פרנק מרשל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנק מרשל
Frank Marshall
10 באוגוסט 1877 ‏- 9 בנובמבר 1944 (בגיל 67)
Frank Marshall (chess player).jpg
הישג בולט היה מס' 2 בעולם בשנת 1913
מד כושר מרבי 2762 (דצמבר 1917)
ארצות מגורים ארצות הברית

פרנק ג'יימס מרשלאנגלית: Frank James Marshall‏; 10 באוגוסט 1877 - 9 בנובמבר 1944), שחקן שחמט אמריקני, אחד מחמשת רבי האמנים המקוריים ומתמודד על אליפות העולם בשחמט (מול עמנואל לסקר ב-1907); אלוף ארצות הברית במשחק המלכים בשנים 1909‏-1936. מרשל תרם רבות לתיאורית הפתיחה של המשחק דוגמת גמביט מרשל, אשר נחשב עד היום כאמצעי תגובה ראוי לפתיחה הספרדית בכל רמות המשחק.

אליפות ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרשל נולד בניו יורק וחי בשנות נעוריו במונטריאול שבקנדה. בגיל 10 החל לשחק שחמט וב-1890 כבר היה אחד מהשחקנים החזקים במונטריאול. באליפות ארצות הברית זכה לראשונה ב-1904 אולם סירב לקבל את התואר משום שהאלוף המכהן, הרי נלסון פילסבורי, לא התחרה בטורניר. הוא חזר על סירובו גם לאחר מותו של פילסברי ב-1906 וקיבל לבסוף את התואר ב-1909 רק לאחר שזכה מחדש באליפות.

ב-1936, לאחר שהחזיק בתואר אלוף ארצות הברית במשך 29 שנים, ויתר מרשל על התואר לטובת הזוכה בתחרות שנערכה לשם כך, שמואל רשבסקי. התחרות אורגנה על ידי איגוד השחמט האמריקאי ומועדון השחמט על שם מרשל תרם את גביע הניצחון.

התמודדות על תואר אלוף העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת -1904 השתתף עמנואל לסקר בתחרות שבה זכה רק במקום השני, כאשר מרשל הקדים אותו. בעקבות תוצאה זו נערך דו-קרב בין השניים בשנת 1907 ולסקר הביס את מרשל 11.5-3.5.

פרנק מרשל- לסקר, אליפות העולם 1907

איתור כשרונו של קפבלנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1909 הובס במפתיע בדו-קרב מול קובני צעיר בשם חוזה ראול קפבלנקה. תוצאת הדו-קרב הייתה 8 הפסדים למרשל, ניצחון בודד ו-14 תוצאות תיקו. מרשל היטיב לזהות את הכשרון של יריבו, והתעקש על מתן היתר לקפבלנקה להשתתף בטורניר החזק והאקסקלוסיבי שנערך בסן סבסטיאן, 1911. בתחרות זו השתתפו רק אמנים מהדרג הראשון שכבר זכו בעבר בתחרות משמעותית. קפבלנקה נכלל חרף מחאות אמנים אחרים. כל הספקות לגבי הצדקת השתתפותו של קפבלנקה התפוגגו כאשר זכה קפבלנקה בטורניר לפני כל הצמרת העולמית. כעשור לאחר מכן, היה זה קפבלנקה שניצח את לסקר וירש את תוארו העולמי.

ב-1914 היה מרשל אחד מחמישה השחקנים שקיבלו את התואר רב-אמן מהצאר ניקולאי השני בסנקט פטרבורג. יתר ארבעת האחרים שזכו לכבוד הרם היו לסקר, קפבלנקה, אלכסנדר אלכין וזיגברט טאראש. כשנה לאחר מכן ייסד את מועדון השחמט הנושא את שמו, שפועל בניו יורק מאז.

