פרסי גביע העולם בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בסוף כל טורניר גמר של המונדיאל, מוענקים מספר פרסים לשחקנים ולנבחרות שהצטיינו בהיבטים שונים של המשחק.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כיום ישנם חמישה פרסים המוענקים לאחר הטורניר, לפי שיקול דעתה של הוועדה הטכנית של פיפ"א:[1]
    • כדור הזהב (השם הרשמי: "כדור הזהב של אדידס") לשחקן המצטיין של הטורניר, הוענק לראשונה ב־1982;
    • מגף הזהב (השם הרשמי: "מגף הזהב של אדידס", עד 2006 נקרא "נעל הזהב של אדידס) לכובש השערים המצטיין של הטורניר, הוענק לראשונה ב־1982;
    • כפפת הזהב (השם הרשמי: "כפפת הזהב של אדידס", עד 2006 נקרא "פרס לב יאשין") לשוער המצטיין של הטורניר, הוענק לראשונה ב־1994;
    • פרס השחקן הצעיר של פיפ"א (עד 2010 נקרא "פרס השחקן הצעיר המצטיין") לשחקן הטוב ביותר שהיה מתחת גיל 21 בתחילת השנה הקלנדרית, הוענק לראשונה ב־2006;
    • פרס המשחק ההוגן של פיפ"א לנבחרת עם המאזן הטוב ביותר מבחינת נקודות משמעת, מבין הנבחרות שהעפילו לשלב הנוקאאוט, הוענק לראשונה ב־1970.
  • ישנו כיום פרס אחד המוענק במהלך הטורניר, לפי הצבעה פתוחה הנערכת באתר פיפ"א:
    • שחקן המשחק (השם הרשמי: "שחקן המשחק של באדוויזר", עד 2018 נקרא "איש המשחק") לשחקן המצטיין בכל משחק במהלך הטורניר, הוענק לראשונה ב־2002.
  • ישנם כיום שני פרסים המוענקים לאחר הטורניר, לפי הצבעה פתוחה שנערכת באתר פיפ"א:
    • שער הטורניר (השם הרשמי: "שער הטורניר של יונדאי") לשער הטוב ביותר של הטורניר, הוענק לראשונה ב־2006;
    • הנבחרת המבדרת ביותר לנבחרת שבידרה את הצופים יותר מכל נבחרת אחרת, הוענק לראשונה ב־1994.
  • בין השנים 1994–2006 ניתן פרס אחד נוסף:
    • נבחרת הטורניר לקבוצת השחקנים הטובה ביותר בטורניר, שנבחרה על ידי הוועדה הטכנית של פיפ"א.

כדור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדור הזהב הוא פרס המוענק לכדורגלן הטוב ביותר בכל מונדיאל, שנבחר מתוך רשימה המחוברת על ידי הוועדה הטכנית של פיפ"א, וממנה נבחר הזוכה על ידי נציגי התקשורת. השחקנים שסיימו במקום השני והשלישי בהצבעת אנשי התקשורת מקבלים את פרסי כדור הכסף וכדור הארד של אדידס בהתאמה. הפרס בצורתו הנוכחית הוענק לראשונה במונדיאל 1982 בחסות אדידס ופראנס פוטבול.

הזוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונדיאל כדור הזהב כדור הכסף כדור הארד
1982 איטליהאיטליה פאולו רוסי ברזילברזיל פלקאו גרמניהגרמניה קרל היינץ רומיניגה
1986 ארגנטינהארגנטינה דייגו מראדונה גרמניהגרמניה הרלד שומאכר דנמרקדנמרק פרבן אלקיאר לארסן
1990 איטליהאיטליה סלבטורה סקילאצ'י גרמניהגרמניה לותר מתאוס ארגנטינהארגנטינה דייגו מראדונה
1994 ברזילברזיל רומאריו איטליהאיטליה רוברטו באג'ו בולגריהבולגריה חריסטו סטויצ'קוב
1998 ברזילברזיל רונאלדו קרואטיהקרואטיה דאבור שוקר צרפתצרפת ליליאן תוראם
2002 גרמניהגרמניה אוליבר קאן ברזילברזיל רונאלדו קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית הונג מיונג-בו
2006 צרפתצרפת זינדין זידאן איטליהאיטליה פאביו קנבארו איטליהאיטליה אנדראה פירלו
2010 אורוגוואיאורוגוואי דייגו פורלאן הולנדהולנד וסלי סניידר ספרדספרד דויד וייה
2014 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי גרמניהגרמניה תומאס מילר הולנדהולנד אריין רובן
2018 קרואטיהקרואטיה לוקה מודריץ' בלגיהבלגיה אדן הזאר צרפתצרפת אנטואן גריזמן
2022 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי צרפתצרפת קיליאן אמבפה קרואטיהקרואטיה לוקה מודריץ'

זכיות לפי מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאום זהב כסף ארד סך הכול
נבחרת ארגנטינה בכדורגל ארגנטינה 3 0 1 4
נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 2 2 1 5
נבחרת ברזיל בכדורגל ברזיל 2 2 0 4
נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה[א] 1 3 1 5
נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 1 1 2 4
נבחרת קרואטיה בכדורגל קרואטיה 1 1 1 3
נבחרת אורוגוואי בכדורגל אורוגוואי 1 0 0 1
נבחרת הולנד בכדורגל הולנד 0 1 1 2
נבחרת בלגיה בכדורגל בלגיה 0 1 0 1
נבחרת בולגריה בכדורגל בולגריה 0 0 1 1
נבחרת דנמרק בכדורגל דנמרק 0 0 1 1
נבחרת קוריאה הדרומית בכדורגל קוריאה הדרומית 0 0 1 1
נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 0 0 1 1

