פרנקים סאלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפרנקים הסאלים (לטינית: Salii) היו תת-קבוצה של הפרנקים המוקדמים, שהתיישבו בתקופת האימפריה הרומית צפונית ללימס באזור החוף שמעל לנהר הריין, כיום צפון הולנד, באזור הקרוי עד היום זאלנד ("ארץ הסאלים"). מוצאם מן הסיקמברי או הצ'אמאבי. מלכי השושלת המרובינגית, שכבשו את גאליה, היו ממוצא סאלי. החל מן המאה ה-3 קיימות עדויות היסטוריות המתארות את הסאלים כשבט לוחמים גרמאני, כשודדי ים וכ"Laeti", בני ברית של הרומאים. הסאלים הפכו לשבט הגרמאני הראשון שמוצאו מעבר ללימס, שהקים יישובי קבע בשטח האימפריה, תחילה בטוקסנדריה (כיום במרכז הולנד), ב-430 כבש כלודיו את קמברה וב-432 התיישבו באזור טורנה (כיום בפרובינציה של אינו בבלגיה).

הסאלים אימצו את הזהות הפרנקית והפסיקו להופיע בשם "סאלי" החל מן המאה ה-5‏‏‏[1], זמן רב לפני שמוזכרים הפרנקים הריפוארים הוזכרו לראשונה במסמך היסטורי. הלקס ריפוריה מתוארך ל-630 והוא למעשה התפתחות מאוחרת יותר של החוקים הפרנקים בלקס סאליקה (חוקי הסאלים). לא הייתה חלוקה מאוחרת יותר בין סאלים וריפורים בממלכת הפרנקים‏‏‏[2].

אין לבלבל בין הסאלים לבין השושלת הסאלית שהופיעה כמה מאות שנים מאוחר יותר בימי הביניים בגרמניה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏De Franken in Nederland - Dr.D.P.Blok, 1979, Bussum, Holland. ISBN 9022837394, p.17
  2. ^ F.Beyerle, Völksrechtliche Studien I-III, Zeitschrift der Savigny-Stiftung, germ. Abt. LXII 264vv, LXIII ivv; Ewig 450vv;487vv