פרעתא

(הופנה מהדף פרע'תה)
פרעתא (כפר)
فرعتا
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה קלקיליה
בירת הכפר קלקיליה
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 799[1] (2016)
קואורדינטות 32°11′26″N 35°09′57″E / 32.190555555556°N 35.165833333333°E / 32.190555555556; 35.165833333333 
אזור זמן UTC +2

פרעתאערבית: فرعتا) הוא כפר פלסטיני בשומרון, השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה, ושייך לנפת קלקיליה, בגובה של כ- 540 מטר מעל פני הים.

בשנת 2012, החליטה הרש"פ לאחד את הכפר עם הכפר השכן - אימאתין (إماتين).

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילנאי מייחס את השם ליישוב שהיה שם בימי המקרא והחשמונאים, אך מסורת שומרונית מייחסת את שם הכפר להתיישבותם במקום, והם צמחו וגדלו במספרם כענפי העצים, ענף - בערבית פ'רע (فرع). [2] יתכן וזוהי פרעתון המקראית, עיר הולדתו של השופט עבדון בן הלל (שופטים י"ב, יג), שבה גם נפטר.


ליד הכפר שוכן קבר "שיח' אבו ג'וד" שיש יהודים המזהים אותו עם קבר הנביא גדעון ושל בניהו, מגיבורי דוד (שמואל ב' כ"ג, ל) לאור מוצאו המיוחס לפרעתון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר בוצע סקר ארכאולוגי ונחשפו בו הממצאים הבאים: קירות עתיקים ובורות. היישוב התקיים בחמש תקופות:תקופת הברזל השנייה, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית, התקופה הערבית והתקופה העות'מאנית .[3]

ברשימות המס של האימפריה העותמאנית, בשנת 1596 הכפר היה חלק מה"נחיה" (תת-מחוז באימפריה העות'מאנית) של "בני צעב", כחלק מסנג'ק שכם הגדול. הייתה בו אוכלוסייה של 12 משקי בית, כולם מוסלמים. התושבים שילמו שיעור מס קבוע של 33,3% על מוצרים חקלאיים, כולל חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עצי זית, עיזים וכוורות דבורים. מס נוסף קבוע שולם לאנשי אזור שכם.[4]

ב -1882 תיאר סקר ארץ ישראל המערבית את פרעתא, כ"כפר קטן בעל חזות עתיקה, הניצב על תל [..] עם קבר חצוב מדרום, ומקאם קדוש ממזרח.".[5]

ב -1838 ציין רובינסון את פרעתא ככפר בתת-המחוז "בני צעב", ממערב לשכם.[6]

אוכלוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור לעיל, בשנת 1856 היו במקום 12 משקי בית. במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בפרעתא הייתה אוכלוסייה של 36 נפש, כולם מוסלמים,[7] במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-47 ששכנו ב-11 בתים.[8]. בשנת 1945 אוכלוסיית הכפר מנתה 70 תושבים, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.[9] בשנת 2016 גרו בכפר כ-799 תושבים,[1] כולם בני ארבע משפחות מהכפר השכן, אימאתין.

אדמות חקלאות ומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח הכפר פרעתא הוא 1,664 דונם, מתוכם 1,663 דונם הרשומים כקרקע פרטית ועוד 1 דונם מושע. מתוכם: הכפר בנוי על כ- 10 דונם, 1,017 דונם מעובדים ו 673 דונם אדמה שאינה מעובדת. [10]

לאחר הסכמי אוסלו בשנת 1995, 5,257 דונם המהווים 58.3% מכלל אדמות הכפרים אימאתין ופארעתא סווגו כשטח B, ו 3,746 דונם המהווים 41.7% הנותרים סווגו כשטח C. [11]

ב-2002, הקימו מתנחלים את המאחז חוות גלעד,ממזרח לכפר. לטענתם, האדמות הפרטיות נקנו על ידי משפחת זר, אך לטענת התושבים אלו הן אדמות פרטיות.[12] המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה לכל מבני המאחז והם הוכרזו כבלתי חוקיים.[13] אך הם לא בוצעו. ממשלת ישראל, החליטה ב-4 בפברואר 2018, להסדיר את המאחז באמצעות הגדרתו כיישוב חדש או באמצעות הקמת יישוב חדש בסמוך לו.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקצה המזרחי של הכפר (נ.צ. 677626 / 216536) נמצא קבר שיח' אבו ג'וד (ابو جود) הבנוי מאבנים ובטון, ונראה חדש יחסית. לתושבי הכפר אין פרטים על אודותיו, אך יש יהודים המזהים במקום את קבר הנביא גדעון (ללא כל סימוכין) או ומתנחלים מחוות גלעד הסמוכה לכפר, טוענים שזהו קברו של השופט עבדון בן הלל הפרעתוני שנקבר בפרעתון (ללא סימוכין לטענתם). [14]

התנכלויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת אנשי הכפר, בעשור השני של המאה ה-21 החל הכפר לסבול על ידי מתנחלים.