זכיות לא רשמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1978 פאנל של 23 מומחים שהורכב משחקני עבר, מאמנים ואנשי תקשורת, בחר במירב קולות במריו קמפס הארגנטינאי לשחקן הטוב ביותר במונדיאל 1978, והוא מוזכר כזוכה בכדור הזהב של מונדיאל זה באתר RSSSF.[2]

מונדיאל כדור הזהב כדור הכסף כדור הארד
1978 ארגנטינהארגנטינה מריו קמפס איטליהאיטליה פאולו רוסי ברזילברזיל דירסאו

נעל הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס נעל הזהב במונדיאל מוענק למלך השערים של כל מונדיאל, החל ממונדיאל 1982. תואר מלך השערים הוכר כבר במונדיאל 1930 שהיה הראשון. במונדיאל 1994 שנערך בארצות הברית הוענקו פרסי נעל הכסף ונעל הברונזה לשחקנים שסיימו במקום השני והשלישי בטבלת המבקיעים. מאז 1994 מופעל כלל ולפיו במקרה שיש שוויון בין שחקנים במספר השערים הבכיר יותר הוא זה שלזכותו מספר גבוה יותר של בישולים. קבוצת המחקר הטכני של פיפ"א היא זו הקובעת האם מסירה כלשהי נחשבת כאסיסט או לא. אם גם במצב זה יש שוויון יוענק הפרס לשחקן שהשתתף בפחות דקות משחק.

זוכי התארים והפרסים הם[3]:

