פרשנות לקלאסיקה של הנהרות
פרשנות לקלאסיקה של הנהרות (סינית מסורתית: 水經注, פיניין:Shuǐ jīng zhù) היא יצירה כתובה, העוסקת בגאוגרפיה העתיקה של סין. זוהי גרסה מוערת ומורחבת מאוד של טקסט קדום יותר, שכבר אבד - "הקלאסיקה של הנהרות".
על הבסיס ליצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגרסה המקורית של הקלאסיקה של הנהרות תיארה 137[1] נהרות בסין ועל פי המסורת נכתבה בידי סָאנְג צִ'ין[2]בתקופת שושלת האן.
מלומדי שושלת צ'ינג תיארכו אותה, על בסיס שמות המחוזות ואזורי השליטה, לתקופה מאוחרת יותר - תקופת שלוש הממלכות. על פי תיארוך זה נכתבה היצירה על ידי המלומד גְווֹ פּוּ[3], בן שושלת ג'ין.
על היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגרסה המוערת נכתבה על ידי לִי דָאויְוֵּ'אן[4] בתקופת שושלת וֵיי הצפונית. פרשנות זו היא היחידה ששרדה לימינו.
היקף היצירה גדול, ובאחד הכרכים מתוארים אף נהרות הגנגס והאינדוס שבהודו, וההידרולוגיה של מפרץ בנגל.
הפרשנות מתפרשת על 300,000 סימנים, וכוללת תיאורים של 1252 נהרות ב40 כרכים. מתוארים ומאוירים בה נתיבי המים בסין העתיקה, כאשר כל נהר מקבל מקטע שמיוחד לו. לכל נהר מתוארים מקורותיו, מסלולו ותכונותיו העיקריות. התיאורים אינם מוגבלים לנושא הגאוגרפי, אלא מכילים גם מידע היסטורי ותרבותי, מעשיות ומיתוסים שלא נכללו בקלאסיקה של הנהרות. בפועל הפרשנות היא למעשה יצירה עצמאית אשר משתמש בקלאסיקה של הנהרות כשלד. כדוגמה, בקלאסיקה של הנהרות נכתב על "נהר גְ'ייֵן"[5] "נהר גְ'ייֵן נובע מבירת שלושת הקיסרים, בצפון עובר ביוּ'הָאנְג, ובמזרח נשפך לים" - פיסקה של 16 סימנים, אך ב"פרשנות" מגדילות ההערות את הערך לכדי 6000 סימנים.
הפרשנות גולשת גם לתיאורים של תהומות, ביצות, איים, גשרים וסכרים ואף ארמונות וקברים, והאבחנות בנוגע למקומות השונים מגיעות לדקויות, כגון קביעת חמש רמות של טמפרטורת מים למעיינות חמים, ציון רוחבם של נקיקים, עומקם של ערוצים, שינויי מפלס בעונות שונות, הרכב החול וכו'. מפורטים בה גם מחצבים ומאובנים, כולל מאובנים של שרידים אנושיים, ומגוון עשיר של ירק ובעלי חיים. הדבר איפשר לדורות מאוחרים יותר להסיק מהיצירה את טכניקות החקלאות הקדומות, את התפוצה של גידולים חקלאיים ושל בעלי חיים, ואת המנהגים העונתיים. בנוסף לאלו, גם כתובות ותחריטים מתוארים ביצירה.
השפה ביצירה מדויקת - ישנם, לדוגמה, עשרה צירופים למילה "מפל", על מנת להפריד בין סוגי מפלים שונים.
היצירה מוזכרת לראשונה בספר סווי, שם מצוין שהיא מספקת הבהרות רבות בתחום חקר הנהרות. ישנן גרסאות שונות של היצירה, אך מתוכן רק שבע נחשבות מפורסמות.
חשיבות היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרשנות לקלאסיקה של הנהרות היא החיבור הגאוגרפי המקיף והשיטתי ביותר שנוצר בסין העתיקה. היא מכילה תיעוד של תחריטים, יצירות, ושירי עם רבים, שפתה מרהיבה ובהירה, וערכה הספרותי רב יחסית.
