פרנק פורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנק פורד
Frank Forde
לידה 18 ביולי 1890
מיטשל, קווינסלנד, אוסטרליה
פטירה 28 בינואר 1983 (בגיל 92)
בריזביין, קווינסלנד, אוסטרליה
שם מלא פרנסיס מייקל פורד
מדינה אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
מקום קבורה בריזביין, קווינסלנד, אוסטרליה
השכלה St. Mary's College, Toowoomba עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הלייבור האוסטרלית
בת זוג ורוניקה קתרין או'ריילי
ראש ממשלת אוסטרליה ה־15
6 ביולי 194513 ביולי 1945
(8 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנסיס מייקל פורדאנגלית: Francis Michael Forde;‏ 18 ביולי 189028 בינואר 1983) היה מדינאי אוסטרלי שכיהן כראש ממשלת אוסטרליה החמישה עשר בשנת 1945. פורד הוא ראש הממשלה האוסטרלי שתקופת כהונתו היא הקצרה ביותר, שמונה ימים.[1]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורד נולד בעיירה מיטשל שבקווינסלנד כשני מבין ששת ילדיהם של מהגרים אירים. בעת לידתו של פורד עבד אביו כאיכר. פורד התחנך בבית ספר בעיר טוומבה שבקווינסלנד ובסופו של דבר הוכשר כמורה. הוא התיישב בעיר רוקהאמפטון והיה לפעיל במפלגת הלייבור האוסטרלית ובקבוצות לימוד לפועלים.[2]

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1917 נבחר פורד לאספת המחוקקים של קווינסלנד כנציג הלייבור מטעם מחוז הבחירה של רוקהאמפטון. ב-1922 הוא התפטר ונבחר לפרלמנט האוסטרלי מטעם מחוז הבחירה של קפריקורניה.[2]

עד מהרה התקדם פורד בשורות מפלגת הלייבור. כאשר ניצחה המפלגה בבחירות הכלליות של 1929, הוא מונה להיות עוזר שר המסחר והמכס בממשלתו של ג'יימס סקאלין. בסוף תקופת כהונתה של הממשלה הוא מונה להיות שר המסחר והמכס.[3] כאחד מחברי הפרלמנט הבכירים היחידים של הלייבור ששרדו את התבוסה בבחירות של 1931, נעשה פורד סגן מנהיג האופוזיציה ב-1932. עם פרישתו של סקאלין ב-1935, התמודד פורד בבחירות לתפקיד מנהיג המפלגה, אך הובס בהפרש של קול אחד על ידי ג'ון קרטין, בעיקר בשל העובדה שהוא תמך במדיניותו הכלכלית של סקאלין.[4]

פורד היה סגן נאמן, וב-1941, כאשר שבה הלייבור לממשלה, הוא מונה להיות שר הצבא, תפקיד חיוני בתקופת המלחמה.[4] ב-5 ביולי 1945 מת קרטין באופן פתאומי וכסגן מנהיג המפלגה הושבע פורד כראש ממשלה על ידי המושל הכללי, הנסיך הנרי, דוכס גלוסטר. בבחירות לתפקיד מנהיג המפלגה הוא התמודד מול בן צ'יפלי ונורמן מאקין.[5] צ'יפלי ניצח בבחירות ופורד נבחר פעם נוספת להיות סגן מנהיג המפלגה. כשר ההגנה הוא ספג ביקורת רבה על תהליך השחרור האיטי של החיילים לאחר המלחמה. כתוצאה מכך, הוא איבד את מושבו בפרלמנט בבחירות של 1946, אף על פי שמפלגת הלייבור עצמה שמרה על מקומה בשלטון.[6]

נציב עליון בקנדה וחזרה לפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'יפלי מינה את פורד להיות הנציב העליון של אוסטרליה בקנדה, תפקיד אותו הוא מילא עד 1953. לאחר מכן הוא שב לאוסטרליה וניסה להתמודד על מושב בפרלמנט בבחירות של 1954 ללא הצלחה. בבחירות ביניים שהתקיימו ב-1955 לאספת הנבחרים של קווינסלנד. פורד הוא ראש ממשלת אוסטרליה היחיד שלאחר כהונתו הוא שב לכהן כחבר בפרלמנט של אחת המדינות.

ב-1957 חל פילוג בשורות הלייבור וכתוצאה מכך לא רק שכוחה ירד, אלא שפורד איבד את מושבו על חודו של קול.[6]

לאחר הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורד פרש מהקריירה הפוליטית, התיישב בבריזביין והקדיש את עצמו לפעילות צדקה בכנסייה הקתולית. בחדר המגורים בביתו הייתה תלויה תמונה גדולה של המפקד העליון של בעלות הברית בזירת דרום מערב האוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, גנרל דאגלס מקארתור. ב-11 באפריל 1964, על פי בקשתו של ראש הממשלה רוברט מנזייס, ייצג פורד את אוסטרליה בהלווייתו של מקארתור בבית הקברות הלאומי ארלינגטון בווירג'יניה.[6]

פרנק פורד מת ב-28 בינואר 1983. הלווייתו התקיימה ב-2 בפברואר, בדיוק ביום בו נבחר בוב הוק לתפקיד מנהיג מפלגת הלייבור. כראש ממשלת אוסטרליה שתקופת כהונתו הייתה הקצרה ביותר, הוא היה ראש הממשלה שהאריך ימים ביותר (92 שנים ו-194 ימים) עד ינואר 2009, כאשר גוף ויטלם האריך ימים יותר ממנו. על שמו של פורד קרויים מחוז בחירה בקווינסלנד ופרבר של הבירה קנברה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנק פורד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]