מלך השערים
מונדיאל מקום ראשון שערים מקום שני שערים מקום שלישי שערים
1930 ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו סטאבילה 8 אורוגוואיאורוגוואי פדרו סאה 5 ארצות הבריתארצות הברית ברטראנד פייטנוד 4
1934 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה אולדז'יך ניידלי 5[א] גרמניה הנאצית (1933–1935)גרמניה הנאצית (1933–1935) אדמונד קונן
איטליהאיטליה אנג'לו סקיאביו
4
1938 ברזילברזיל לאונידאס 7[ב] הונגריההונגריה ג'רג' שארושי
הונגריההונגריה גיולה ז'נגלר
ממלכת איטליהממלכת איטליה סילביו פיולה
5
1950 ברזילברזיל אדמיר 9[ג] אורוגוואיאורוגוואי אוסקר מיגס 5 אורוגוואיאורוגוואי אלסידס גיג'ה
ברזילברזיל צ'יקו
ספרד 1939ספרד 1939 אסטניסלאו באסורה
ספרד 1939ספרד 1939 טלמו סארה
5
1954 הונגריההונגריה שנדור קוצ'יש 11 שווייץשווייץ יוזף הגי
גרמניהגרמניה מקס מורלוק
אוסטריהאוסטריה אריך פרובסט
6
1958 צרפתצרפת ז'יסט פונטיין 13 ברזילברזיל פלה
גרמניה המערביתגרמניה המערבית הלמוט ראן
6
1962 ברזילברזיל גארינצ'ה
ברזילברזיל ואוה
צ'ילהצ'ילה לאונל סאנצ'ס
יוגוסלביהיוגוסלביה דראז'ן ירקוביץ'
ברית המועצותברית המועצות ולנטין איבנוב
הונגריההונגריה פלוריאן אלברט
4
1966 פורטוגלפורטוגל אאוזביו 9 גרמניהגרמניה הלמוט האלר 6 גרמניהגרמניה פרנץ בקנבאואר
הונגריההונגריה פרנץ בנה
אנגליהאנגליה ג'ף הרסט
ברית המועצותברית המועצות ואלרי פורקויאן
4
1970 גרמניהגרמניה גרד מילר 10 ברזילברזיל ז'אירזיניו 7 פרופרו תאופילו קוביאס 5
1974 פוליןפולין גז'גוז' לאטו 7 הולנדהולנד יוהאן ניסקנס
פוליןפולין אנדז'יי שארמאץ'
5
1978 ארגנטינהארגנטינה מריו קמפס 6 פרופרו תאופילו קוביאס 5 הולנדהולנד רוב רנסנברינק 5
נעל הזהב
מונדיאל נעל הזהב שערים נעל הכסף שערים נעל הארד שערים
1982 איטליהאיטליה פאולו רוסי 6 גרמניהגרמניה קרל היינץ רומניגה 5 ברזילברזיל זיקו 4
1986 אנגליהאנגליה גארי לינקר 6 ספרדספרד אמיליו בוטראגניו
ברזילברזיל קארקה
ארגנטינהארגנטינה דייגו מראדונה
5
1990 איטליהאיטליה סלבטורה סקילאצ'י 6 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה תומאש סקורהבי 5 קמרוןקמרון רוז'ה מילה
אנגליהאנגליה גארי לינקר
4
1994 רוסיהרוסיה אולג סלנקו[ד]
בולגריהבולגריה חריסטו סטויצ'קוב
6[ה] שוודיהשוודיה קנט אנדרסון
ברזילברזיל רומאריו
5[ו]
1998 קרואטיהקרואטיה דאבור שוקר 6 ארגנטינהארגנטינה גבריאל בטיסטוטה
איטליהאיטליה כריסטיאן ויירי
5
2002 ברזילברזיל רונאלדו 8[ז] גרמניהגרמניה מירוסלב קלוסה
ברזילברזיל ריבאלדו
5
2006 גרמניהגרמניה מירוסלב קלוסה 5 ארגנטינהארגנטינה הרנן קרספו 3[ח] ברזילברזיל רונאלדו 3[ח]
מגף הזהב
מונדיאל מגף הזהב שערים מגף הכסף שערים מגף הארד שערים
2010 גרמניהגרמניה תומאס מילר 5[ט] ספרדספרד דויד וייה 5[ט] הולנדהולנד ווסלי סניידר 5[ט]
2014 קולומביהקולומביה חאמס רודריגס 6 גרמניהגרמניה תומאס מילר 5 ברזילברזיל ניימאר 4[י]
2018 אנגליהאנגליה הארי קיין 6 צרפתצרפת אנטואן גריזמן 4[י"א] בלגיהבלגיה רומלו לוקאקו 4[י"א]
2022 צרפתצרפת קיליאן אמבפה 8 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי 7 צרפתצרפת אוליבייה ז'ירו 4[י"ב]
  1. ^ בתחילה פיפ"א זקפה לזכותו של ניידלי ארבעה שערים בלבד, מה שהפך אותו למלך השערים יחד עם אדמונד קונן הגרמני ואנג'לו סקיאביו האיטלקי, עם זאת בנובמבר 2006 הכירה פיפ"א כי ניידלי כבש שלושער בניצחון 3–1 בחצי הגמר, ובכך הפך למלך השערים הבלעדי של הטורניר עם חמישה שערים.[4]
  2. ^ בתחילה פיפ"א זיכתה את לאונידאס בכיבוש צמד בניצחון 2–1 על צ'כוסלובקיה במשחק החוזר של רבע הגמר, אך בנובמבר 2006 הכירה פיפ"א ברוברטו אמיליו דה קוניה ככובש השער, מה שהוריד את מאזנו של לאונידאס לשבעה שערים בטורניר.[4]
  3. ^ הייתה מחלוקת לגבי מספר השערים שכבש אדמיר, כתוצאה מנתונים חלקיים ממשחקה של ברזיל נגד ספרד בסיבוב הגמר, בו ניצחה ברזיל 6–1. שערה החמישי של ברזיל נזקף בתחילה לזכותו של ז'איר, אך נרשם מאוחר יותר לזכותו של אדמיר.[5]
  4. ^ סלנקו הוא השחקן היחיד שזכה במלכות השערים למרות שהודח בשלב הבתים. ששת שעריו, שחמישה מהם הובקעו במשחקה של רוסיה נגד קמרון, הם שעריו הבינלאומיים היחידים בנבחרת רוסיה.
  5. ^ סטויצ'קוב וסלנקו סיימו עם שישה שערים ובישול אחד, ולכן חלקו את הפרס.[6]
  6. ^ אנדרסון ורומאריו זכו במשותף בנעל הארד עם חמישה שערים ושלושה בישולים, תוך שהם גוברים על יורגן קלינסמן הגרמני ורוברטו באג'ו האיטלקי שכבשו גם הם חמישיית שערים.[6]
  7. ^ לאחר הניצחון 5–2 על קוסטה ריקה בשלב הבתים, מחה רונאלדו על רישום אחד משעריו כשער עצמי, ופיפ"א אכן העניקה לו את השער מאוחר יותר.[7]
  8. ^ 1 2 שמונה שחקנים כבשו שלושה שערים. קרספו (בישול 1, 308 דקות) זכה במגף הכסף, רונאלדו (בישול 1, 411 דקות) זכה במגף הארד, זינדין זידאן (בישול 1, 559 דקות) סיים במקום הרביעי. שאר השחקנים סיימו ללא בישולים.
  9. ^ 1 2 3 מילר, וייה, סניידר ודייגו פורלאן כבשו חמישה שערים. מילר (3 בישולים) זכה במגף הזהב, וייה (בישול 1, 635 דקות) זכה במגף הכסף, סניידר (בישול 1, 652 דקות) זכה במגף הארד, פורלאן (בישול 1, 654 דקות) סיים במקום הרביעי.
  10. ^ ניימאר, ליונל מסי ורובין ואן פרסי כבשו ארבעה שערים. ניימאר, (בישול 1, 480 דקות) זכה במגף הארד. מסי (בישול 1, 693 דקות) וואן פרסי (0 בישולים, 548 דקות) סיימו במקומות הרביעי והחמישי בהתאמה.
  11. ^ 1 2 גריזמן, לוקאקו, דניס צ'רישב, כריסטיאנו רונאלדו וקיליאן אמבפה כבשו ארבעה שערים. גריזמן (2 בישולים) זכה במגף הכסף, לוקאקו (בישול 1) זכה במגף הארד, שאר השחקנים סיימו ללא בישול.
  12. ^ ז'ירו וחוליאן אלברס כבשו ארבעה שערים. ז'ירו (423 דקות) זכה במגף הארד, אלברס (467 דקות) סיים במקום הרביעי.

