פרפראזדוקיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרפרוסדוקיאןיוונית: לפני ציפיה) הוא אמצעי פיגורטיבי שבו החלק הסופי של המשפט נותן מידע מפתיע ולא צפוי, כך שהוא משנה את הבנתו של הקורא על החלק הראשון של המשפט. אמצעי זה גורם לתחושה פרדוקסלית ואירונית, ומשמש לעתים קרובות בהומור או כדי ליצור אפקט דרמטי.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אם אוכל להגיד כמה מילים, אז אהיה נואם טוב יותר" - הומר סימפסון
  • "אם אני מבין את הגרף הזה נכון, אהיה מופתע מאוד" - סטיבן קולבר
  • "היה לי ערב פשוט נפלא, אבל זה לא היה הערב" - גראוצ'ו מרקס
  • "הוא מדבר כמו אידיוט, ונראה כמו אידיוט, אבל אל תתנו לזה לבלבל אתכם, הוא באמת אידיוט" - גראוצ'ו מרקס
  • "תמיד תוכל לסמוך על האמריקאים שיעשו את הדבר הנכון, אחרי שהם ניסו כל דבר אחר" - וינסטון צ'רצ'יל
  • "אדם צנוע, שהיו לו הרבה סיבות להיות צנוע" - וינסטון צ'רצ'יל
  • "למעון ראש הממשלה הגיעה מכונית ריקה, וראש הממשלה קלמנט אטלי יצא ממנה." וינסטון צ'רצ'יל
  • "הייתי רוצה לומר שלכבוד ולעונג לי הוא לעמוד מולכם, אך אינני יכול לומר זאת, מפני שמעגלי השקר שלי מקולקלים. אני שונא את כולכם ובז לכם" - מרווין, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה