פרק שירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרק שירה (נקרא גם פרקי שירה, ברייתא דפרק שירה או שירת הבריאה) הוא חיבור קצר (ברייתא) המסוגנן בלשון חז"ל. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח הקב"ה. כל הקטעים הם פסוקים הלקוחים מהתנ"ך, רובם מספר תהלים. דוגמה:

"נֶשֶׁר אוֹמֵר: וְאַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָקִיצָה, לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם; אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה.‏[1]
עָגוּר אוֹמֵר: הוֹדוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר; בְּנֵבֶל עָשׂוֹר, זַמְּרוּ לוֹ.‏[2]"

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש במסורת היהודית שייחסו חיבור זה לדוד המלך (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם המבי"ט‏‏‏[3], ויש המוסיפים גם את שלמה המלך שחיברו עם אביו במשותף‏[4]. רבי משה תקו התייחס לחיבור בביקורתיות וטען שהוא אינו אלא זיוף פסבדוני.

במחקר,מלאכי בית אריה[5] שיער כי פרק שירה הנו חלק מספרות ההיכלות, שהתפתחה בתקופת התנאים ובראשית בתקופת האמוראים, והוא מן הקבצים הקדומים ביותר בספרות זו, וחובר בתקופת התנאים, במאה השלישית.

ככול הנראה, עד המאה השלוש עשרה המדרש היה ידוע בעיקר בחוגים מיסטיים. מהמאה השלוש עשרה והלאה הוא החל להופיע במחזורים, קובצי תפילה, וסידורים. בתחילה בעיקר בקשר לתפילות בעלות גוון מיסטי, ובמחזורי מקובלים, ובהמשך גם הופיע גם בסידורים של חוגים רבניים שלא היו בעלי נטייה למיסטיקה.

תוכנו של המדרש, המייחס פרסוניפיקציה (האנשה) קיצונית לכל דבר בבריאה, דבר הנראה לכאורה זר ליהדות, עורר עליו במהלך הדורות ביקורות חריפות‏[6], ואף טענות לזיוף. כתגובה, נתחברו למדרש פירושים והסברים שונים, על דרך הקבלה, הפילוסופיה, הדרשנות, ועוד‏[7].

מבנה פרק השירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קטעי פתיחה - ארבעה קטעים המנוסחים כברייתות העוסקות בשירה.
  • חמשה פרקי שירה - חמישה פרקים בהם מתוארת השירה של כל בריה.
  • קטע סגירה - קטע המנוסח כברייתא על ר' יהושע בן קרחה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תהלים נט ו
  2. ^ תהלים לג ב
  3. ^ ‏ספר "בית אלהים", לרבי משה מטראני - ורשה, 1872
  4. ^ ‏ספר "פי אליהו", לרבי אליהו דייץ - אלטונה, 1735
  5. ^ שאף הוציא לחיבור זה מהדורה ביקורתית בשיטה הדיפלומטית
  6. ^ אף היו מן הקראים והרבניים(-אורתודוקסים) אשר השתמשו בחיבור זה לנגח זה את זה, וטענו כי החיבור זויף ע"י הציבור האויב
  7. ^ עיינת רייזל, "מבוא למדרשים", עמ' 318 - 315
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.