הופעה באולימפיאדות השחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השלושים הוביל מרשל את נבחרת ארצות הברית לארבע זכיות באולימפיאדת השחמט. באחד הסיבובים חזר מרשל והופתע לגלות שיתר שלושת חברי הקבוצה הסכימו מול יריביהם לשלוש תוצאות תיקו. לאחר שסיים את משחקו קרא לכל אחד מחברי הקבוצה לשיחה אישית, בה הסביר להם בנוקשות כי תיקו לא מביא לניצחון במשחק או במפגש הקבוצתי. המסר נקלט היטב בין חברי הקבוצה. בתקופה בה שיחקו "קבוצותיו של מרשל" לא השתתפה נבחרת ברית-המועצות ששלטה באולימפיאדות מאוחר יותר. לאחר שנות ה-30 לא חזרה נבחרת ארצות הברית על הישגיה הגדולים.

שנה לוח קבוצה מד יכולת נקודות תוצאות  % מקום
1930 ארצות הברית 12.5 מ-17 10+ 5= 2- 73.5 6 קבוצתי, 4 אישי
1931 2 ארצות הברית 10 מ-16 7+ 6= 3- 62.5 1 קבוצתי
1933 2 ארצות הברית 7 מ-10 4+ 6= 0- 70 1 קבוצתי, 1 אישי
1935 2 ארצות הברית 7.5 מ-12 6+ 3= 3- 62.5 1 קבוצתי
1937 4 ארצות הברית 6.5 מ-10 3+ 7= 0- 65 1 קבוצתי

יכולת טקטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרשל היה ידוע כשחקן בעל יכולת טקטית גבוהה, ועל שמו הביטוי "הונאת מרשל" כאשר טריק הופך עמדה אבודה לניצחון. פחות ידוע היום, אבל מאוד הוערך בעבר, היה כשרונו בשלב הסיום של המשחק. מספר הסתעפויות בפתיחה קרויות על שמו ובאופן יוצא דופן, גם 60 שנה אחרי מותו שתיים מהן עדיין בעלות חשיבות תאורטית.

8 צריח שחור Chess d44.png רץ שחור מלכה שחורה Chess l44.png צריח שחור מלך שחור Chess d44.png
7 pl   }}}} Chess l44.png רגלי שחור Chess l44.png רץ שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור
6 רגלי שחור Chess d44.png פרש שחור Chess d44.png Chess l44.png פרש שחור Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png רגלי שחור Chess d44.png רגלי שחור רגלי שחור Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png רגלי לבן Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png רץ לבן רגלי לבן Chess l44.png Chess d44.png פרש לבן Chess d44.png Chess l44.png
2 רגלי לבן רגלי לבן Chess l44.png רגלי לבן Chess l44.png רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן
1 צריח לבן פרש לבן רץ לבן מלכה לבנה צריח לבן Chess l44.png מלך לבן Chess l44.png
א ב ג ד ה ו ז ח

עמדת המוצא של התקפת מרשל.

הידועה בהן נקראת "גמביט מרשל" (1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. רב5 א6 4. רא4 פו6 5. 0-0 רה7 6. צה1 ב5 7. רב3 0-0 8. ג3 ד5), אחת מהתשובות היותר התקפיות שיכול השחור לעשות בהן שימוש בפתיחה הספרדית. מרשל הציג הקרבת רגלי זו כחידוש במשחקו מול קפבלנקה ב-1918 - אך הפסיד, לאחר שקפבלנקה הצליח לסכל את הכנתו הביתית תוך כדי המשחק, בהפגנה מרשימה של הגנה וירטואוזית. אך ערכו של הגמביט הוכח פעמים רבות גם ברמות הגבוהות ביותר: פטר לקו ניצח עמו בשחור את ולדימיר קראמניק במשחק השישי בדו-קרב ביניהם על אליפות העולם ב-2004. הרעיון של מרשל הפך לפופולרי, כאשר שחור מקבל סיכויי התקפה טובים ומגיע לתוצאה של כמעט 50%, תוצאה מצוינת לשחור. שחקנים מהשורה הראשונה מכבדים התקפה זו כל כך, שרבים בוחרים להימנע ממנה על ידי מסע "אנטי-מרשל" כגון 8. א4.

