה, שברוד מודה שהייתה מספיקה לו, היא ערכו הספרותי של העזבון. בין כתביו אשר פורסמו לאחר מותו נכללים הרומנים שלו "המשפט", "הטירה" ו"הנעדר", שכתיבתם לא נשלמה.
ב-2009 פורסם על קיומו של משפט בין יורשת עזבונו של ברוד, הכולל גם חומרים הקשורים לקפקא, לבין הספרייה הלאומית סביב הבעלות על העזבון [1].
[עריכה] על חייו וכתיבתו
אף שהיה אדם בעל לבטים, היו כמה דברים בהם גילה נחישות מפתיעה, כמו למשל אירוע בו ארגן לחברו הרצאה בעיר, שבה בסופו של דבר דיבר הוא, על חשיבות היידיש, בהיותו חובב של השפה; או הנחישות בה דחף את ארוסתו להתנדב בבית ילדים עד שעשתה כן, אף שהייתה פקידה גבוהה במקום מכובד.
יש הרואים דמיון רב בין קפקא לרבי נחמן מברסלב, בביוגרפיה האישית ובדרך כתיבתם. שניהם היו עילויים פורצי דרך, שכתבו סיפורים פרודוקסלים ואירוניים שהביאו את הקורא לחשיבה חדשה בחוסר הנוחות שעוררו בו. שניהם מתו בגיל צעיר משחפת (רבי נחמן בגיל 38), ושניהם ניסו להתמודד עם בעיות הרוע בעולם, מתוך מחאה מתמדת ואי השלמה אתו.
[עריכה] מספריו
- המשפט
- הטירה
- הנעדר (אמריקה)
- לפני החוק
- הגלגול
- מחברות האוקטבו
- סיפורים ופרקי התבוננות
- רופא כפרי ועוד סיפורים
- תיאור של מאבק
- מחקרים על הכלב
- אמן הרעב
- גזר הדין
[עריכה] מכתביו
- מכתבים אל מילנה
- מכתבים אל פליצה
- מכתב לאב
[עריכה] ספרים שהופיעו בעברית
- אמריקה תורגם על ידי יצחק שנהר והופיע בהוצאת שוקן. עוד מהדורה הופיעה בהוצאת מעריב.
- המשפט תורגם על ידי ישורון קשת והופיע בהוצאת שוקן.
- הטירה תורגם על ידי שמעון זנדבנק והופיע בהוצאת שוקן.
- סיפורים ופרקי התבוננות - הגלגול, לפני החוק תורגם על ידי ישורון קשת והופיע בשנת 1973 בהוצאת שוקן.
- סיפורים ופרוזה קטנה- הגלגול, לפני החוק תורגם על ידי אברהם כרמל והופיע בשנת 1993 בהוצאת שוקן.
- רופא כפרי/סיפורים קטנים- הגלגול, לפני החוק הופיע בהוצאת משרד הביטחון.
- רופא כפרי- הגלגול, לפני החוק בהוצאת עם עובד/ספריה לעם, תרגמה אילנה המרמן.
- היונה שעל הגג: מכתב אל האב ועוד כתבים מן העזבון, תירגמה אילנה המרמן, הוצאת עם עובד, 2007.
[עריכה] לקריאה נוספת
- רונלד היימן, קאפקא, הוצאת שוקן, 1986
- ארנסט פאוול, חיי פראנץ קאפקא, דומינו, 1990
- פייטרו צ'טאטי, קפקא, הוצאת דביר, 1992
- נתן אופק, קפקא והקיום היהודי, הוצאת צבעונים, 2002
- גוסטב יאנוך, שיחות עם קפקא, ספרית פועלים, 1987
- מרגרט בובר-נוימן, מילנה, עם עובד, 1996
- שמעון זנדבנק, דרך ההיסוס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975
- מכס ברוד, פראנץ קאפקא ביאוגרפיה, עם עובד, 1972
- פליכס ולטש, פראנץ קאפקא, מוסד ביאליק, 1959
- שמואל הוגו ברגמן, עם פרנץ קאפקא בבית־הספר, ירושלים שנתון לדברי ספרות ואמנות, 1966
- ז'יל דלז ופליקס גואטרי, קפקא – לקראת ספרות מינורית, רסלינג, 2005
- אבנר להב, בין עונג למוות. קריאה פסיכואנליטית בסיפורי קפקא, כרמל, 2007
[עריכה] מבחר מאמרים על יצירתו
יותר ממאה מאמרים, מסות קצרות וכתבות נדפסו בעברית על יצירתו של קפקא. כאן מובא רק מבחר מצומצם מהם.
- סיזיפוס ואהסוורוס : הסינדרום הסיזיפי ו"הנעדר" של פרנץ קפקא, מאת גרשון שקד, נדפס בדרך הרוח, ב', תשס"א 2001.
