פרסי ג'קסון וגנב הברק (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
פרסי ג'קסון וגנב הברק (סרט)
פרסי גקסון וגנב הברק סרט.jpg
כרזת הסרט
מבוסס על: "פרסי ג'קסון וגנב הברק" מאת ריק ריירדן
בימוי: כריס קולומבוס
תסריט: קרייג טיטלי
עריכה: פיטר הונס
שחקנים ראשיים: לוגאן לרמן
פירס ברוסנן
אומה תורמן
סטיב קוגן
שון בין
מוזיקה: כריסטוף בק
צילום: סטפן גולדבלט
חברת הפצה: פוקס המאה ה-20
מדינה: בריטניה
ארצות הברית
אולפן: 1492 Pictures
Dune Entertainment
Maverick Films
הקרנת בכורה: 2 בפברואר 2010 (קנדה)
12 בפברואר 2010 (ארצות הברית)
18 בפברואר 2010 (ישראל)
משך הקרנה: 118 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: [1][2]$95,000,000
הכנסות: [2]$226,497,209
הסרט הבא בסדרה: פרסי ג'קסון וים המפלצות

פֶּרְסִי ג'קסון וגנב הברקאנגלית: Percy Jackson and the Olympians: The Lightning Thief) הוא סרט הרפתקאות פנטזיה משנת 2010 שבוים על ידי כריס קולומבוס. הסרט מבוסס באופן רופף על "פרסי ג'קסון וגנב הברק", הספר הראשון בסדרת הספרים "פרסי ג'קסון והאולימפיים" מאת ריק ריירדן. הסרט יצא לאקרנים ב-12 בפברואר 2010.

סרט ההמשך פרסי ג'קסון וים המפלצות יצא לאקרנים ב-16 באוגוסט 2013.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברת דודס, המינוטאור ומחנה החצויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי ג'קסון (לוגאן לרמן) הוא ילד דיסלקט ממנהטן שגר עם אימו מכיוון שאביו עזב אותו לפני שנולד. לפרסי יש אב חורג ושמו גייב (ג'ו פנטוליאנו) אשר נוהג בפרסי ובאמו בעריצות ובאלימות. במהלך טיול כיתתי במסגרת שיעור היסטוריה, פרסי עובר חוויה משונה במסגרתה המורה שלו למתמטיקה, גברת דודס (מרייה אולסון), הופכת למפלצת משונה וקוראת לעברו "תחזיר את הברק!". פרסי ניצל על ידי המורה שלו להיסטוריה, מר ברונר (פירס ברוסנן), וחברו של פרסי, גרובר (ברנדון טי ג'קסון). מר ברונר מגיש לפרסי עט מוזהב בטענה שזהו נשק רב עצמה.

באותו ערב מבקש גרובר, חברו של פרסי, לדבר עם אימו של פרסי קתרין קינר).בעקבות זאת נוסעים השלושה מביתו של פרסי. בזמן הנסיעה הם נתקלים במינוטאור אשר הופך את רכבם, אולם הם מצליחים לברוח לכיוון היער. במהלך המנוסה מגלה פרסי שער אבן שעליו כתוב ביוונית עתיקה "מחנה החצויים". אימו של פרסי, שאינה מצליחה לעבור בשער מסיבה לא ברורה, נתפסת בידי המינוטאור ונעלמת. פרסי מוציא מתיקו את העט שנתן לו מר ברונר, לוחץ עליו והעט הופך לחרב. הוא נועץ את החרב במינוטאור וזה נופל ומת. פרסי מתעלף, וכאשר הוא מתעורר הוא מוצא את עצמו במיטה כשגרובר לצידו. פרסי מגלה כי גרובר הוא למעשה סאטיר וכי הם נמצאים בתוך מחנה החצויים. גרובר מספר לפרסי את הסיבה להיעדרות אביו: אביו של פרסי הוא פוסידון, אל הים היווני. גרובר שולח את פרסי לדבר עם מנהל המחנה ופרסי מגלה שזהו למעשה מר ברונר, שנקרא למעשה כיירון. באותו ערב מופיע במחנה האדס (סטיב קוגן), אשר דורש כי פרסי יחזיר לו את הברק ומגלה לו כי אימו אינה מתה, אלא מוחזקת אצלו שבויה. לאחר היעלמותו של האדס כיירון מסביר לפרסי כי הברק של זאוס (נשקו החזק ביותר) נגנב וכי כולם חושדים בפרסי. אם הברק לא יחזור לאולימפוס עד ליום הארוך ביותר בשנה, תהיה מלחמה בין האלים בכל העולם. בלילה הזה, כאשר כולם ישנים, פרסי מתגנב מתוך ביתנו ויוצא במטרה לנסות למצוא את הברק ולהחזירו. לפני שהוא יוצא, הוא מגלה כי גרובר וילדה אחרת בשם אנבת' (אלכסנדרה דדריו) רוצים להצטרף אליו. בלית ברירה הוא מסכים ופונה אל חברו הטוב, לוק (ג'ייק אייבל), כדי שיעזור לו וישיג לו ציוד. לוק מביא לפרסי נעליים מכונפות אותן הוא גנב מאביו, הרמס (דילן ניל) וגם מגן מתקפל. פרסי, אנבת' וגרובר נוסעים למצוא את הברק.

המדוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה הראשונה של פרסי, אנבת' וגרובר היא "הבית של דודה מ'": בית אשר מלא במזרקות ופסלים. פרסי מגלה שהבית ריק ושולח את אנבת' וגרובר לסרוק את הבית. אנבת' הולכת בתוך הבית ומגלה שם אישה (אומה תורמן) החובשת משקפי שמש ומסתירה את שיערה בבד. האישה מורידה בפניהה את הבד ומגלה מתחתיו שיער נחשים. אנבת' עוצמת את העיניים ומבינה כי האישה אשר נמצאת מולה היא מדוזה: אישה שכול מי שמביט בעיניה, הופך לאבן. פרסי וגרובר שומעים זאת ופרסי שולף את החרב/עט שלו במטרה לעזור לאנבת'. פרסי מסתכל בתוך השתקפותה של המדוזה בעזרת טלפון סלולרי וכך לא מתאבן. פרסי כורת למדוזה את הראש והיא מתה. פרסי מניח על פניה את משקפי השמש כדי שמבטה לא יאבן. לאחר מכן, פרסי מוצא על הצמיד של מדוזה פנינה ושומר אותה. לאחר הניצחון על המדוזה, פרסי, אנבת' וגרובר נוסעים משם לתחנה הבאה.

הפרתנון בנשוויל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרתנון בנשוויל

התחנה השנייה של השלושה היא מבנה הפרתנון בעיר נשוויל, טנסי. פרסי, אנבת' וגרובר נכנסים לתוך הפרתנון ומוצאים בו פסל עצום של אתנה, אימה של אנבת'. בקצה הפסל ישנה פנינה נוספת הזהה לזאת שפרסי מצא. גרובר מציע שהם יחכו עד ללילה ואז הם ייקחו את הפנינה. השלושה מחכים בשירותים של הפרתנון עד ללילה ומגלים שיש שם חמישה מנקים המפריעים להם בעבודתם. אנבת' יורה בהם חיצי הרדמה והם נרדמים. פרסי נועל את הנעליים המכונפות ועף לראש הפסל כדי להביא את הפנינה. פרסי מצליח והשלושה מנסים לברוח מהמבנה אך מגלים כי המנקים התעוררו והתגבשו יחד למפלצת עצומה בעלה 5 ראשים: ההידרה. פרסי שולף את חרבו ועורף את חמשת הראשים. פרסי חושב שהוא הצליח במשימה אך מגלה שהראשים צמחו מחדש בכמות כפולה מהקודמת. גרובר מתקדם לפני פרסי ומראה להידרה את ראש המדוזה. ההידרה מתאבנת והשלושה בורחים כאשר הפנינה בידיהם.

הלוטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלושה מגיעים ללאס וגאס ושם הם עוצרים בקזינו בשם "לוטוס". הם נכנסים לקזינו ושם הם מקבלים סוג של עוגיות בצורת פרחי לוטוס. השלושה אוכלים מהפרחים ומתפתים לאכול עוד כאלה ולהישאר בקזינו. פרסי, אנבת' וגרובר נשארים בקזינו ונהנים שם מבלי לשים לב למשימתם. פרסי משחק עם אחד מהבחורים בקזינו ושניהם נקלעים לסכסוך כאשר פרסי מגלה כי האיש חושב כי השנה העכשווית היא 1971. פרסי מרגיש שמשהו לא כשורה והוא קורא לאנבת' וגרובר לעזוב את הקזינו. הם רבים, אבל פרסי שופך עליהם מים והם חוזרים לשפיותם. פרסי מגלה כי באחת הרולטות מתגלגלת פנינה מאותו סוג שראו בבית של מדוזה ובפרתנון. פרסי לוקח אותה והשלושה בורחים מהקזינו. בזמן שברחו, הם מגלים כי למעשה הזמן בו שהו בתוך הקזינו היה 5 ימים, למרות שנראה כאילו מדובר בשעה בלבד. אנבת' מסבירה לפרסי כי את הקזינו מנהלים אוכלי הלוטוס שאצלם הזמן חולף לאט יותר מאשר בעולם שבחוץ. פרסי, אנבת' וגרובר בורחים מלאס וגאס עד ללוס אנג'לס.

