פרשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונת פרשת איסור עבודה והוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה

המונח פרשה משמש לציון שתי חלוקות שונות של התנ"ך במסורת היהודית.

  • קטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בתחילת הפרשה.
  • פרשיות השבוע.

ערך זה עוסק רק במשמעות הראשונה.

סוגי פרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשה פתוחה היא פרשה המתחילה בתחילת שורה, והמרווח בינה לבין הפרשה הקודמת הנו בן תשע אותיות לפחות. בתורה ישנן 290 פרשיות פתוחות.

פרשה סתומה היא פרשה המתחילה בדרך־כלל באמצע שורה, והמרווח בינה לבין הפרשה הקודמת הנו בן תשע אותיות לפחות. אם אין מרווח של תשע אותיות, כך שניתן לכתוב את המילה הראשונה בפרשה באותה שורה, הפרשה תתחיל בשורה חדשה, מעט לאחר תחילת השורה. בתורה ישנן 379 פרשיות סתומות.

בספרי תורה תימניים הרווח המינימלי לאחר פרשה פתוחה או סתומה הנו כ-27 אותיות. לכן, במקרים רבים אחרי פרשה פתוחה יש רווח עד סוף השורה ובנוסף שורה ריקה לאחריה. כך גם, במקרים רבים לאחר פרשה סתומה יש רווח עד סוף השורה, והשורה הבאה מתחילה רק באמצעה.

החלוקה לפרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוקה לפרשות היא לרוב עניינית, וכל פרשה מכילה מספר לא קבוע של פסוקים (מפסוק אחד ועד עשרות רבות) בהתאם לנושא. אולם יש סיבות אחרות לקיומם של פרשות.

לעתים יש הפסקה של פרשה סתומה באמצע עניין, ואפילו באמצע פסוק, לפני דיבור של ה' (למשל, לפני יהושע ה' ט, לפני יהושע ז' י, שמ"א י' כב, שמ"א ט"ז ב). יש שניצלו עקרון זה כדי לטעון במקרה ספציפי (למשל יהושע ו' פסוק ב') בו נראה שפרשה חדשה מתחילה בעניין חדש שבעצם הפרשה החדשה היא המשך ישיר של הקודמת.

יש מספר מקומות בהם יש הפסקה של פרשה פתוחה באמצע פסוק (בראשית ל"ה כב, במדבר כ"ו א), והפרשנים דנים בסיבת הדבר. יש המפרשים, שהסיבה היא אירוע מצער בפרשה המסתיימת. המקרה הבולט ביותר הינו עשרת הדיברות (גם בספר שמות וגם בספר דברים). יש פרשייה לכל דיבר "לא תרצח" "לא תנאף" "לא תגנב" וכו'.

הרמב"ם, מונה בהלכות ספר תורה את כל הפרשיות הפתוחות והסתומות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]