פרנק היל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנק היל
מידע אישי
שם מלא פרנק רוברט היל
תאריך לידה 21 במאי 1906
מקום לידה פורפאר, סקוטלנד
תאריך פטירה 28 באוגוסט 1993
עמדה קשר הגנתי
מועדונים כשחקן
1924 - 1928
1928 - 1932
1932 - 1936
1936 - 1937
1937 - 1938
1944 - 1948
פורפאר אתלטיק
אברדין
ארסנל
בלקפול
סאות'המפטון
קרו אלכסנדרה

98 (9)
76 (4)
45 (8)
51 (3)
20 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1930 - 1931 סקוטלנד 3 (0)
קבוצות כמאמן
1944 - 1948
1948 - 1954
1954 - 1956
1958 - 1961
1961 - 1965
קרו אלכסנדרה (מאמן-שחקן)
ברנלי
פרסטון נורת' אנד
נוטס קאונטי
צ'רלטון את'לטיק

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

פרנק רוברט היל (אנגלית: Frank Robert Hill;‏ 21 במאי 1906 - 28 באוגוסט 1993) היה שחקן ומאמן כדורגל סקוטי ששיחק בעמדת הקשר ההגנתי.

היל נולד בעיירה הסקוטית פורפאר, והחל את הקריירה שלו במועדון המקומי ב-1924. הוא עבר לאברדין ב-1928, ועד 1932 הספיק להשתתף בלמעלה מ-100 משחקים של ליגת העל הסקוטית, בנוסף לשלוש הופעות במדי נבחרת סקוטלנד. הוא עזב את אברדין בנסיבות לא ברורות, לאחר שהמאמן פדי טראברס החליט לשחרר חמישה שחקנים בנובמבר 1931. באותה תקופה לא ניתנו נימוקים רשמיים למהלך, אך בהיסטוריה הרשמית של המועדון נטען כי מספר שחקנים היו מעורבים בשערוריית הימורים. השחקנים לא הואשמו באופן רשמי, אך כולם לא חזרו יותר לשחק במדי אברדין. היל השתתף בסך הכל ב-106 משחקים במדי המועדון, והבקיע בהם 10 שערים.

ב-1932 חתם היל בארסנל של המאמן הרברט צ'פמן, שסיימה במקום השני בליגה האנגלית הראשונה ובגביע ה-FA, ותמורת כרטיס השחקן שלו שולמו 3,000 לירות שטרלינג. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק מול בלקבורן רוברס ב-15 באוקטובר 1932. הוא התמודד על המקום בהרכב עם צ'ארלי ג'ונס, בוב ג'ון, וילף קופינג וג'ק קרייסטון, ובכל שלוש האליפויות הרציפות של ארסנל (1932/1933, 1933/1934, 1934/1935) שיחק פעמים רבות, ובעונת האליפות השנייה שיחק גם במשחק הזכייה במגן הצדקה. הוא שיחק בדרך כלל בחלק הימני של הקישור, אך לעתים גם בשמאלי ואף בעמדת הקיצוני.

בסופו של דבר הוא איבד את מקומו בהרכב לטובת קופינג וקרייסטון. בעונת 1935/1936 השתתף בעשרה משחקים ולא נטל חלק בניצחון של ארסנל בגמר גביע ה-FA. הוא ביקש לעזוב את המועדון, והועבר לבלקפול מהליגה השנייה תמורת 150 לירות שטרלינג. לזכותו רשומות 81 הופעות וארבעה שערים במדי ארסנל.

היל קיבל את סרט הקפטן של בלקפול בעונת 1936/1937, וסייע למועדון לסיים במקום השני ולהעפיל לליגה הראשונה. הוא לא שיחק בליגה הראשונה זמן רב, כיוון שבספטמבר 1937 חזר לליגה השנייה והצטרף לסאות'המפטון במאי 1937, כחלק מהנסיון של טום פארקר לחזק את הקבוצה בנסיון להעפיל מהליגה השנייה. סאות'המפטון שילמה תמורת כרטיס השחקן שלו 2,200 לירות שטרלינג. כישורי המנהיגות והנחישות שלו סייעו לסאות'המפטון להימנע מירידה בעונת 1937/1938, אך בעונה שלאחר מכן סבל ממספר פציעות שגרמו לו להיעדר מהמגרשים לתקופות ארוכות.

הוא הסתכסך עם הנהלת המועדון לאחר שהתברר כי הוא התעניין בחשאי במשרות אימון במועדונים אחרים, וב-1939 הוא עזב על מנת להתחיל לעבוד בפרסטון נורת' אנד כעוזר מאמן הכושר, אם כי סאות'המפטון סירבה לשחרר את כרטיס השחקן שלו עד 1943. בסך הכל הוא השתתף ב-53 הופעות במדי סאות'המפטון, והבקיע בהן שלושה שערים. בספטמבר 1939 הפסיק את עבודתו כעוזר מאמן, בעקבות פריצת מלחמת העולם השנייה. הוא הוצב בהודו מטעם חיל האוויר המלכותי, ומדי פעם השתתף כשחקן אורח במשחקים של קרו אלכסנדרה ורקסהאם.

היל חזר לממלכה המאוחדת ב-1944, והתמנה למאמן קרו אלכסנדרה, בה שיחק עד גיל 42. לאחר מכן הוא אימן את ברנלי (1948 - 1954) ופרסטון נורת' אנד (1954 - 1956). כשסיים את הקדנציה שלו בפרסטון הוא עזב לעיראק, ובינואר 1957 אימן את קבוצת הכדורגל של צבא עיראק. ב-1958 חזר לאנגליה כדי לאמן את נוטס קאונטי, והוביל את המועדון להעפלה לליגה השלישית בעונת 1959/1960. בעונה שלאחר מכן אימן את צ'רלטון את'לטיק, שהייתה במקום האחרון, והוביל את המועדון להישארות בליגה ולמקום הרביעי בעונת 1963/1964. הוא לא הצליח לשמור על רמת משחק מספיק גבוהה, ופוטר בקיץ 1965.

היל סיים את קריירת הכדורגל שלו כמאתר כשרונות מטעם מנצ'סטר סיטי. ב-1967, לאחר פרישתו, היגר עם אשתו ובנו לקליפורניה, שם ניהל חנות פיש אנד צ'יפס עד מותו ב-1993.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טוני מתיוס, WHO'S WHO OF ARSENAL (עמודים 137), מיינסטרים,‏ 2007 (ISBN 1-84596-232-X)
  • ג'ק ובסטר, The First 100 Years of The Dons: the official history of Aberdeen Football Club 1903 - 2003 (עמודים 128 - 131), הוצאת Hodder and Stoughton‏, 2003 (ISBN 0-340-82344-5)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]