המסע בשאול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי, אנבת' וגרובר מגיעים ללוס אנג'לס ומגלים שם פתח לשאול. הם נכנסים לשאול ופוגשים שם את כארון (ג'וליאן ריצ'ינג) אשר מסכים להכניס אותם לשאול בתמורה לכסף. אנבת' מגישה לו דרכמות זהב והם נכנסים לשאול. כאשר הם נכנסים, הם פוגשים את האדס ואת אשתו, פרספונה (רוסריו דווסון). האדס קורה לפרסי להשיב אליו את הברק ופרסי מתעקש כי זה לא הוא שגנב אותו. לאחר שהאדס גילה שמגינו של פרסי מתחיל לזהור, הוא מבקש ממנו להביט בתוכו. פרסי פותח את המגן ומגלה את הברק בתוכו. האדס קורה לפרסי שוב להחזיר את הברק ופרסי מבין כי זה לא הוא שגנב את הברק, אלא לוק. האדס מחזיר את אימו של פרסי לפרסי בתנאי שייתן לו את הברק. פרסי מוציא את שלוש הפנינים ומגלה בעזרת פרספונה כי הן משמשות לטלפורטציה, אך כול פנינה אחראית רק לנפש אחת (כלומר, פרסי צריך לבחור מי מחבריו יישאר בשאול). גרובר מתנדב ופרסי, אימו של פרסי ואנבת' מועכים את הפנינים ומייחלים להגיע לאולימפוס.

הקרב על הברק והחזרתו לאולימפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי, אנבת' ואימו של פרסי מגיעים אל הכניסה לאולימפוס, שהיא הגג של האמפייר סטייט בילדינג. פרסי מגלה את לוק עומד שם ומחכה לו. לוק חושף בפני פרסי שהוא גנב את הברק כדי לתת אותו להאדס כדי ליצור מלחמה בין האלים. פרסי ולוק רבים על הברק בקרב קשה. פרסי מגלה כי יכולותיו בתור בנו של פוסידון היא לשלוט במים. פרסי משיג את הברק מלוק ומעיף אותו מגג בניין האמפייר סטייט בעזרת הדף מים. פרסי ואנבת' עולים יחד לאולימפוס כדי להחזיר את הברק. הברק חוזר אל זאוס בזמן והמלחמה נמנעת. זאוס מוחל לפרסי ופרסי מבקש כי יחזיר את גרובר מהשאול בחזרה למחנה. זאוס נענה לבקשה. לאחר מכן, פוסידון, אביו של פרסי, ניגש אל פרסי ומגלה לו שנאלץ לעזוב אותו בלית ברירה כאשר פרסי היה בן 7 חודשים. פוסידון מברך את פרסי ונפרד ממנו לשלום. פרסי ואנבת' יורדים מהאולימפוס וחוזרים למחנה החצויים.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הפסקול לסרט כתב המלחין הקנדי כריסטוף בק שידוע גם בתור מי שכתב את הלחן לסרטי הפנתר הוורוד ולסדרת הטלוויזיה באפי ציידת הערפדים. יחד עם בק, היה ניתן לשמוע בסרט שירים של מספר אמנים אמריקאים וקנדים וביניהם AC/DC, ליידי גאגא, קשה ואלביס פרסלי.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה להרבה ביקורות שליליות מצד מבקרים שונים ובעיקר מצד מעריצי סדרת הספרים, שמהווה את הבסיס לסיפור העלילה. מבקרים רבים תיארו את הסרט כבעל עלילה שטחית וחסרת משמעות. מעריצים רבים הביעו ביקורת שלילית על הסרט, בטענה שהוא התרחק מאוד מהעלילה המקורית, הוסיף דמויות חדשות שאפילו לא קשורות לעלילה, ושם דגש על פרטים טפלים. הבדל נוסף בין סדרת הספרים לסרט שהשפיע לטענת המבקרים לרעה, באופן משמעותי, הוא העדרה של דמות הנבל הראשי בסדרת הספרים, "קרונוס", אשר אינו מאוזכר כלל בעלילת הסרט; ואת תפקיד דמות הרשע בסרט תפס "לוק", בנו של הרמס. בסרט כלל לא מוזכר האל ארס, אשר שיתף פעולה עם לוק בספר, והקרב בין פרסי לארס (בספר) הפך לקרב בין פרסי ללוק (בסרט).

סרט המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2011, פוקס המאה ה-20 הודיעו שסרט המשך המבוסס על הספר השני, "פרסי ג'קסון וים המפלצות", מיועד לצאת ב-27 במרץ 2013.‏[3][4] ב-8 במאי 2012, הוכרז כי הסרט הוקדם ל-15 במרץ 2013.‏[5] ב-31 במאי 2012, הוכרז כי הפצת הסרט הועברה ל-16 באוגוסט 2013.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "'Valentine's Day,' 'Percy Jackson' and 'Wolfman': The more they cost, the less they made", Los Angeles Times, Tribune Company (February 15, 2010). אוחזר ב־ February 16, 2010. "The debut of "Percy Jackson" was good, but not great given its $95-million production budget funded by 20th Century Fox, Dune Entertainment and Ingenious Film Partners." 
  2. ^ 2.0 2.1 תבנית:Mojo title
  3. ^ Weinstein, Joshua L. (October 12, 2011). "Fox Sets Valentines Day 2013 Release for Next 'Die Hard'", Reuters. אוחזר ב־ October 12, 2011. 
  4. ^ Percy Jackson: The Sea of Monsters Gets a Release Date!
  5. ^ Percy Jackson: Sea Of Monsters, White House Down, And Singularity Release Dates