פרפראנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

פְּרֶפֶרָאנְסְ (преферанс) הוא משחק קלפים מבוסס-ויסט. נפוץ במיוחד בברית המועצות וברפובליקות הפוסט-סובייטיות. המשחק משוחק לרוב עם שלושה שחקנים; ישנה אפשרות להרחיבו לארבעה (בכל משחקון משתתפים כל השחקנים למעט המחלק, המתחלף בכל משחקון עם כיוון השעון), או להפך, לצמצמו לשניים (שיטת "ההוסאר הקטן" הנדירה למדי). פרפראנס משוחק עם חפיסה של 32 קלפים: ארבע הצורות עם הדרגות מ-7 ועד אס.

תולדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה, הפרפראנס הומצא באמצע המאה ה-19 בקרב האצולה הרוסית על בסיס הוויסט שהיה אז מאוד פופולרי. החידוש הגדול בפרפראנס היה המיקוח על החוזה שיש לבצע (וריאציה אחרת של הוויסט עם שינוי זה היא הברידג'). המשחק זכה לפופולריות רבה, ועם הזמן התפשט בכל רחבי רוסיה, תוך שהוא מקבל צורות שונות מאזור לאזור. עד היום למשחק אפשרויות רבות, במיוחד בתחום הניקוד.

מהלך של משחקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת הקלפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית כל משחקון, המחלק התורן (התפקיד עובר משחקן לשחקן עם כיוון השעון) מערבב את החפיסה, והשחקן שמימינו חוצה אותה. לאחר מכן מחולקים 10 קלפים לכל שחקן (כאשר משחקים ארבעה, אלה כולם למעט המחלק), ועוד שניים נשארים בצד ונקראים מלקח (прикуп). על-מנת לצמצם את האפשרויות לרמייה, אין לחלק את המלקח בהתחלת החלוקה או בסופה.

המיקוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המיקוח על החוזה מתחיל השחקן שיושב משמאל למחלק (היד הראשונה). בפניו עומדות שלוש אפשרויות. האפשרות הראשונה היא הכרזת חוזה, המורכבת מהכרזה על צורה שליטה (козырь) ועל מספר הלקיחות שהוא מתחייב לקחת בהינתן צורה שליטה זו. חוזה אינו יכול להיות קטן יותר מהתחייבות ל-6 לקיחות, והצורות מדורגות כך: עלה-תלתן-יהלום-לב-ללא שליט. בדרך כלל נהוג שהיד הראשונה תכריז על חוזה של שש בעלה (תמיד אפשר להעלות את ההתחייבות מאוחר יותר), בשביל הסדר, אך אין זו חובה וניתן להתחיל בכל התחייבות שהיא. האפשרות השנייה היא הכרזת מיזער, שפירושה התחייבות שלא לקחת אף לקיחה בהיעדר שליטים. האפשרות השלישית היא אמירת פאס, שפירושה אי-התחייבות לאף אחד מהנ"ל. מי שמכריז "פאס" מוציא את עצמו מהמשך תהליך המיקוח.

לאחר שהיד הראשונה הכריזה את ההכרזה שלה, מגיע תורה של היד השנייה (השחקן שיושב משמאל ליד הראשונה), שעומדות בפניה אותן האפשרויות, בשינויים הבאים: אם ברצונה של היד השנייה להכריז על חוזה, עליה להכריז הכרזה גבוהה יותר מההכרזה של היד הראשונה, דהיינו, אם היד הראשונה הכריזה על "שש עלה", על היד השנייה, אם היא רוצה לזכות במיקוח, להכריז "שש תלתן" או למעלה מזה; אך אם היד הראשונה הכריזה "פאס", די ליד השנייה להכריז "שש עלה". אם היד הראשונה הכריזה מזער, היד השנייה יכולה להעלות הכרזה זו רק עם הכרזת "תשע עלה" או למעלה מזה. (המשך המיקוח במקרה של מזער הוא התחייבות למיזער בלא המלקח והתחייבות לתשע בעלה - או יותר - בלא המלקח.)

באופן זה המיקוח ממשיך ליד השלישית (מי שיושב משמאל ליד השנייה), שגם בפניה עומדות אותן האפשרויות, וחוזר חלילה, עד אשר כל השחקנים הכריזו על הכרזתם - הם יכולים להכריז יותר מפעם אחת, ומסיבוב לסיבוב להעלות את הצעתם לחוזה או לומר "פאס"; היוצא מן הכלל היחיד כאן הוא, שאם שחקן רוצה לשחק "מיזער", חובה עליו לומר זאת בהכרזתו הראשונה ואסור לו לשנות הכרזה זו להכרזת חוזה מאוחר יותר - ולפחות שניים מהם הכריזו "פאס".

