פראנצ'סקו דאנדולו
 | |||||
| לידה |
1258 ונציה, הרפובליקה של ונציה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 1339 (בגיל 81 בערך) ונציה, הרפובליקה של ונציה | ||||
| מדינה |
הרפובליקה של ונציה | ||||
| מקום קבורה |
בזיליקת סנטה מריה גלוריוזה דיי פרארי | ||||
| |||||
  | |||||
פראנצ'סקו דאנדולו (באיטלקית: Francesco Dandolo; נפטר בשנת 1339) היה הדוכס ה-52 של ונציה. דאנדולו כיהן כדוג'ה משנת 1329 ועד פטירתו.
בתקופתו החלו נסיונותיה של לה סרניסימה להשתלט על שטחים ברחבי איטליה.
רקע משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת דאנדולו הייתה משפחת אצולה ונציאנית עשירה ורבת השפעה. פראנצ'סקו דאנדולו הוא אחד מארבעה דוג'ים שמקורם במשפחה זו (יחד עם אנריקו דאנדולו, ג'ובאני דאנדולו ואנדראה דאנדולו). כמו כן שתים מנשות המשפחה היו נשואות לדוג'ים: ג'ובאנה דאנדולו הייתה רעייתו של פאסקואל מאליפיירו, וזיליה דאנדולו הייתה נשואה ללורנצו פריולי.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דאנדולו היה אחד הדיפלומים הוונציאנים המוצלחים ביותר. הוא כיהן כשגריר ונציה אצל האפיפיור קלמנס החמישי ואצל האפיפיור יוחנן ה-22 באביניון ופעל לבטל את הנידוי שהוטל על העיר ונציה. במסגרת פעולתו זה זכה לכינוי "קאנה" (כלב) לאחר שהציג עצמו בפני האפיפיור שהוא לובש שרשרת לצווארו בניסיון לשכנע את האפיפיור להסיר את הנידוי.
דאנדולו היה נשוי לאייזאבטה קונטאריני ולזוג היו שלושה ילדים.
כהונתו כדוג'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך כהונתו כדוג'ה אירעו מספר רב של חיכוכים בין הוונציאנים לבין הטורקים במאבק על השליטה בסחר במזרח הים התיכון. כמו כן, ונציה נלחמה בעיר ורונה ובמאסטינו דלה סקאלה השני שעמד בראשה. ונציה לא הגיבה לכל פרובוקציה של ורונה אולם כאשר ורונה החלה להקשות על הסחר בנהרות צפון איטליה, תקפה אותה ונציה. בתקופה זו התפתחה הברית בין ערי צפון איטליה: פירנצה, פרוג'ה, סיינה ובולוניה בניסיונן להאבק בשליטה הוונציאנית במסחר בצפון איטליה.
על מנת להתמודד עם איומים אלה, ובניגוד למקובל באותה עת (לשכור צבא של שכירי חרב), גייסה ונציה גיוס חובה של אזרחיה בין הגילאים 20 - 60. הצבא שנאסף, בן 40,000 הלוחמים, יצא לתקוף את ורונה. למרות אבדותיו הכבדות הצליח הצבא הוונציאני להביס את מאסטינו, ובמרץ 1337, בעקבות משא ומתן ממושך, נחתם הסכם שלום בין הצדדים - ורונה קיבלה את השטחים שנכבשו על ידי הצבא הוונציאני, וונציה קיבלה מחדש את זכויות הסחר החופשי שלה בשטחים אלה.
מאסטינו, אשר סבר שההסכם פוגע בו, פנה אל קיסר האימפריה הרומית הקדושה לודוויג הרביעי אולם זה תמך בדאנדולו. ב-24 בינואר 1339 נחתם הסכם השלום בבזיליקת סן מרקו.
דאנדולו נפטר ביום כל הקדושים בשנת 1339 ונקבר בבזיליקת סנטה מריה גלוריוזה דיי פרארי.