  • באוקטובר 2010, מתנחלים חשודים שהבעירו מטע זיתים של תושב הכפר.[15]
  • בנובמבר 2013, עלה חשד, שלא אומת, שמתנחלים גנבו יבול מעצי זית.[16]
  • ב-2014 הוגשו כתבי אישום נגד שלושה מתושבי מאחז חוות גלעד הסמוך, על הצתת כלי רכב ופגיעה ברכוש בכפר.[17]
  • באוקטובר 2017 שהו מתנחלים באזור מטעי הזית.[18]
  • בינואר 2018 דווח כי לאחר הלוויה של רזיאל שבח, תושב חוות גלעד שנרצח באותו שבוע, הגיעו מתנחלים לפרעתה וניפצו חלונות של בתים.[19][20]
  • באפריל 2018 בוצעה פעולת תג מחיר בכפר, אלמונים ריססו כתובות נאצה וכלי רכב הוצתו.[21]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרעתא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 6201
  3. ^ Dauphin, Claudine (1998). La Palestine byzantine, Peuplement et Populations. BAR International Series 726 (בצרפתית). Vol. III : Catalogue. Oxford: Archeopress. ISBN 0-860549-05-4.
  4. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.
  5. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, pp. 162-163
  6. ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, Appendix 2, p. 127
  7. ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 25
  8. ^ Mills, 1932, p. 61
  9. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 18
  10. ^ Palestine Remembered, فرعتا - Far'ata פרעתא, Remembered, 2007 ראה: https://www.palestineremembered.com/GeoPoints/Far_ata_1123/ar/index.html?src=nbt
  11. ^ ARIJ, Immatin Village Profile (including Far’ata Locality) ראה: https://web.archive.org/web/20170821215012/http://vprofile.arij.org/qalqiliya/pdfs/vprofile/immatin_vp_en.pdf
  12. ^ אתר למנויים בלבד יותם ברגר, מקורות ביטחוניים: לא ניתן להסדיר את המאחז חוות גלעד כי רובו בנוי על אדמות פרטיות, באתר הארץ, 17 בינואר 2018
  13. ^ אתר למנויים בלבד יותם ברגר, מקורות המינהל האזרחי: 3,455 מבנים בהתנחלויות בנויים על קרקע פלסטינית פרטית, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2017
  14. ^ אתר מחסום וואטש, https://machsomwatch.org/he/content/%D7%9E%D7%A7%D7%90%D7%9D-%D7%90%D7%91%D7%95-%D7%92%D7%95%D7%93-0
  15. ^ יוסף אלגזי, מדיניות אדמה חרוכה: מתנחלים הבעירו אלפי עצי זית של פלסטינים, באתרו
  16. ^ [ https://machsomwatch.org/he/node/50924 דו"ח מסיק 2013] - מחסום ווטש
  17. ^ עדו בן פורת, כתבי אישום נגד שלושת תושבי חוות גלעד, באתר ערוץ 7, 5 בפברואר 2014
  18. ^ גל חריף של גניבות זיתים ממטעים פלסטינים מעיב על תחילת עונת המסיק בגדה, 17 באוקטובר 2017, שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם
  19. ^ יותם ברגר, מתנחלים רעולי פנים תועדו משחיתים עצי זית של פלסטינים ליד יצהר, באתר הארץ, 13 בינואר 2018
  20. ^ מתנחלים מחוות גלעד תקפו באבנים בתים פלסטינים בכפר פרעתא. איש לא נעצר, בצלם
  21. ^ ניר חסון, אלמונים השחיתו מכוניות בשכונת בית חנינא בירושלים: צמיגי כלי הרכב הושחתו ובמקום נמצאו כתובות בהן "די לצווים המנהליים". אתמול רוססו כתובות דומות בכפר פרעתא, לאחר שבימים האחרונים הוצאו לכמה פעילי ימין צווי הרחקה מנהליים מהגדה, באתר הארץ, 5 באפריל 2018