כפפת הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפפת הזהב מוענק לשוער הטוב ביותר, עד לשנת 2006 נקרא פרס יאשין על שמו של שוער העבר הסובייטי המנוח לב יאשין, הנחשב לאחד מגדולי השוערים בהיסטוריה. קבוצת המחקר הטכני של פיפ"א (FIFA Technical Study Group) מכריזה על השוער הטוב ביותר בטורניר לפי ביצועיו במהלך התחרות. אף שלשוערים יש פרס ייחודי לעמדה שלהם, הם עדיין זכאים להיבחר לכדור הזהב, כגון המקרה של אוליבר קאן ב־2002. פרס יאשין הוענק לראשונה ב־1994, אך גם לפני מונדיאל זה נבחרו שוערים לנבחרות הטורניר. זוכי הפרס הם:

פרס לב יאשין
מונדיאל פרס לב יאשין רשתות נקיות
1994 בלגיהבלגיה מישל פרודום 2
1998 צרפתצרפת פביאן בארטז 5
2002 גרמניהגרמניה אוליבר קאן 5
2006 איטליהאיטליה ג'אנלואיג'י בופון 5
כפפת הזהב
מונדיאל כפפת הזהב רשתות נקיות
2010 ספרדספרד איקר קסיאס 5
2014 גרמניהגרמניה מנואל נוייר 4
2018 בלגיהבלגיה טיבו קורטואה 3
2022 ארגנטינהארגנטינה אמיליאנו מרטינס 3

השחקן הצעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס השחקן הצעיר של פיפ"א (2006–2010, פרס השחקן הצעיר המצטיין) הוענק לראשונה במונדיאל 2006 ללוקאס פודולסקי הגרמני. הפרס ניתן לשחקן הטוב ביותר בטורניר מתחת גיל 21. ב־2009 פיפ"א ארגנה סקר מקוון בו נבחרו השחקנים הצעירים המצטיינים בכל טורניר בין 1958–2002. פלה, שנבחר לשחקן הצעיר המצטיין של מונדיאל 1958, נבחר ברוב הגדול ביותר, עם 61% מקולות המצביעים.[8]

מונדיאל שחקן גיל
1958 ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) פלה 17
1962 הונגריההונגריה פלוריאן אלברט 20
1966 גרמניה המערביתגרמניה המערבית פרנץ בקנבאואר 20
1970 פרופרו תיאופילו קוביאס 21
1974 פולין (1928–1980)פולין (1928–1980) ולדיסלב ז'מודה 20
1978 איטליהאיטליה אנטוניו קבריני 20
1982 צרפתצרפת מנואל אמורוס 21
1986 בלגיהבלגיה אנזו שיפו 20
1990 יוגוסלביהיוגוסלביה רוברט פרוסינצ'קי 21
1994 הולנדהולנד מארק אוברמארס 20
1998 אנגליהאנגליה מייקל אואן 18
2002 ארצות הבריתארצות הברית לנדון דונובן 20
2006 גרמניהגרמניה לוקאס פודולסקי[9] 21
2010 גרמניהגרמניה תומאס מילר[10] 20
2014 צרפתצרפת פול פוגבה[11] 21
2018 צרפתצרפת קיליאן אמבפה[12] 19
2022 ארגנטינהארגנטינה אנסו פרננדס 21

שחקן המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרס לשחקן המצטיין בכל משחק הוצג לראשונה במונדיאל 2002 בשם איש המשחק (Man of the Match). השם שונה לשחקן המשחק (Player of the Match) במונדיאל 2022. ב־2002 ו־2006 השחקן נבחר על ידי הוועדה הטכנית של פיפ"א,[13] ומאז 2010 הוא נבחר על ידי הציבור הרחב בסקר מקוון באתר הרשמי של פיפ"א.[14]

מונדיאל מירב פרסי שחקן המשחק פרסים
2002 ברזילברזיל ריבאלדו 3
2006 איטליהאיטליה אנדראה פירלו 3
2010 הולנדהולנד וסלי סניידר 4
2014 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי 4
2018 צרפתצרפת אנטואן גריזמן
בלגיהבלגיה אדן הזאר
אנגליהאנגליה הארי קיין
קרואטיהקרואטיה לוקה מודריץ'
3
2022 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי 5

זכיות לפי שחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן לאחר מונדיאל 2022.

דירוג שחקן פרסים מונדיאלים
1 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי 11 2010, 2014, 2018, 2022
2 פורטוגלפורטוגל כריסטיאנו רונאלדו 7 2010, 2014, 2018, 2022
3 הולנדהולנד אריאן רובן 6 2006, 2010, 2014
4 צרפתצרפת קיליאן אמבפה 5 2018, 2022
קרואטיהקרואטיה לוקה מודריץ' 2018, 2022
אורוגוואיאורוגוואי לואיס סוארס 2010, 2014, 2018
7 צרפתצרפת אנטואן גריזמן 4 2018, 2022
בלגיהבלגיה אדן הזאר 2014, 2018
יפןיפן קייסוקה הונדה 2010, 2014
אנגליהאנגליה הארי קיין 2018, 2022
גרמניהגרמניה מירוסלב קלוזה 2002, 2006
גרמניהגרמניה תומאס מילר 2010, 2014
ברזילברזיל ניימאר 2014, 2018, 2022
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית פארק ג'י-סונג 2002, 2006, 2010
קולומביהקולומביה חאמס רודריגס 2014, 2018
הולנדהולנד וסלי סניידר 2010

זכיות לפי מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן לאחר מונדיאל 2022.