8 צריח שחור פרש שחור רץ שחור מלכה שחורה מלך שחור רץ שחור פרש שחור צריח שחור
7 pl  pd}}}} רגלי שחור Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור
6 Chess l44.png Chess d44.png רגלי שחור Chess d44.png רגלי שחור Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png רגלי שחור Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png פרש לבן Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
2 רגלי לבן רגלי לבן Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן
1 צריח לבן Chess l44.png רץ לבן מלכה לבנה מלך לבן רץ לבן פרש לבן צריח לבן
א ב ג ד ה ו ז ח

עמדת המוצא של הגמביט בהגנה הסלבית, לאחר 4. ה4

גמביט אחר שקרוי על שם מרשל קיים בהגנה הסלבית. 1. ד4 ד5 2. ג4 ג6 3. פג3 ה6 4. ה4 ועכשיו ההסתעפות העיקרית היא 4..ד:ה4 5. פ:ה4 רב4+ 6. רד2 (פג3 מציל את הרגלי אך לא נחשב למסוכן לשחור) 6...מה:ד4 7. ר:ב4 מה:ה4+ 8. רה2 עם משחק חריף.

התמודדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מיקום המתמודד השני תוצאה
1896 ניו יורק ויליאם אוורט נפייר 2.5 מ-11 הפסד
1898 ניו יורק ניקולאי יאסנוגרודסקי 3.5 מ-7 תיקו
1898 גרוב ספרינגס שמואל ליפשוץ 0 מ-3 הפסד
1899 ניו יורק דוד ינובסקי 1 מ-4 הפסד
1899 שיקגו סידני ג'ונסטון 8 מ-15 ניצחון
1899 סרטוגה שמואל ליפשוץ 0 מ-3 הפסד
1900 ניו יורק אז'ן דלמאר 4 מ-5 ניצחון
1900 ניו יורק אוטו רוטינג 5 מ-7 ניצחון
1902 לונדון קריסטופר וורד 4 מ-6 ניצחון
1902 לונדון ריצ'רד טייכמן 3.5 מ-5 ניצחון
1902 לונדון רודולף לומן 4 מ-6 ניצחון
1905 לונדון ויליאם אוורט נפייר 1.5 מ-5 הפסד
1905 נירנברג זיגברט טאראש 5 מ-17 הפסד
1905 פריז דוד ינובסקי 10 מ-17 ניצחון
1906 ניו יורק אלברט פוקס 3.5 מ-4 ניצחון
1907 ניו יורק עמנואל לסקר 3.5 מ-11 הפסד
1908 סורסנה דוד ינובסקי 3.5 מ-10 הפסד
1908 וורשה עקיבא רובינשטיין 3.5 מ-8 הפסד
1908 ניו יורק צ'ארלס יפה 5.5 מ-9 ניצחון
1909 ארצות הברית ג'קסון שוואלטר 8.5 מ-12 ניצחון
1909 ניו יורק חוזה ראול קפבלנקה 8 מ-23 הפסד
1911 המבורג פול לאונרדט 4 מ-7 ניצחון
1912 ביאריץ דוד ינובסקי 7 מ-9 ניצחון
1913 ניו יורק אולדריך דורס 3 מ-3 ניצחון
1916 ניו יורק דוד ינובסקי 5.5 מ-8 ניצחון
1923 ארצות הברית עמנואל לסקר 9.5 מ-18 ניצחון
1940 ניו יורק עמנואל לסקר 1.5 מ-3 ניצחון

תחרויות בהן השתתף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחרות ניו יורק 1931

משחקים לדוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

8 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png צריח שחור מלך שחור Chess d44.png
7 pl  pd}}}} רגלי שחור Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png רגלי שחור רגלי שחור
6 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png רגלי שחור Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess l44.png צריח לבן Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png מלכה לבנה Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png פרש שחור Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png מלכה שחורה Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png צריח שחור
2 רגלי לבן Chess d44.png רגלי לבן Chess d44.png Chess l44.png רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן
1 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png צריח לבן מלך לבן Chess l44.png
א ב ג ד ה ו ז ח

העמדה לפני ההקרבה מה-ז3!!

