פרנק בלאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנק בלאק
לידה 6 באפריל 1965 (בן 58)
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Charles Michael Kittridge Thompson IV עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Frank Black עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1986 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט, Westport High School, תיכון נרבון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק אלטרנטיבי, אינדי רוק, קאנטרי אלטרנטיבי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול טנור לירי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים 4AD, Sonic Unyon, קוקינג ויניל, אמריקן רקורדינגס, SpinART Records עריכת הנתון בוויקינתונים
www.frankblack.net
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרנק בלאק בהופעה, 2005

פרנק בלאק (אנגלית: Frank Black; נולד ב-6 באפריל 1965) הוא אחד משמות הבמה של המוזיקאי האמריקני צ'ארלס תומפסון, הידוע כזמר, הגיטריסט וכותב השירים העיקרי של להקת הפיקסיז. לאחר פירוק הלהקה, התחיל בלאק בקריירת סולו שזכתה להצלחה ביקורתית מסויגת ולהצלחה כלכלית מועטה.

סולן הפיקסיז[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק בלאק (במרכז) בהופעת איחוד של הפיקסיז, 2004
ערך מורחב – פיקסיז

תומפסון הקים את הפיקסיז בבוסטון, מסצ'וסטס ב-1986, אז בחר לעצמו את שם הבמה בלאק פרנסיס. הוא היה סולן וגיטריסט בלהקה. מלבדו כללה הלהקה במשך כל שנות פעילותה עוד שלושה חברים קבועים: קים דיל - שירה וגיטרה בס; דייוויד לאברינג - תופים; וג'ואי סנטיאגו - גיטרות.

למרות התקופה הקצרה שבה פעלה הלהקה, והעובדה שהוציאה רק ארבעה אלבומים באורך מלא, היא הפכה לאחת מלהקות הרוק המשפיעות ביותר של שנות השמונים והתשעים של המאה העשרים.

הלהקה התפרקה ב-1993 עקב מתחים וחילוקי דעות, בעיקר בין פרנסיס ודיל. דיל החלה לאחר מכן בקריירת סולו מצליחה, בלהקה משלה בשם הברידרז. לאברינג וסנטיאגו הקימו יחד את להקת The Martinis, אשר הוציאה אלבום בודד.

קריירת סולו 1993-1996[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלאק פרנסיס שינה את שם הבמה שלו לאחר פירוק הלהקה לשם פרנק בלאק. הוא הוציא בשנים הראשונות לקריירת הסולו שלו את האלבומים "פרנק בלאק", "הטינאייג'ר המצטיין" (Teenager of the Year), ו"הכת של ריי" (על שם סופר המדע הבדיוני ריי ברדבורי). האלבום "פרנק בלאק" התחיל כפרויקט מתוכנן של גרסאות כיסוי לשירים, אך בלאק כתב מספיק שירים כדי ליצור אלבום מלא. האלבום כלל שימוש נרחב בסינטיסייזרים, והשתתפו בהקלטתו סנטיאגו, גיטריסט הפיקסיז, ואריק דרו פלדמן, אשר ניגן עם קפטן ביפהארט. האלבום כלל גרסת כיסוי לשיר "Hang on to your ego", גרסה מוקדמת של השיר "I know there's an answer" של הביץ' בויז, ואת המיני-להיט "לוס אנג'לס", מחווה לערים בשם לוס אנג'לס מלבד זו שבקליפורניה. בהופעות חיות ניגן בלאק לעיתים את "לוס אנג'לס" אחרי "נכנסים ללוס אנג'לס" של ארלו גאת'רי.

האלבום השני של בלאק, "הטינאייג'ר המצטיין", נחשב לטוב שבאלבומיו. האלבום הוא דוגמה למגוון הסגנונות המוזיקליים של בלאק, שכללו רגאיי וקאנטרי בנוסף לרוק האלטרנטיבי האופייני לו. האלבום כלל את השיר "Headache", שהוא השיר המצליח ביותר בקריירת הסולו של בלאק; את "ספידי מארי", שיר אהבה לג'ין מארי וולש, אשתו באותו הזמן, שכלל אקרוסטיקה של שמה; ואת "Freedom Rock", מחווה למוזיקה לא ממסדית. ה"כת של ריי" נחשב לאחד מהחלשים שבאלבומיו, אם כי הוא כלל את השיר "גברים בשחור", אשר זכה להצלחה מסוימת. בין שני האלבומים הוציא בלאק אלבום בהופעה חיה שהוקלטה בפריז.

הקתולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 הקים בלאק להקה משלו, הקתולים, עמם הקליט שישה אלבומים. כל ששת האלבומים הוקלטו בעת ביצועם, בשיטת live to two tracks (בשני ערוצים). חלק מהאלבומים כללו כעשרה אנשים אשר ניגנו בו זמנית. האלבום "כלב בחולות" (Dog in the Sand) נחשב לטוב שביניהם, ולאחד מהטובים שבאלבומיו של בלאק; הוא כלל שירים כגון "רוברט אוניון", מחווה לפיזיקאי רוברט זוברין, ו"האסון בסכר סט. פרנסיס" על התמוטטות סכר בקליפורניה ב-1928.

ב-2002 הוציא בלאק שני אלבומים בו זמנית, Black Letter Days ו-Devil's Workshop. הראשון היה אלבום ארוך בהשפעת מוזיקת פולק, שכלל את שיר הנושא, מחווה לימים הרגילים של עבודה וקשיי פרנסה (ימים המסומנים בשחור בלוח השנה, להבדיל מחגים ומועדים), וכן מספר מחוות לקליפורניה, כולל "Califronia Bound", שנחשב לאחד משיריו הטובים ביותר. האלבום כלל גם שתי גרסאות לשירו של טום ווייטס "הרוכב השחור". האלבום השני, "Devil's workshop", היה קצר יותר, וכלל עיבודים לשירים ישנים של בלאק, כולל ל-"Velvety", שיר שבגרסה אינסטרומנטלית בוצע על ידי הפיקסיז.

האלבום האחרון של בלאק עם הקתולים היה "Show Me Your Tears", אשר נושאו העיקרי היה התמוטטות נישואיו של בלאק. האלבום כלל את "הנחש", שיר על סימנים אסטרולוגיים סיניים, ו"Massif Central" על שם האזור בלב צרפת.

איחוד הפיקסיז וחזרה לשם Black Francis[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק בלאק בהופעה, 2010

לאחר פירוק הקתולים ב-2004, איחד בלאק מחדש את הפיקסיז לסיבובי הופעות מצליחים. כן הקליט שלושה אלבומים חדשים, ביניהם שניים שנופקו בנשוויל וכללו נגנים מתקופות הזוהר של מוזיקת רוק וקאנטרי. ב-2007 בלאק חזר לשם הבמה שלו כסולן הפיקסיז - בלאק פרנסיס. תחת שם זה הוציא אלבום סולו בשם "אצבע כחולה", מחווה לזמר ולצייר ההולנדי הרמן ברוד. בנוסף יצא אוסף בשם "The Best of 1993-2003", אשר כלל את השירים הידועים ביותר מקריירת הסולו של בלאק.

בשנת 2008 יצא לסיבוב הופעות באירופה, שנודע בשל הופעות סולו במהלך היום שלפני ההופעה, אותן כינה באלק "פרה-קור" (Precore). בהופעה שכזו באירלנד, נלקח בלאק על ידי המשטרה כדי לפזר את ההתקהלות שנוצרה. באותה שנה הוציא בלאק גם מיני-אלבום בשם "SVN FNGRS". ב-2009 הוציא 500 עותקים בלבד של "The Golem" - פסקול לסרט "הגולם" שיצא ב-1920.

ב-2010 יצא אלבומו "NonStopErotik". ב-2011 יצא האלבום "Abbabubba", שכלל מספר שירים חדשים לצד בי-סיידים ורימקסים מאלבומים קודמים. בהמשך אותה שנה הוציא אלבום משותף עם רייד פאליי בשם "Paley & Francis", ולאחר מכן הופיעו השניים מספר פעמים בהופעות משותפות. הם חזרו לסיבוב הופעות משותף בארצות הברית בפברואר 2013.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלאק נשוי בשנית לוויולט קלארק, ולהם שלושה ילדים משותפים, לצד שני ילדיה מנישואיה הראשונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנק בלאק בוויקישיתוף