דירוג לאום זכיות שחקנים
1 נבחרת ברזיל בכדורגל ברזיל 25 16
2 נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה 23 13
3 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 22 12
4 נבחרת ארגנטינה בכדורגל ארגנטינה[15] 21 9
5 נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 18 12
6 נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה 17 14
7 נבחרת הולנד בכדורגל הולנד 16 7
8 נבחרת מקסיקו בכדורגל מקסיקו 14 11
נבחרת פורטוגל בכדורגל פורטוגל 8
10 נבחרת ארצות הברית בכדורגל ארצות הברית 13 8

פרס פיפ"א למשחק הוגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס פיפ"א למשחק הוגן מוענק לנבחרת עם הרקורד הטוב ביותר של משחק הגון במהלך הטורניר, כלומר הכי מעט כרטיסים ועברות. רק נבחרות שהעפילו משלב הבתים רשאיות להתחרות על הפרס. הנבחרת הזוכה מקבלת גביע, תעודה, מדליה לכל שחקן ואיש צוות רשמי, ומענק בסך 50,000 דולרים עבור ציוד כדורגל לשחקנים צעירים. הנבחרות הזוכות הן:

מונדיאל נבחרת
1970 נבחרת פרו בכדורגל פרו
1974 נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית
1978 נבחרת ארגנטינה בכדורגל ארגנטינה
1982 נבחרת ברזיל בכדורגל ברזיל
1986 נבחרת ברזיל בכדורגל ברזיל
1990 נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה
1994 נבחרת ברזיל בכדורגל ברזיל
1998 נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה
נבחרת צרפת בכדורגל צרפת
2002 נבחרת בלגיה בכדורגל בלגיה
2006 נבחרת ברזיל בכדורגל ברזיל
נבחרת ספרד בכדורגל ספרד
2010 נבחרת ספרד בכדורגל ספרד
2014 נבחרת קולומביה בכדורגל קולומביה
2018 נבחרת ספרד בכדורגל ספרד
2022 נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה

פרס הקבוצה המבדרת ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס פיפ"א לקבוצה המבדרת ביותר הוא אחד הפרסים החדשים במונדיאל. פרס זה מוענק באופן סובייקטיבי לנבחרת שעשתה את המירב על מנת לשמח את הציבור בגישה חיובית למשחק. הפרס מוענק תמיד לאחר השתתפות הציבור במשאל מיוחד. הנבחרות הזוכות הן:

מונדיאל נבחרת
1994 ברזילברזיל ברזיל
1998 צרפתצרפת צרפת
2002 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית
2006 פורטוגלפורטוגל פורטוגל
2010 נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה
2014 נבחרת קולומביה בכדורגל קולומביה
2018 נבחרת בלגיה בכדורגל בלגיה

נבחרת טורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת הטורניר כוללת את השחקנים שהציגו את היכולת הגבוהה ביותר במהלך הטורניר. הדרך בה היא נבחרה השתנתה במרוצת השנים. באופן מסורתי, קבוצת עיתונאים, בעיקר מאירופה ומדרום אמריקה, בחרה את הקבוצה. בין מונדיאל 1994 למונדיאל 2006, בחרה הוועדה הטכנית של פיפ"א את נבחרת הטורניר, והתואר הוענק תחת חסותה של חברת מאסטרקארד. החל ממונדיאל 2010, נבחרו השחקנים על ידי הגולשים הרשומים באתר הרשמי של פיפ"א.

מונדיאל שוערים שחקני הגנה קשרים חלוצים
1930

אורוגוואיאורוגוואי אנריקה בז'סטררו

אורוגוואיאורוגוואי חוסה נסאסי
ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה מילוטין איבקוביץ'

ארגנטינהארגנטינה לואיס מונטי
אורוגוואיאורוגוואי אלבארו חסטידו
אורוגוואיאורוגוואי חוסה לאנדרו אנדראדה

אורוגוואיאורוגוואי פדרו סאה
אורוגוואיאורוגוואי הקטור קסטרו
אורוגוואיאורוגוואי הקטור סקארונה
ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו סטאבילה
ארצות הבריתארצות הברית ברטראנד פייטנוד

1934

ספרד 1931ספרד 1931 ריקרדו זאמורה

ספרד 1931ספרד 1931 חסינטו קינקוסס
ממלכת איטליהממלכת איטליה ארלדו מונצליו

ממלכת איטליהממלכת איטליה לואיס מונטי
ממלכת איטליהממלכת איטליה אטיליו פראריס
ספרד 1931ספרד 1931 לאונרדו סילאורן

ממלכת איטליהממלכת איטליה ג'וזפה מאצה
ממלכת איטליהממלכת איטליה ריימונדו אורסי
ממלכת איטליהממלכת איטליה אנריקה גואיטה
אוסטריהאוסטריה מתיאס סינדלר
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה אולדז'יך ניידלי

1938

צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה פרנטישק פלניצ'קה

ממלכת איטליהממלכת איטליה פייטרו ראבה
ממלכת איטליהממלכת איטליה אלפרדו פוני
ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) דומינגוס דה גויה

ממלכת איטליהממלכת איטליה מיקלה אנדראולו
ממלכת איטליהממלכת איטליה אוגו לוקאטלי

ממלכת איטליהממלכת איטליה סילביו פיולה
ממלכת איטליהממלכת איטליה ג'ינו קולאוסי
הונגריה (1940–1945)הונגריה (1940–1945) ג'רג' שארושי
הונגריה (1940–1945)הונגריה (1940–1945) גיולה ז'נגלר
ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) לאונידאס דה סילבה