חוזה רגיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצב זה מתרחש אם אחד השחקנים הכריז על חוזה, והשניים האחרים אמרו - בשלב מסוים במהלך המיקוח - "פאס". השחקן שהכריז על החוזה הגבוה ביותר וניצח במיקוח (עתה הוא נקרא המבצע) לוקח את קלפי המלקח ומגלה אותם, ומוריד מהיד שלו שני קלפים בהסתר (אלה נראים המסלק - снос). אחרי כן הוא מכריז על החוזה הסופי, אשר יכול להיות גבוה או שווה להצעה שעמה הוא ניצח במיקוח. על המבצע לקחת את מספר הלקיחות שהוא פירט - או למעלה מזה - בהינתן הצורה השליטה שהוא קבע בהכרזת החוזה הסופי.

עתה בפני שני השחקנים הנותרים עומדת הברירה אם להכריז ויסט - התחייבות לקחת חצי מהלקיחות הנותרות שהמבצע לא התחייב לקחתן - או פאס, שפירושו הימנעות מהתחייבות כזו. אם שני השחקנים הכריזו "ויסט", הרי שכל אחד מהם חייב לקחת לפחות חצי מהלקיחות הנותרות. אם אחד אמר "ויסט" והשני "פאס", מי שהכריז "ויסט" (נקרא ה"וויסטר" - вистующий) מתחייב בזאת לקחת את כל הלקיחות הנותרות, בין אם היד שלו ובין עם היד של מי שהכריז "פאס" (ה"פאסר" - пасующий).

כלל סטלינגרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלל ישן, אך כיום לא מחייב, הוא, שעל חוזה סופי של "שש עלה" חובה על שני השחקנים להגיב ב"ויסט". הסיבה לכלל זה היא היסטורית: בראשית קיומו של הפרפראנס, לא הייתה קיימת האפשרות של משחק ראספאס, ולכן, אם שני השחקנים הראשונים הכריזו "פאס", חובה הייתה על היד השלישית להכריז מזער או חוזה. במקרה כזה, אם ליד השלישית לא היו קלפים שאתם אפשר לממש חוזה, היא הייתה מכריזה חוזה של "שש עלה", שהוא בעל השווי הנמוך ביותר (בעבר שוויו של חוזה נקבע גם על-פי הקלף השליט), על-מנת למזער את הנזק במקרה של ההפסד הוודאי כמעט. על-מנת לסייע ליד השלישית, אשר הוכרחה להכריז חוזה שהיא לא יכולה לעמוד בו, נקבע הכלל הזה, שכן במקרה של שתי הכרזות "ויסט" הוויסטרים אינם מראים את הקלפים שלהם האחד לשני וקשה להם לתאם מהלך משותף כנגד המבצע. השם "כלל סטלינגרד" נקבע מאוחר יותר, בתקופת מלחמת העולם השנייה. כלל סטלינגרד אינו מחייב, ויש לסכם לפני המשחק אם הוא תקף.

עשירייה נבדקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלוקת היא אם על חוזה של 10 ניתן להגיב בהכרזת "ויסט" רגילה (שפירושה במקרה זה התחייבות לקחת לפחות לקיחה אחת), או שמא יש לנקוט בכלל של "עשירייה נבדקת", שפירושו שהידיים של שלושת השחקנים נפרשות על השולחן, ושני השחקנים המשחקים נגד המבצע בודקים אם יש אפשרות - במשחק הגיוני מצדו - לגרום לו שלא לעמוד בחוזה. הסיבה לכלל זה היא שבמקרה של התחייבות ל-10, מספר הלקיחות הנותרות הוא 0, ולוויסט אין משמעות; ברם, אגודת שחקני הפרפראנס הרוסית מתנגדת לכלל "עשירייה נבדקת", אך מציינת, שיש להסכים על שימוש/אי-שימוש בכלל זה לפני המשחק.

ראספאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראספאס (распас) הוא מצב הנוצר לאחר שכל שלושת השחקנים הכריזו "פאס" כהכרזתם הראשונה (אם שחקן הכריז, למשל, על חוזה והשניים האחרים אמרו "פאס", הוא אינו יכול לחזור בו ולהכריז "פאס" גם כן). במשחק של ראספאס המטרה היא לקחת כמה שפחות לקיחות.

לעיתים השחקנים מסכימים מראש על ראספאס מוקשה (затрудненный) - אחרי ביצוע ראספאס הכרזת חוזה אינה יכולה לרדת מ-7, ואחרי ראספאס שני ברצף - אינה יכולה לרדת מ-8 (ראספאס קשה - тяжелый); או על ראספאס פרוגרסיבי - דהיינו, ברצף של ראספאסים, שוויו של הראפאס (ר' להלן) הבא עולה בטור חשבוני או בטור הנדסי, בין עם הגבלה ובין בלא הגבלה.

מזער[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזער היא התחייבות שלא לקחת ולו לקיחה אחת מבלי שצורה שליטה תיקבע. ביצוע מוצלח של מזער מביא נקודות רבות, אך העונש על כישלון הוא חמור ביותר; הן מסיבה זו והן בשל קושי המשימה הכרזות מזער הן דבר נדיר. כמו כן, בשל האתגר הרב שבמיזער ובהכשלתו, לשחקנים המשחקים כנגד המיזערער (мизерящий) מותר לרשום את הקלפים שיצאו (ככלל, השימוש באמצעים מנמוטכניים במשחקי פרפראנס אסור).

מהלך של סיבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרפראנס בוויקישיתוף