פרנצ'סקו רדי
 | |
| לידה |
18 בפברואר 1626 ארצו, הדוכסות הגדולה של טוסקנה  |
|---|---|
| פטירה |
1 במרץ 1697 (בגיל 71) פיזה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה |
| מדינה |
הדוכסות הגדולה של טוסקנה |
| השכלה |
אוניברסיטת פיזה |
| מעסיק |
פירנצה |
  | |
פרנצ'סקו רדי (באיטלקית: Francesco Redi; 18 בפברואר 1626 – 1 במרץ 1697)[1] היה חוקר טבע, רופא ומשורר איטלקי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רדי נולד בארצו, בירת נפת ארצו הממוקמת כ-80 ק"מ דרומית-מזרחית לפירנצה. אביו היה רופא פרטי, והוא עודד את בנו ללכת בעקבותיו. רדי למד רפואה בפירנצה ובפיזה, ועם סיום לימודיו ב-1647 הוא התקבל לעבודה אצל משפחת קולונה ברומא, משרה בה החזיק חמש שנים. לאחר מכן עבד בחצרם של פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה ובנו קוזימו השלישי.
רדי הקדיש את חייו לביצוע ניסויים בתחומי המדע הביולוגיה (ראו להלן) והרפואה, ולכתיבת שירים. בין המפורסמים שבשיריו נמנים "Bacco in Toscana" (בכחוס בטוסקנה), ו-"Arianna Inferma". הוא מת בגיל 71 בפיזה. על שמו נקרא מכתש במאדים.
ניסויו המפורסם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הניסוי של רדי
רדי נודע בעקבות ניסויו המפורסם, שהצליח להפריך את תאוריית הבריאה הספונטנית אשר ניסה עם צנצנות מאותו הסוג אשר צורת פתיחתן הייתה שונה.[2] התאוריה, שהתבססה על תפיסתו של אריסטו טענה כי יצורים חיים נוצרים באופן ספונטני מחומר שאינו חי, אך לא הועמדה עד אז למבחן ולא נבדקה. רדי החליט להיות הראשון שיבדוק תאוריה זו בניסויו המפורסם משנת 1668, שיש הרואים בו את הניסוי הביולוגי הראשון שעמד באמות מידה מדעיות בשל השימוש בבקרה[3] וכאחד מהניסויים החשובים בתולדות הביולוגיה.
רדי, שהיה בעל גישה מחקרית עצמאית ומקורית, הפריך גם את תורת אריסטו בדבר נדידת הצלופחים. הוא היה הראשון שתיאר שלב בהתפתחות הלרוות של העלקות, שלב זה שהוא השלישי בהתפתחות העלקת נקרא על שמו "דרגת הרֶדיה".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרנצ'סקו רדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פרנצ'סקו רדי, באנציקלופדיה הקתולית (באנגלית)
- ביוגרפיה (באנגלית)
- יונת אשחר, גלילאו, ביולוגיה אלגנטית, באתר "הידען", 17 באפריל 2007
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אין קונצנזוס מוחלט בדבר תאריכי הלידה והפטירה של רדי. לפי מקורות אחרים, חי רדי מ-19 בפברואר 1626 עד 1 במרץ 1698
- ^ כיום מוסיף המדע לעסוק רק בנישה אחת שלה: בריאה ספונטנית.
- ^ יונת אשחר, ביולוגיה אלגנטית, 17 באפריל 2007 באתר "הידען".