פרספוליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרספוליס
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Persepolis 06.jpg
חורבות פרספוליס
מדינה Flag of Iran.svg איראן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 3, 6

פרספוליספרסית: تخت جمشید תָ‏חְ'תֵ גַ‏'מְשִיד או پارسه פארסה) הייתה עיר הבירה הרשמית של הממלכה הפרסית. היא נבנתה בתקופת שלטונו של כורש, בסביבות 560 לפני הספירה. ישנם חוקרים הסבורים כי פרספוליס מעולם לא נבנתה במלואה ולא שוכנה או שומשה מעולם[1].

פרספוליס ממוקמת כ-70 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר שיראז במחוז פארס באיראן. בפרסית עכשווית האתר נקרא "תאחתה ג'משיד" (הכס של ג'משיד) או "פארסה". בקרב הפרסים בעת העתיקה, העיר הייתה ידועה בתור "פארסא", כלומר "עיר הפרסים". האינטרפרטציה היוונית לשם הפרסי מורכבת מחיבור- Περσες (פרסס, משמע: פרסים) ו-πόλις (פוליס, משמע: עיר). העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמי על ידי אונסקו בשנת 1979.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנים העתיקים ביותר בחורבות פרספוליס מתוארכים בערך לשנת 515 לפנה"ס. הארכאולוג הצרפתי, אנדרה גודאר, אשר חקר בפרספוליס בשנות השלושים במאה ה-20, האמין כי היה זה כורש הגדול אשר בחר את מיקומה של פרספוליס, אך היה זה דריווש הראשון שהקים את האתר. דריווש הורה על בניית ארמון אפדאנה, "אולם הוויכוחים" ובית האוצר המרכזי וסביבתו, אשר הושלמו בתקופת שלטונו של בנו, חשיארש הראשון. המשך הבנייה הותמדה עד קץ השושלת האחמנית.

חורבן העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הפלישה היוונית לפרס, שלח אלכסנדר מוקדון את הכוח המרכזי של צבאו לפרסופוליס בדרך המלך הפרסית בשנת 330 לפנה"ס. אלכסנדר תקף את שערי פרס בהרי זאגרוס וכבש את העיר. כעבור כמה חודשים אפשר מוקדון לחייליו לבזוז את פרספוליס. באותה עת פרצה שרפה בארמון חשיארש והאש התפשטה ברחבי העיר. לא ברור האם מדובר בתאונה או בהצתה מכוונת בהוראתו של אלכסנדר כנקמה על שרפת האקרופוליס באתונה במהלך מלחמת פרס-יוון השנייה. ההיסטוריון אל-בירוני מהמאה ה- 11 טען ב"דברי ימי העמים העתיקים" כי אלכסנדר שרף מסמכים היסטוריים חשובים.[2][3]

ביקורים מהמערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית פרספוליס

אודוריק מפורדנון עבר דרך פרספוליס בשנת 1320 בערך בדרכו לסין. בשנת 1474 ג'יואושפט ברברו מונציה ביקר את חורבות העיר ושגה להסיק כי הן ממוצא יהודי.[4] אנטוניו דה גובייה מפורטוגל כתב על ממצאים רבים של כתב יתדות בעיר בעת ביקורו ב-1602. הוא כתב דו"ח על מסעותיו בפרס בשנת 1606 בשם הג'ורדנה.

חפירות ארכאולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 נערכו חפירות ארכאולוגיות חובבניות באתר.[5] החפירות המאורגנות והמתועדות הראשונות נוהלו על ידי ארנסט הרצפלד ואריך שמידט מהמכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו. הם ערכו שמונה עונות של חפירות משנת 1930 שכללו אתרים נוספים באזור. [6][7][8][9][10] הרצפלד האמין שהעיר נבנתה כסמל לגדולתה של האימפריה והיוותה אתר עלייה לרגל לחגיגות ואירועים מיוחדים וביניהן חגיגות הנורוז. העיר נבניתה באזור בו נוסדה השושלת האחמנית מסיבות היסטוריות. זאת, על אף שאזור זה לא היה במרכז האימפריה באותה תקופה.

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכיטקטורה בעיר הסתמכה על עמודי עץ. השימוש בעמודי אבן נעשה רק כאשר ארזי הלבנון והטיק ההודי לא היו גדולים מספיק לתמוך בראשה שלרוב הייתה מאבן. ניתן לחלק את סוגי המבנים לשלוש קבוצות - מגורים צבאיים; בית האוצר; ואולמות קבלת הפנים והמגורים המלכותיים. מבנים ראויים לציון כוללים את המדרגות הגדולות, שער העמים, ארמון האפדנה, היכל מאה העמודים, היכל טריפילון וארמון טכרה של דאריוס, ארמון החדיש של חשיארש, בית האוצר האימפראלי, האורבות המלכותיות ובית המרכבה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרספוליס בוויקישיתוף
תמונה פנורמית של פרופוליס

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nobody's Polis - Part I, II, III, IV
  2. ^ "Al-Beruni and Persepolis" (1974). Acta Iranica 1: 137–150. Brill. 
  3. ^ Biruni (2004). he Chronology of Ancient Nations. Kessinger Publishing, 484. ISBN 0-7661-8908-2.  p. 127
  4. ^ Historical account of discoveries and travels in Asia, Hugh Murray, Edinburgh, A. Constable and Co; 1820., p.47 [1]
  5. ^ Ali Mousavi, Persepolis in Retrospect: Histories of Discovery and Archaeological Exploration at the ruins of ancient Passch, Ars Orientalis, vol. 32, pp. 209-251, 2002
  6. ^ [2] Ernst E Herzfeld, A New Inscription of Xerxes from Persepolis, Studies in Ancient Oriental Civilization, vol. 5, 1932
  7. ^ [3] Erich F Schmidt, Persepolis I: Structures, Reliefs, Inscriptions, Oriental Institute Publications, vol. 68, 1953
  8. ^ [4] Erich F Schmidt, Persepolis II: Contents of the Treasury and Other Discoveries, Oriental Institute Publications, vol. 69, 1957
  9. ^ [5] Erich F Schmidt, Persepolis III: The Royal Tombs and Other Monuments, Oriental Institute Publications, vol. 70, 1970
  10. ^ [6] Erich F Schmidt, The Treasury of Persepolis and Other Discoveries in the Homeland of the Achaemenians, Oriental Institute Communications, vol. 21, 1939


Flag of Iran
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית באיראן

בםכתובת ביסותוןמיידאן-אה שאה באספהאןפסארגאדהפרספוליססולטאנייהתחת-א סוליימאןצ'וגהא זנביל • האתרים הנזיריים הארמניים באיראן: מנזר תדאוס הקדוש, מנזר סטפנוס הקדוש ודזורדזורהמערכות ההידראוליות ההיסטוריות של שושטארשייח' סאפי א-דין חנגה ומתחם המקדשים בארדבילמתחם הבאזאר ההיסטורי בתבריזהגן הפרסימסג'ד-י ג'אמע באספהאןמגדל גונבאד-א קבוסארמון גולסתאן