מאחר שרבים מן הספרים המצוטטים ביצירה אבדו עם השנים, היא משמשת מקור למקורות אבודים רבים.
שגיאות ביצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה מכילה מספר שגיאות עובדתיות. את מקורות הנהר הצהוב קושר הכותב להרי קונלון על בסיס מקורות קודמים, טענה שהופרכה כמה מאות שנים לאחר מכן על ידי דוּ יוּאוּ בספר מהלך המוסדות[6]. במקום אחר הוא מעיר על נהר שכנראה כבר יבש, כאשר נראה שאין זה כלל שם של נהר אלא חלק מתיאור תפקיד.
מאחר שהיוצר חי בסין הצפונית, לא בהכרח יכול היה לבקר בעצמו באזורים המתועדים בדרום, ולפיכך תיאוריהם מתומצתים ומכילים לא מעט שגיאות[7]. בנוסף, מסתמכת "הקלאסיקה של הנהרות" על מקורות קדומים אף יותר כגון הקלאסיקה של ההרים והימים וביוגרפיה של בן השמיים מוּ[8], אשר נוטים לערב דיווחים עם מיתוסים, ומקורות שהמידע בהם אפוף בעשן הזמן כגון הקלאסיקה של ההיסטוריה, ולפיכך קורה שהוא מציג מידע חסר שחר, או אפילו עוסק בנהר שאינו קיים[9].
לימודי לִי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלומדי תקופת שושלת צ'ינג ייחסו חשיבות גדולה לפרשנות לקלאסיקה של הנהרות, ואף נתנו כינוי למחקר הנוגע ליצירה: "לימודי לִי", על שם היוצר לִי דָאויְוֵּ'אן. במסגרת לימודי לִי התקיימו שלוש אסכולות: אסכולת הביקורת הטקסטואלית, האסכולה הספרותית והאסכולה הגאוגרפית.
בנוסף לאלו, ביצע המלומד דָאי גֶ'ן[10] הגהה ליצירה, תוך גנבה-לכאורה מיצירה של גָ'או יִיצִ'ינְג[11], פרשה אשר המשיכה להעסיק מלומדים במאות השנים שחלפו מאז.
כיום נחשבת היצירה "ביקורת על המסורות של לִי דָאויְוֵּ'אן"[12] של ההיסטוריון צֶ'ן צְ'יָאויִי (יליד 1923) למחקר השלם ביותר על לִי דָאויְוֵּ'אן.
חוּ שְׁה חקר את היצירה בזמנו הפנוי במשך יותר מ20 שנה, וכתב מעל 70 מאמרים בנושא, אשר פורסמו במסגרת האוסף "כתבי היד של חוּ שְׁה"[13].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Needham, Joseph (1986). Science and Civilization in China: Volume 3. Taipei: Caves Books, Ltd.
- Strassberg, Richard E.: Inscribed Landscapes: Travel Writing from Imperial China. University of California Press, Berkeley, Calif. 1994
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.svg)
- ^ על פי ההערות בספר "שש התקנות של טָאנְג"
- ^ 桑欽
- ^ 郭璞
- ^ 酈道元
- ^ 渐江水
- ^ 杜佑《通典》
- ^ על פי הספר "מתאר דרכי המים" של צִ'י שָׁאונָאן (齐召南《水道提纲》) מן המאה ה-18: "הפרשנות של מר לי ל"לאסיקה של הנהרות" נהירה לצפון מערב, אך לוטה בערפל לדרום מזרח, ואינה מפורטת לגבי דרכי מים אשר מחוץ לארץ."
- ^ 穆天子傳
- ^ ראו העיסוק בנהר לוּגְ'יָאנְג - 廬江水.
- ^ 戴震
- ^ 趙一清
- ^ 酈道元評傳
- ^ 胡適手稿