1950

אורוגוואיאורוגוואי רוקה מספולי

שוודיהשוודיה אריק נילסון
ספרד 1939ספרד 1939 חוסה פארה
אורוגוואיאורוגוואי ויקטור רודריגס אנדרדה

אורוגוואיאורוגוואי אובדוליו וארלה
ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) באואר
אורוגוואיאורוגוואי אלסידס גיג'ה
ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) ז'איר דה רוסה פינטו

ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) זיזיניו
ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) אדמיר
אורוגוואיאורוגוואי חואן סקיאפינו

1954

הונגריה (1949–1957)הונגריה (1949–1957) גיולה גרושיץ'

אוסטריהאוסטריה ארנסט אוקווירק
ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) דז'למה סאנטוס
אורוגוואיאורוגוואי חוסה סנטמריה

גרמניה המערביתגרמניה המערבית פריץ ואלטר
הונגריה (1949–1957)הונגריה (1949–1957) יוזף בוז'יק
הונגריה (1949–1957)הונגריה (1949–1957) נאנדור הידגקוטי
הונגריה (1949–1957)הונגריה (1949–1957) זולטן צ'יבור

גרמניה המערביתגרמניה המערבית הלמוט ראן
הונגריה (1949–1957)הונגריה (1949–1957) פרנץ פושקש
הונגריה (1949–1957)הונגריה (1949–1957) שנדור קוצ'יש

1958

צפון אירלנדצפון אירלנד הארי גרג

ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) דז'למה סאנטוס
ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) הילדרלדו בליני
ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) נילטון סנטוס

צפון אירלנדצפון אירלנד דני בלנצ'פלאוור
ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) ואלדיר פריירה
שוודיהשוודיה גונאר גרן
צרפתצרפת רמון קופה

ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) פלה
ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) גארינצ'ה
צרפתצרפת ז'יסט פונטיין

1962

צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה ויליאם שרויף

ברזיל (1960–1968)ברזיל (1960–1968) דז'למה סאנטוס
איטליהאיטליה צ'זרה מלדיני
ברית המועצות (1955–1980)ברית המועצות (1955–1980) ולרי וורונין
גרמניה המערביתגרמניה המערבית קרל-היינץ שנלינגר

ברזיל (1960–1968)ברזיל (1960–1968) מאריו זגאלו
ברזיל (1960–1968)ברזיל (1960–1968) זיטו
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה יוזף מסופוסט

ברזיל (1960–1968)ברזיל (1960–1968) ואוה
ברזיל (1960–1968)ברזיל (1960–1968) גארינצ'ה
צ'ילהצ'ילה לאונל סאנצ'ס

1966

אנגליהאנגליה גורדון בנקס

אנגליהאנגליה ג'ורג' כהן
אנגליהאנגליה בובי מור
פורטוגלפורטוגל ויסנטה לוקאס
ארגנטינהארגנטינה סילביו מרסוליני

גרמניה המערביתגרמניה המערבית פרנץ בקנבאואר
פורטוגלפורטוגל מריו קולונה
אנגליהאנגליה בובי צ'רלטון

הונגריההונגריה פלוריאן אלברט
גרמניה המערביתגרמניה המערבית אווה זלר
פורטוגלפורטוגל אאוזביו

1970

אורוגוואיאורוגוואי לדיסלאו מזורקייביץ'

ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) קרלוס אלברטו
אורוגוואיאורוגוואי אטיליו אנצ'טה
גרמניה המערביתגרמניה המערבית פרנץ בקנבאואר
איטליהאיטליה ג'אצ'ינטו פאקטי

ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) ז'רסון
ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) ריבלינו
אנגליהאנגליה בובי צ'רלטון

ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) פלה
גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרד מילר
ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) ז'אירזיניו

1974

גרמניה המערביתגרמניה המערבית ספ מאייר

גרמניה המערביתגרמניה המערבית ברטי פוגטס
הולנדהולנד רוד קרול
גרמניה המערביתגרמניה המערבית פרנץ בקנבאואר
גרמניה המערביתגרמניה המערבית פול ברייטנר

גרמניה המערביתגרמניה המערבית וולפגנג אובראת'
פוליןפולין קז'ימייז' דיינה
הולנדהולנד יוהאן ניסקנס

הולנדהולנד רוב רנסנברינק
הולנדהולנד יוהאן קרויף
פוליןפולין גז'גוז' לאטו

1978

ארגנטינהארגנטינה אובלדו פיליול

גרמניה המערביתגרמניה המערבית ברטי פוגטס
הולנדהולנד רוד קרול
ארגנטינהארגנטינה דניאל פסארלה
ארגנטינהארגנטינה אלברטו טרנטיני

ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) דירסאו
פרופרו תיאופילו קוביאס
הולנדהולנד רוב רנסנברינק

איטליהאיטליה רוברטו בטגה
איטליהאיטליה פאולו רוסי
ארגנטינהארגנטינה מריו קמפס

1982

איטליהאיטליה דינו זוף

ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) לואיזיניו
ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) ז'וניור
איטליהאיטליה קלאודיו ג'נטילה
איטליהאיטליה פולביו קולובאטי

פוליןפולין זביגנייב בונייק
ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) פלקאו
צרפתצרפת מישל פלאטיני
ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) זיקו

