פרסי ברידג'מן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרסי ברידג'מן

פרסי וויליאמס ברידג'מןאנגלית: Percy Williams Bridgman;‏ 21 באפריל 188220 באוגוסט 1961) היה פיזיקאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1946 על עבודתו בתחום הפיזיקה בלחץ גבוה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברידג'מן נולד בקיימברידג', מסצ'וסטס ב-1882. את ראשית חינוכו קיבל בבי"ס ציבורי בעיר ניוטון. בשנת 1900 החל את לימודיו באוניברסיטת הרווארד. סיים תואר ראשון במתמטיקה בשנת 1904, ותואר שני בפיזיקה בשנת 1905. הוענק לו תואר דוקטור בפיזיקה בשנת 1908 ולאחר מכן הצטרף לסגל האוניברסיטה. הוא מונה למדריך (1910), עוזר פרופסור (1919) ולבסוף מונה לפרופסור מן המניין בשנת 1926.

בשנת 1905 החל לחקור את מאפייני החומר תחת לחץ גבוה. תקלה במכונות הובילה אותו לשינוי מנגנון הלחץ ובסופו של דבר להמצאת מכשיר ליצירת לחץ גבוה במיוחד, שהיה שיפור עצום על פני המכונות הקודמות. הוא ביצע חקירות נרחבות על תכונות החומר בלחצים של עד 100,000 אטמוספירות, כולל מחקר של הדחיסות, מוליכות חום וחשמל, חוזק מתיחה וצמיגות של יותר מ-100 תרכובות שונות. ידוע גם במחקריו על הולכה חשמלית במתכות. ברידג'מן פיתח את "חותם ברידג'מן", שהוא האפונים למשוואות התרמודינמיות שלו.

כתב מאמרים רבים לכתבי עת מדעיים מובילים. רבים ממאמריו ומחקריו בנושא הפיזיקה בלחץ גבוה נתרמו על ידי תלמידו ג'רלד הולטון לאוסף אדלשטיין בספרייה הלאומית של ישראל.

בשנת 1946 זכה בפרס נובל לפיזיקה, על המצאת המכשיר ליצירת לחץ גבוה, ועל התגליות שנעשו בעזרתו בתחום הפיזיקה של לחץ גבוה.

בשנת 1955 הצטרף לברטראנד ראסל, אלברט איינשטיין ומדענים נוספים לחתימה על מניפסט ראסל-איינשטיין, שקרא נגד שימוש בנשק גרעיני.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1961 ביצע ברידג'מן התאבדות, לאחר מאבק ממושך בגרורות סרטניות בגופו. במכתב ההתאבדות שלו כתב שזה לא ראוי שהחברה גורמת לאדם לעשות זאת לעצמו, מרמז שצריך שתהייה עמותה שעוזרת לחולים סופניים המעוניינים בכך, לבצע התאבדות. מילותיו אלו מהמכתב האחרון מצוטטות רבות בוויכוחים בנושא זה.

חברויות מקצועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוארי דוקטור לשם כבוד במדע:

פרסים ומדליות:

  • פרס רמפורד של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים - 1919
  • מדליית אליוט קרסון ממכון פרנקלין - 1932
  • מדליית רוזבאום של האקדמיה ההולנדית לאמנות ומדעים - 1933
  • פרס קומסטוק של האקדמיה הלאומית למדעים - 1933
  • פרס ניו יורק של תאגיד המחקר לקידום המדע
  • פרס נובל לפיזיקה - 1946
  • מדליית בינגהאם מהאגודה לראולוגיה - 1951

מבחר מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

• 1925. A Condensed Collection of Thermodynamics Formulas. Harvard University Press • 1927. The Logic of Modern Physics. Beaufort Books. • 1934. Thermodynamics of Electrical Phenomena in Metals and a Condensed Collection of Thermodynamic Formulas. MacMillan. • 1936. The Nature of Physical Theory. John Wiley & Sons. • 1938. The Intelligent Individual and Society. MacMillan. • 1941. The Nature of Thermodynamics. Harper & Row, Publishers. • 1959. The Way Things Are. Harvard Univ. Press. • 1962. A Sophisticate's Primer of Relativity. Routledge & Kegan Paul. • 1964. Collected experimental papers. Harvard University Press.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]