פרנצ'סקה קאצ'יני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנצ'סקה קאצ'יני

פרנצ'סקה קאצ'יני (איטלקית: Francesca Caccini נולדה ב-18 בספטמבר 1587, נפטרה בסביבות 1640) הייתה מלחינה, זמרת , נגנית לאוטה, משוררת ומורה למוזיקה איטלקיה מראשית תקופת הבארוק. פרנצ'סקה הייתה בתו של ג'וליו קאצ'יני וכנראה המלחינה האירופאית המפורסמת ובעלת ההשפעה הרבה ביותר, בכל סוגה שהיא, מאז הילדגרד פון בינגן במאה ה-12 ועד המאה ה-19. האופרה שלה, "שחרור רוג'רו" הייתה האופרה הראשונה שכתבה מלחינה.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאצ'יני נולדה בפלורנץ וסביר להניח, שאת ראשית הכשרתה המוזיקלית קיבלה אצל אביה. הופעתה הראשונה המתועדת בציבור הייתה כזמרת בחגיגת הכלולות של אנרי הרביעי מצרפת עם מריה דה מדיצ'י בשנת 1600; אביה היה שותף לארגון חגיגת הכלולות ולהלחנת המוזיקה לאירועי הבידור עתירי הפאר והפזרניים שהיו כרוכים בכך. בשנת 1604, כשכל משפחת קאצ'יני ביקרה בצרפת, השתפך אנרי בדברי הלל ושבח לשירתה - "את הזמרת הטובה ביותר בכל צרפת" - וביקש ממנה להישאר בחצרו; אבל פקידי הרשות הפלורנטיניים דחו את בקשתו ופרנצ'סקה חזרה לאיטליה, שם המשיכה תהילתה לגדול. זמן קצר אחר כך עוררה גם את תשומת לבו של קלאודיו מונטוורדי, ששיבח את שירתה ואת נגינתה. ב-1607 נישאה לאחד מחברי הקמראטה הפלורנטינית, ג'ובאני בטיסטה סיניוריני.

בילדותה הופיעה קאצ'יני עם הוריה, אחיה ואחותה, תחת הכותרת "קונצ'רטו קאצ'יני". בהמשך, כשהייתה למבצעת וירטואוזית, הקימה את "קונצ'רטו דלה דונה" (דומה ל"קונצ'רטה דה דונה" של פרארה) עם אחותה, סטימיה קאצ'יני, והמבצעת מרומא, ויטוריה ארכילאי (1550 - בסביבות 1620). היא הופיעה באופרה השנייה שנכתבה מאז ומעולם, "אאורידיצ'ה" של יאקופו פרי, אם כי התפקידים ששרה נכתבו על ידי אביה, ג'וליו. בתקופה זו נקראה לעתים לה צ'קינה.

במשך הזמן הזה גם פיתחה את כישוריה כמלחינה. יחד עם הליבריתן מיכלאנג'לו בואונארוטי הצעיר (בן-אחיינו של הצייר) כתבה את המוזיקה לאירועים רבים בחצר מדיצ'י ואף החלה לכתוב בצורה החדשה אז - האופרה. בשנת 1618 הייתה בין מקבלי המשכורות הגבוהות ביותר בחצר. שכרה היה גבוה מזה של אביה.

אחת ההצלחות הגדולות ביותר שלה הייתה בשנת 1625, כשכתבה אופרה לנסיך אורח מפולין, לאדיסלאוס זיגיסמונדו (בהמשך ולדיסלב הרביעי). האופרה הזו, La liberazione di Ruggiero dall'isola d'Alcina, בוצעה גם בוורשה בשנת 1628; זו ההצגה הראשונה המתועדת ומאומתת של אופרה איטלקית מחוץ לאיטליה.

תיעוד שנות חייה האחרונות קלוש וזעום. רשומות פלורנטיניות מלמדות, שפרנצ'סקה קאצ'יני, אשת סנאטור, מתה ב-1640, ומכאן אפשר להסיק, שנישאה בשנית אם הייתה זו היא; ייתכן גם שהייתה זו מישהי אחרת, ואפשר שהיא מתה מוקדם יותר. תאריך מיתה של 1630 מוזכר באחד המקורות.

יצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנצ'סקה כתבה חמש אופרות, שארבע מהן אבדו (רק "שחרור רוג'רו" נותרה לפליטה). מבין שפע חיבוריה הקטנים יותר, הכוללים מוזיקה כנסייתית, חילונית, ווקאלית ואינסטרומנטלית, הקובץ היחיד שנותר הוא פרסום שלה משנת 1618, "ספר המוזיקה הראשון" ( Il primo libro delle musiche), המכיל קטעים לקול אחד או שניים ובאסו קונטינואו. הקטעים כוללים מדריגלים, קנצונטות, מוזיקה למילים של סונטות, וריאציות סטרופיות וכמה קטעים של מוזיקת קודש, שאפשר לסווגם כמוטטים בארוקיים מוקדמים. על פי סגנונן אלה מונודיות, ומכמה בחינות השיגה פרנצ'סקה את אביה בהעזה מלודית והרמונית; אין ספק, שכתיבתה נועדה, ברוב המקרים, לקולה היא וליכולות השירה הווירטואוזיות שלה עצמה.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Alexander, Ronald James; Richard Savino (November 1997). Francesca Caccini's Il Primo Libro Delle Musiche of 1618: A Modern Critical Edition of the Secular Monodies. Indiana University Press. ISBN 0-253-21139-5.
  2. Raney, Carolyn (1986). "Francesca Caccini", in James R. Briscoe: Historical Anthology of Music by 3 Women. Bloomington, Indiana: Indiana University Press. ISBN 0-253-21296-0.
  3. Raney, Carolyn (1980). "Francesca Caccini", in Stanley Sadie: The New Grove Dictionary of Music and Musicians. London: Macmillan Publishers Ltd.
  4. Raney, Carolyn (1971). Francesca Caccini, Musician to the Medici and her Primo Libro, Ph.D dissertation. New York University