איטליהאיטליה פאולו רוסי
גרמניה המערביתגרמניה המערבית קרל היינץ רומניגה

1986

בלגיהבלגיה ז'אן-מרי פפאף

ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) ז'וסימר
צרפתצרפת מנואל אמורוס
ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) ז'וליו סזאר

בלגיהבלגיה יאן קולמנס
צרפתצרפת ז'אן טיגנה
צרפתצרפת מישל פלאטיני
ארגנטינהארגנטינה דייגו מראדונה

דנמרקדנמרק פרבן אלקיאר לארסן
ספרדספרד אמיליו בוטרגניו
אנגליהאנגליה גארי ליניקר

1990

ארגנטינהארגנטינה סרחיו גויקוצ'אה
קוסטה ריקהקוסטה ריקה לואיס גאבלו קונחו

גרמניה המערביתגרמניה המערבית אנדראס ברמה
איטליהאיטליה פאולו מלדיני
איטליהאיטליה פרנקו בארזי

ארגנטינהארגנטינה דייגו מראדונה
גרמניה המערביתגרמניה המערבית לותר מתאוס
הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה דראגן סטויקוביץ'
אנגליהאנגליה פול גאסקוין

איטליהאיטליה סלבטורה סקילאצ'י
קמרוןקמרון רוז'ה מילה
גרמניה המערביתגרמניה המערבית יורגן קלינסמן

1994

בלגיהבלגיה מישל פרודום

ברזילברזיל ז'ורז'יניו
ברזילברזיל מרסיו סנטוס
איטליהאיטליה פאולו מלדיני

ברזילברזיל דונגה
בולגריהבולגריה קרסימיר בלאקוב
רומניהרומניה גאורגה חאג'י
שוודיהשוודיה תומאס ברולין

ברזילברזיל רומאריו
בולגריהבולגריה חריסטו סטויצ'קוב
איטליהאיטליה רוברטו באג'ו

1998

צרפתצרפת פביאן בארטז
פרגוואיפרגוואי חוסה לואיס צ'ילאברט

ברזילברזיל רוברטו קרלוס
צרפתצרפת מרסל דסאי
צרפתצרפת ליליאן תוראם
הולנדהולנד פרנק דה בור
פרגוואיפרגוואי קרלוס גמארה

ברזילברזיל דונגה
ברזילברזיל ריבאלדו
דנמרקדנמרק מיכאל לאודרופ
צרפתצרפת זינדין זידאן
הולנדהולנד אדגר דווידס

ברזילברזיל רונאלדו
קרואטיהקרואטיה דאבור שוקר
דנמרקדנמרק בריאן לאודרופ
הולנדהולנד דניס ברגקאמפ

2002

גרמניהגרמניה אוליבר קאן
טורקיהטורקיה רושטו רצ'בר
ספרדספרד איקר קסיאס

ברזילברזיל רוברטו קרלוס
אנגליהאנגליה סול קמפבל
ספרדספרד פרננדו היירו
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית הונג מיונג-בו
טורקיהטורקיה אלפאי אוזלאן
ברזילברזיל קאפו

ברזילברזיל ריבאלדו
ברזילברזיל רונאלדיניו
גרמניהגרמניה מיכאל באלאק
ארצות הבריתארצות הברית קלאודיו ריינה
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יו סאנג-צ'ול
גרמניהגרמניה דיטמר האמאן
ספרדספרד חואקין סאנצ'ס
יפןיפן הידטושי נקטה
בלגיהבלגיה מארק וילמוטס

ברזילברזיל רונאלדו
גרמניהגרמניה מירוסלב קלוזה
סנגלסנגל אל חג'י דיוף
טורקיהטורקיה חסן שאש
ארצות הבריתארצות הברית לנדון דונובן

2006

איטליהאיטליה ג'אנלואיג'י בופון
גרמניהגרמניה ינס להמן
פורטוגלפורטוגל ריקרדו פריירה

ארגנטינהארגנטינה רוברטו אז'אלה
אנגליהאנגליה ג'ון טרי
צרפתצרפת ליליאן תוראם
גרמניהגרמניה פיליפ לאם
איטליהאיטליה פאביו קנבארו
איטליהאיטליה ג'אנלוקה זמברוטה
פורטוגלפורטוגל ריקרדו קרבאליו

ברזילברזיל זה רוברטו
צרפתצרפת פטריק ויירה
צרפתצרפת זינדין זידאן
גרמניהגרמניה מיכאל באלאק
איטליהאיטליה פרנצ'סקו טוטי
איטליהאיטליה אנדראה פירלו
איטליהאיטליה ג'נארו גאטוסו
פורטוגלפורטוגל לואיש פיגו
פורטוגלפורטוגל מאניש

ארגנטינהארגנטינה הרנן קרספו
צרפתצרפת תיירי הנרי
גרמניהגרמניה מירוסלב קלוזה
איטליהאיטליה לוקה טוני

2010

ספרדספרד איקר קסיאס

גרמניהגרמניה פיליפ לאם
ברזילברזיל מאייקון
ספרדספרד קרלס פויול
ספרדספרד סרחיו ראמוס

הולנדהולנד וסלי סניידר
גרמניהגרמניה בסטיאן שוויינשטייגר
ספרדספרד צ'אבי
ספרדספרד אנדרס אינייסטה

ספרדספרד דויד וייה
אורוגוואיאורוגוואי דייגו פורלאן

2014

גרמניהגרמניה מנואל נוייר

ברזילברזיל מרסלו
ברזילברזיל דויד לואיז
ברזילברזיל טיאגו סילבה
גרמניהגרמניה מאטס הומלס

