פרס הרב מימון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
פרס הרב מימון
תיאור פרס לספרות תורנית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק מוסד הרב קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 1968–הווה (כ־56 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם יהודה לייב פישמן מימון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרס הרב מימון לספרות ומחקר תורניים הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי "יד הרב מימון" (בתוך מוסד הרב קוק), על שם הרב יהודה לייב פישמן מימון (שר הדתות הראשון של מדינת ישראל, ממקימי תנועת המזרחי). הפרס מוענק מדי שנה ביום הזיכרון לפטירתו והוענק לראשונה ביום ה' בתמוז תשכ"ח[1]. הפרס נועד לעודד מחברים שהשקיעו את זמנם ומרצם במחקר התורני. "עתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים ולומר: כל מי שפעל עם אל יבוא ויקבל שכרו...אחד מהם ודאי יהיה הרב מימון שעל שמו וביום פטירתו אנו מעניקים היום את הפרס"[2].

הזוכים בפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין זוכי הפרס במהלך השנים: הרב שלמה יוסף זוין - על מפעל האנציקלופדיה התלמודית (תשכ"ח)[3], פרופ' שרגא אברמסון על חיבורו "רב ניסים גאון" (תשכ"ט)[4], הרב דוד כהן (הנזיר) - על "מפעליו בתחום המחקר והקבלה", על עריכת אורות הקודש ועל קול הנבואה (תש"ל)[5], הרב יוסף קאפח - על תרגומו למורה הנבוכים (תשל"ב)[6], הרב איסר יהודה אונטרמן על ספרו "שבט מיהודה" (תשל"ג)[7], הרב שאול ישראלי על ספריו "ארץ חמדה" ו"פרקים במחשבת ישראל" (תשל"ד)[8], הרב אליעזר יהודה ולדינברג על ספרו ציץ אליעזר (תשל"ה)[9], הרב עובדיה יוסף (תשל"ו)[10], הרב שמואל ברוך ורנר על ספרו "משפטי שמואל" (תשל"ח), הרב חיים דוב שעוועל (תשל"ט), הרב שמואל תנחום רובינשטיין והרב עזרא בצרי (תשמ"ו)[11], הרב ד"ר מרדכי ברויאר ופרופ' אהרן מירסקי (תשמ"ט), הרב אליהו בקשי דורון ופרופ' נחום רקובר (תש"ן)[12], יהודה קיל (תשנ"א), הרב יהושע מאמאן, פרופ' יהודה רצהבי ומכון מאיר (תשנ"ב), פרופ' זאב לב על מחקריו בפיזיקה והלכה ויונה עמנואל על עריכת המעיין ועל ספריו "ברכת הארץ" ו"יסופר לדור" (תשנ"ו), הרב מרדכי אלון על סדרת "תכלת מרדכי" (תשס"ב), הרב שמואל טל על סדרת ספרי "טל חיים" (תשס"ז), הרב יצחק ידידיה פרנקל, והרב שלמה גורן.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]