פרשת האזינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ל"ב פסוק א ומסתיימת באותו פרק בפסוק נב.

את פרשת האזינו קוראים בשבת שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים - היא שבת שובה, או בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות.

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שירת האזינו
קטע משירת האזינו בספר תורה

פרשת האזינו ממשיכה את רצף הפרשיות שלקראת סיום התורה, ובהן מסופר ההכנות למותו של משה רבנו. את רוב רובה של פרשת האזינו תופסת שירת האזינו, העתידה, כפי שנאמר למשה בפרשה הקודמת, להיות עדות לעם ישראל לקראת הקורות אותם בדורות הבאים. השירה מתארת את המחזור ההיסטורי של עם ישראל: נחלת ארץ ישראל, חטא, גלות וגאולה.

לאחר השירה עוד שתי פרשיות קצרות: בראשונה מתואר כיצד קורא משה את השירה לבני ישראל ומתרה בהם פעם נוספת להקפיד לקיים את התורה. בשנייה מצווה אלוהים את משה לעלות להר העברים - הוא הר נבו - להשקיף על ארץ ישראל, ואז למות שם.

השירה בנויה שורות-שורות, וכל שורה מחולקת לשתי צלעיות שוות פחות או יותר, בכל צלעית כשלוש מילים. בספר התורה היא כתובה בתבנית הקרויה "אריח על גבי אריח", כלומר בשתי עמודות ארוכות לאורך הדף (זאת לעומת שירת הים, הכתובה "אריח על גבי לבֵנה").

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם קוראים את פרשת האזינו בשבת שובה, מפטירים בהפטרה המיוחדת לשבת שובה. אחרת מפטירים בשירת דוד, שמואל ב' פרק כ"ב. התימנים מפטירים בספר יחזקאל, י"ז, כב - י"ח, לב.

שימוש בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקים משירת האזינו נעשו שימושים רבים בקרב סופרים ומשוררים, כאשר אחת הדוגמאות לכך היא השימוש בחלק הפסוק "לי נקם ושלם" בפתיחתו של הרומן אנה קארנינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים בהאזינו[עריכת קוד מקור | עריכה]