ארגנטינהארגנטינה אנחל די מריה
גרמניהגרמניה טוני קרוס
קולומביהקולומביה חאמס רודריגס

ברזילברזיל ניימאר
ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי
גרמניהגרמניה תומאס מילר

2018

בלגיהבלגיה טיבו קורטואה

צרפתצרפת רפאל וראן
ברזילברזיל טיאגו סילבה
אורוגוואיאורוגוואי דייגו גודין
ברזילברזיל מרסלו

קרואטיהקרואטיה לוקה מודריץ'
ברזילברזיל פיליפה קוטיניו
בלגיהבלגיה קווין דה בראונה

צרפתצרפת קיליאן אמבפה
אנגליהאנגליה הארי קיין
פורטוגלפורטוגל כריסטיאנו רונאלדו

שער הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרס לשער היפה של הטורניר הוענק לראשונה במונדיאל 2006.

זוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונדיאל שחקן כבש נגד תוצאה דקה תוצאת המשחק שלב מקור
2006 ארגנטינהארגנטינה מקסי רודריגס נבחרת מקסיקו בכדורגל מקסיקו 2–1 98' (ה) 2–1 שמינית הגמר [16]
2010 אורוגוואיאורוגוואי דייגו פורלאן נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה 2–1 51' 2–3 מקום שלישי
2014 קולומביהקולומביה חאמס רודריגס נבחרת אורוגוואי בכדורגל אורוגוואי 1–0 28' 2–0 שמינית הגמר
2018 צרפתצרפת בנג'מין פבאר נבחרת ארגנטינה בכדורגל ארגנטינה 2–2 57' 4–3 שמינית הגמר
2022 ברזילברזיל רישרליסון נבחרת סרביה בכדורגל סרביה 2–0 73' 2–0 שלב הבתים [17]

זוכים לא רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2020–2021 ערוץ היוטיוב הרשמי של פיפ"א דירג את עשרת השערים הטובים ביותר שלושה טורנירי עבר.

מונדיאל שחקן כבש נגד תוצאה דקה תוצאת המשחק שלב מקור
1970 ברזילברזיל קרלוס אלברטו נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 4–1 86' 4–1 גמר [18]
1986 ארגנטינהארגנטינה דייגו מראדונה נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה 2–0 55' 2–1 רבע הגמר [19]
1990 איטליהאיטליה רוברטו באג'ו נבחרת צ'כוסלובקיה בכדורגל צ'כוסלובקיה 2–0 78' 2–0 שלב הבתים [20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Messi makes Golden Ball history, באתר פיפ"א, 18 בדצמבר 2022
  2. ^ FIFA World Cup Golden Ball Awards, RSSSF. 28 בינואר 2016.
  3. ^ רשימת הזוכים באתר הרשמי של פיפ"א
  4. ^ 1 2 "American Bert Patenaude credited with first hat trick in FIFA World Cup history". Fifa.com. אורכב מ-המקור ב-15 באפריל 2014. נבדק ב-20 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ BRAZIL 6–1 SPAIN: Match Report, באתר FIFA.
  6. ^ 1 2 "1994 FIFA World Cup Technical Report" (PDF). FIFA Technical Group. 1994. p. 82. אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Ronaldo handed fourth goal". Sky Sports. אורכב מ-המקור ב-1 במאי 2011. נבדק ב-12 ביולי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Pele, Best Young Player Ever". newagebd.com. אורכב מ-המקור ב-21 אוגוסט 2009. נבדק ב-11 מרץ 2009.
  9. ^ "FIFA World Cup™ Archive". FIFA.com. אורכב מ-המקור ב-19 בינואר 2015. נבדק ב-27 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Muller named Hyundai Best Young Player". FIFA.com. 9 במרץ 2011. אורכב מ-המקור ב-3 בנובמבר 2012. נבדק ב-9 ביוני 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ FIFA.com (14 ביולי 2014). "Hyundai Young player award : Paul Pogba". FIFA.com. אורכב מ-המקור ב-15 ביולי 2014. נבדק ב-27 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Golden consolation for magical Modric". FIFA.com. 15 ביולי 2018. ארכיון מ-16 ביולי 2018. נבדק ב-15 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Man of the Match". 2006 מונדיאל Official Website (Yahoo!). אורכב מ-המקור ב-11 ביולי 2006. נבדק ב-20 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Cast your vote for a chance to win!
  15. ^ "Argentina Defeats France in an Exciting 2022 World Cup Final Following Penalty kicks" (באנגלית אמריקאית). 2022-12-19. נבדק ב-2022-12-20.
  16. ^ "Pavard's stunner voted Hyundai Goal of the Tournament". FIFA. ארכיון מ-25 ביולי 2018. נבדק ב-25 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Richarlison gem wins Hyundai Goal of the Tournament". FIFA. 23 בדצמבר 2022. נבדק ב-24 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ TOP 10 GOALS – 1970 FIFA World Cup Mexico, סרטון בערוץ "FIFA", באתר יוטיוב
  19. ^ TOP 10 GOALS – 1986 FIFA World Cup Mexico, סרטון בערוץ "FIFA", באתר יוטיוב
  20. ^ TOP 10 GOALS – 1990 FIFA World Cup Italy, סרטון בערוץ "FIFA", באתר יוטיוב