- בין עגנון לקפקא, עיון משווה בסיפורים "מדירה לדירה" ו"הרופא הכפרי", מאת הלל ברזל, נדפס בבקורת ופרשנות, 1, תש"ל 1970.
- נקודות התצפית ומעמדו של הקורא – ב"הטירה" ו"מושבת עונשין" לקפקא, מאת יוסף מילמן, נדפס בעלי-שיח, 6, תשל'ט 1979.
- "הטירה" של פראנץ קפקא, כמה פנים, מאת שרגא אבנרי, נדפס בכרמלית, י"ח, תשל"ג 1973.
- התפתלות עם המקרא : מוטיבים מקראיים ברומן "אמריקה" של פרנץ קפקא, מאת אורי אלטר, נדפס במאזנים, ע"ד, 11, תש"ס 2000.
- פראג של קאפקא, מאת דוד פלוסר, נדפס בדבר, אוגוסט 1980.
- פראנץ קאפקא ומשפט בייליס, מאת אברהם בנד, נדפס בהספרות, 22, 1976.
- עולמו הדתי של קאפקא : בעקבות ספורו "חקירות של כלב", מאת שמואל הוגו ברגמן, נדפס בשדמות, מ"ז, תשל"ב 1972.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- The Kafka Project (באנגלית)
- ציטוטים של פרנץ קפקא, באתר "בין המרכאות"
- קפקא, פרנץ, אנציקלופדיה ynet
- פרנץ קפקא, מכתבי סליחה מאת סופרים, הלא-כלום הזה שהוא אני, באתר הארץ, 27/09/09
- עיון בסיפור דאגתו של אבי המשפחה, עמלנט
- יחסו של קפקא לבעלי חיים, נעמה הראל
- לפני החוק
- גלילי שחר, אבי עורב, אני יונה, באתר הארץ, 13/07/07
- גלילי שחר, מחצבה של פרגמנטים, טקסטים פעורים, חסרי שלמות, באתר הארץ
- עופר אדרת, קפקא במרכז תל אביב, 6.7.2008
- עופר אדרת, מילנה אהובתי
- עופר אדרת, קפקא, תיק פתוח
- עופר אדרת, גנז המדינה: לא נאפשר להוציא מישראל את החומר של קפקא, 9.7.2008, הארץ
- משה ריינפלד, ספר על חיבת קפקא לפורנוגרפיה מעורר ביקורת, 15/08/2008, nfc
- מאיה שני, קפקא: "מה לי וליהודים?", 18/08/2008, nfc
- א"ב יהושע, רגרסיה בשירות הפרוורסיה, באתר הארץ, 30/10/08
- דן מירון, הנאומים בקונגרס הציוני עוררו בו חשק לירוק, באתר הארץ, 29.09.08
- עופר אדרת, "אם הכל יסתדר, אפליג ב'בסרביה' ב-16 במארס מקונסטנצה", באתר הארץ, 29.9.2008
- עופר אדרת, הרי גם אני מאבד את פליקס בנישואים האלה, חבר נשוי אינו חבר, באתר הארץ, 26/12/08
- גלילי שחר, עלילות פרנץ קפקא במצרים, באתר הארץ, 29.09.08
- דן מירון, עצבות בפלשתינה?!, באתר הארץ, 3.10.08
- פרנץ קפקא, "בבית הכנסת שלנו...", באתר הארץ, 09.04.09
- דן מירון, הטקסט היחיד שבו ריכז קפקא את מבטו בהוויה יהודית מובהקת, באתר הארץ, 09.04.09
- דן מירון, פחד נורא מחיית מחמד, באתר הארץ, 11.04.09
- דן מירון, זה היה לא יותר משום-דבר, באתר הארץ, 14.04.09
- דן מירון, מי מפחד מהאיש שבקיר? גם ביאליק ואלתרמן, באתר הארץ, 17.04.09
- רות הכהן-פינצ'ובר, רעש של בית כנסת, באתר הארץ, 01/05/09
- עופר אדרת, גברת קפקא, באתר הארץ, 07/06/09
- עופר אדרת, הקרב על קפקא, באתר הארץ, 10/09/09
- עופר אדרת, פליקס היקר, אנא, בלי חומות של "לא כותבים", באתר הארץ, 30/10/09
- שרי גוטמן, שבוע הספר, ספרים מומלצים: גאון פירוק הכאב, באתר הארץ, 09/06/09
- לאה קלאר, המשפט של פרנץ קפקא פתוח לציבור, אתר מאמרים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ עופר אדרת, המדינה תובעת בבית משפט את העיזבון של פרנץ קפקא, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2009
