פרעות קישינב
פרעות קישינב (ביידיש: קישינעווער שחיטה) היו פרעות שהתרחשו בשנת 1903 בעיר קישינב שבחבל בסרביה, שסופח לאימפריה הרוסית ב-1812 (כיום בירתה של רפובליקת מולדובה, אחת מחבר המדינות העצמאיות שהוקמו לאחר התפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991).
תוכן עניינים |
[עריכה] הפוגרום
הפוגרום פרץ על רקע של אנטישמיות שהופצה בעיר במשך שנים, על ידי העיתונות, ובעידוד מושל פלך בסרביה ר"ס פון ראאבן, מפקדי הצבא והמשטרה המקומיים, וכן גורמים בשלטון המרכזי ובראשם שר הפנים הרוסי פון פְּלֶבֶה. הפוגרום פרץ בעקבות עלילת דם אשר האשימה יהודים ברצח נער נוצרי למטרות דתיות. בקישינב הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים שבהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודים לכבוד חג הפסחא. הפרעות נמשכו יומיים בימים 6–8 באפריל (לפי הלוח היוליאני; 19–21 באפריל לפי הלוח הגרגוריאני), והשתתפו בהם פורעים מכל שכבות הציבור הרוסי. 49 יהודים נרצחו, מאות נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים.
הפוגרום האכזרי זיעזע את היהודים, ובעקבותיו כתב חיים נחמן ביאליק את הפואמה "בְּעִיר הַהֲרֵגָה" וכן את שירו המפורסם "עַל הַשְּׁחִיטָה".[1]
הפואמה "בעיר ההרגה" נדפסה לראשונה תחת השם "משא נמירוב" בעיתון "הזמן" בעריכת בן ציון כ"ץ, בעיר פטרבורג. שינוי השם והשמטת מספר שורות בשיר היו דרושים על מנת לקבל את אישור הצנזור, היהודי המומר לנדאו, לפרסום השיר. בתחילה הגיב ביאליק בכעס רב על השמטת השורות, אך בהמשך קיבל את השינוי בהבנה ואישר את פרסום השיר. השיר תורגם לרוסית על ידי זאב ז'בוטינסקי, וכך הגיע לידיעת הקהל הרחב כולל הקהל היהודי שאינו קורא עברית. (בספרו של דן מירון אפשר למצוא את שני נוסחי השיר והשוואה ביניהם.)
הפוגרום שימש נקודת מפנה, ובעקבותיו גדל זרם ההגירה לארצות הברית והעלייה לארץ ישראל. עד הפרעות ניסו יהודי ארצות הברית להתנער מיהודי רוסיה, שהיו ברובם שומרי מצוות ולא התאימו לתדמית ה"משתלבת" שניסו יהודי ארצות הברית לטפח; לאחר פרעות קישינב הבינו יהודי ארצות הברית כי עליהם לסייע לאחיהם יהודי רוסיה.
פוגרום זה שיכנע את בנימין זאב הרצל להציע בקונגרס הציוני השישי את תוכנית אוגנדה כפתרון למצוקת יהודי רוסיה.
ב-19 באוקטובר 1905 פרע שוב המון מוסת ביהודים; הפעם היו כ-200 יהודים מאורגנים בקבוצה להגנה עצמית, אך רק למחציתם היו אקדחים. 29 יהודים נהרגו ועשרות נפצעו, אך הפעם גם פורעים רבים נהרגו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
[עריכה] קישורים חיצוניים
- במבואי עיר ההריגה - 100 שנה לפוגרום קישינב, כנס באוניברסיטת חיפה, 2003
- קונטרפורט (ברומנית)
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראו עוד: ח. נ. ביאליק בעיר ההריגה, בספרייה הווירטואלית של מטח.
| פוגרומים באימפריה הרוסית | ||
|---|---|---|
|