במשחק מפורסם מול סטפן לויצקי, מתחרות ברסלב 1912, מרשל הכריע את המשחק בהקרבה מרשימה של המלכה, תוך מתן שלוש אפשרויות הכאה של המלכה.‏[1] מסופר כי הצופים במשחק זרקו על לוח השחמט מטבעות זהב מרוב התלהבות.

ניצחונו של מרשל (בשחור) על קפבלנקה הוא אחד מהפסדיו הבודדים של קפבלנקה בשחקו בצבע הלבן. התוצאה הכללית של מרשל מול קפבלנקה היא גרועה - שני ניצחונות , 20 הפסדים ו-28 תוצאות תיקו. הנה הניצחון של מרשל מתחרות בהבנה, 1913.‏[2] לעתים נדירות הפסיד קפבלנקה בשלב הסיום.

ספריו של מרשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרשל כתב שני ספרים ידועים: "חמישים שנות השחמט שלי" מספר ISBN 1-84382-053-6, ויחד עם אנדי סולטיס "אלוף ארצות הברית בשחמט: ביוגרפיה עם 220 משחקים" משנת 1994. מספר ISBN 0-89950-887-1.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנק מרשל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.d4 e6 2.e4 d5 3.Nc3 c5 4.Nf3 Nc6 5.exd5 exd5 6.Be2 Nf6 7.O-O Be7 8.Bg5 O-O 9.dxc5 Be6 10.Nd4 Bxc5 11.Nxe6 fxe6 12.Bg4 Qd6 13.Bh3 Rae8 14.Qd2 Bb4 15.Bxf6 Rxf6 16.Rad1 Qc5 17.Qe2 Bxc3 18.bxc3 Qxc3 19.Rxd5 Nd4 20.Qh5 Ref8 21.Re5 Rh6 22.Qg5 Rxh3 23.Rc5 Qg3!! 0-1
  2. ^ 1. e4 e5 2. Nf3 Nf6 3. Nxe5 d6 4. Nf3 Nxe4 5. d4 d5 6. Bd3 Bg4 7. O-O Nc6 8. c3 Be7 9. Nbd2 Nxd2 10. Bxd2 O-O 11. h3 Bh5 12. Re1 Qd7 13. Bb5 Bd6 14. Ne5 Bxe5 15. Qxh5 Bf6 16. Bf4 Rae8 17. Re3 Rxe3 18. fxe3 a6 19. Ba4 b5 20. Bc2 g6 21. Qf3 Bg7 22. Bb3 Ne7 23. e4 dxe4 24. Qxe4 c6 25. Re1 Nd5 26. Bxd5 cxd5 27. Qe7 Qc8 28. Bd6 h6 29. Rf1 f6 30. Re1 Rd8 31. Bc5 Kh7 32. Qf7 Qf5 33. Be7 Qd7 34. Kf1 Rf8 35. Qe6 Qxe6 36. Rxe6 Re8 37. Re2 Kg8 38. b3 Kf7 39. Bc5 Rxe2 40. Kxe2 f5 41. Kd3 Ke6 42. c4 bxc4+ 43. bxc4 g5 44. g4 f4 45. Bb4 Bf6 46. Bf8 dxc4+ 47. Kxc4 f3 48. d5+ Ke5 49. Kd3 Kf4 50. Bd6+ Be5 51. Bc5 Kg3 52. Ke4 Bf4 53. d6 f2 0-1