פרנץ שטנגל
 | |
| לידה |
26 במרץ 1908 אלטמינסטר, אוסטריה  |
|---|---|
| פטירה |
28 ביוני 1971 (בגיל 63) דיסלדורף, גרמניה |
| מדינה |
אוסטריה |
| תקופת הפעילות |
מ-1931 |
| מעסיק |
גסטפו |
| תפקיד |
מפקד מחנה ריכוז נאצי |
| מפלגה |
המפלגה הנאצית |
| השקפה דתית |
כפירה בנצרות הקתולית |
  | |
פרנץ פאול שטנגל (גרמנית: Franz Paul Stangl; 26 במרץ 1908 – 28 ביוני 1971) היה פושע מלחמה נאצי וקצין באס אס בדרגת האופטשטורמפיהרר, מפקד מחנות ההשמדה סוביבור וטרבלינקה שבפולין, שאחראי למותם של מאות אלפי יהודים. הורשע בגרמניה בעוון פשע מלחמה, ומת מהתקף לב מספר חודשים לאחר תחילת מאסרו בכלא.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטנגל נולד באלטמינסטר שבאוסטריה. בשנת 1923 סיים את הכשרתו המקצועית כאורג. בתחילת 1931 התקבל למשטרה האוסטרית והחל בהכשרה בת שנתיים כשוטר. בעקבות גילוי מחסן נשק של הנאצים זכה לעיטור וקודם באוקטובר 1935 לתפקיד מפקח במדור הפוליטי בעיר ולס. במרץ 1938 הצטרף למפלגה הנאצית ולאס אס. המדור הפוליטי שבו שירת הפך לחלק מן הגסטפו והועבר ללינץ, והוא קיבל שם תפקיד במחלקה לענייני יהודים.
בנובמבר 1940 מונה למפקח הכללי של המשטרה של מכון האותנסיה במצודת הרטהיים, במסגרת תוכנית T4 - אותנסיה שבמסגרתה הוציאו הנאצים להורג אנשים מוגבלים, חולים במחלות קשות וחולי נפש. במבצע זה שיתף פעולה עם הרמן מישל. ממרץ 1942 היה מפקד מחנה המוות סוביבור בפולין, ומספטמבר 1942 עד אוגוסט 1943 היה מפקד מחנה ההשמדה טרבלינקה.
בספטמבר 1943, לאחר מרד האסירים בטרבלינקה, הועבר שטנגל כמו רוב אנשי מבצע ריינהרד לאזור המבצעי החוף האדריאטי. הוא עמד תחת פיקודו של כריסטיאן וירט ופיקד על יחידות באודינה וברייקה שפעלו נגד פרטיזנים ויהודים. לקראת סוף המלחמה שב עם יחידתו לגרמניה.
לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל השתייכותו לאס אס הוא הוחזק על ידי הצבא האמריקני במחנה שבויים, מבלי שאלו ידעו דבר על פעילותו בתוכנית ההשמדה. לאחר כשנתיים וחצי שוחרר ונשלח בשנת 1947 לאוסטריה. שם הוחזק בלינץ במעצר על מעורבותו בתוכנית האותנסיה. בשנת 1948 החל המשפט נגד מבצעי התוכנית, ובעקבות הפצרותיה של אשתו נמלט שטנגל ב-30 במאי עם סגנו לשעבר, גוסטב וגנר, דרך פירנצה לרומא. לאחר מכן, בסיוע הגמון מהוותיקן בשם אלויס הודאל, שארגן לו דרכון של הצלב האדום, ברח לסוריה. שם השתקע בדמשק ועבד כאורג. במאי 1949 הצטרפה אליו משפחתו.
בשנת 1951 היגר עם משפחתו לברזיל והשתקע בסאו פאולו. תחילה עבד כאורג ומאוחר יותר כמהנדס. בפברואר 1967[1] נתגלה עם בני משפחתו בברזיל הודות למאמציו של צייד הנאצים שמעון ויזנטל. נאצי אחר הסגיר אותו לידי ויזנטל תמורת כסף[2]. הוא נאסר והוסגר לגרמניה.
בדצמבר 1970 נידון למאסר עולם באשמת שותפות באחריות לרצח 900,000 יהודים, בעת שהיה בטרבלינקה. כעבור חצי שנה, ב-28 ביוני 1971, מת בכלא מהתקף לב. בעקבות הרשעתו וראיון שהעניק, נחשף בברזיל גם סגנו, גוסטב וגנר.
ההיסטוריונית הבריטית גיטה סרני כתבה את ספרה "אל תוך האפילה" (Into That Darkness) בעקבות ראיון שערכה עם שטנגל בכלא. בראיון נשאל שטנגל בין היתר איך התייחס אל היהודים שהגיעו למחנה. שטנגל השיב שלא התייחס לקורבנות שהגיעו להשמדה כאל בני אדם יחידים אלא כאל מסה, שאותה נדרש לחסל.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל בר-זוהר, הנוקמים, לוין אפשטיין, תל אביב, 1969; עמ' 189
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרנץ שטנגל, באתר "יד ושם"
- Franz Stangl - ביוגרפיה קצרה של שטנגל וקטע מתוך ראיון של גיטה סרני עמו (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קרומאי והונשמן - עוזרי אייכמן, מעריב, 23 במרץ 1967
- ^ מפקד מחנה ההשמדה טרבלינקה יועמד למשפט בדיסלדורף, מעריב, 13 במרץ 1970