פרשת ויקרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה', מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם." ויקרא א'

פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא היא פרשת השבוע הראשונה בספר ויקרא. היא מתחילה בראשית הספר, פרק א' פסוק א, ומסתיימת בפרק ה' פסוק כו.

בחלק מהשנים קוראים את פרשת ויקרא בשבת הסמוכה לפורים, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשייה השנייה מ"ארבע פרשיות" - פרשת זכור. יש שנים שבהן קוראים אותה בשבת הסמוכה לראש חודש ניסן, ואז קוראים בה את הפרשה הרביעית - פרשת החודש.

יש נוהגים על פי מדרש, שכשילד מגיע לגיל שבו הוא יכול להתחיל ללמוד תורה, מתחילים את לימוד המקרא בפרשת ויקרא, שהיא פרשת הקרבנות, על פי מאמר חז"ל: "יבואו טהורים (ילדים) ויעסקו בטהורים (קרבנות)"[1].

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה עוסקת כולה בדיני הקורבנות שמקריבים במשכן ובבית המקדש. מתוך הפרשיות שעוסקות בקורבנות מסוימים, נלמדים גם דינים כלליים לכל עבודת הקורבנות. בזה אחר זה מפורטים:

דיני העולה: קורבן שנשרף כולו על המזבח, ואינו נאכל. פרשה זו מחולקת לשלוש פרשות משנה:

  • קורבן עולה מן הבקר
  • קורבן עולה מן הצאן
  • קורבן עולה מן העוף (עולת העוף)

דיני המנחה: קורבן הבא מן הצומח. פרשה זו מחולקת לחמש פרשיות משנה:

דיני השלמים: קורבן הנאכל לכהנים ולמקריב. פרשה זו מחולקת לשלוש פרשיות משנה:

דיני החטאת: קורבן שבא לכפר על חטא. פרשה זו מחולקת לחמש פרשיות משנה:

דיני קורבן עולה ויורד: קורבן אותו מביא הנשבע לשקר שבועת העדות, והעובר על טומאת מקדש וקודשיו ועל שבועת ביטוי. קורבן זה מיוחד בכך שסוג הקורבן משתנה בהתאם למצבו הכלכלי של האדם. פרשה זו מחולקת לשתי פרשיות משנה:

  • קורבן עולה ויורד הבא מן הכבשים או העזים והבא מן העופות,
  • קורבן עולה ויורד הבא - מנחה. קורבן זה מכונה במקרא 'אשם'.

דיני האשם: קורבן שבא על חטאים מסוימים. פרשה זו מחולקת לשלוש פרשיות משנה:

  • אשם מעילות
  • אשם תלוי
  • אשם גזלות

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב השנים הפשוטות, מפטירים בספר ישעיהו, מפרק מ"ג פסוק כ"א עד פרק מ"ד פסוק כ"ג (התימנים מסיימים בפסוק ו'), שם נוזף ישעיהו בעם על שלא הקריבו את הקורבנות:

עַם-זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ. וְלֹא-אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי-יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל. לֹא-הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. לֹא-קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲו‍ֹנֹתֶיךָ. אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר. הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק. אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי....

ספר ישעיהו, פרק מ"ג, פסוקים כ"א-כ"ז

בשנים פשוטות מסוג הכז (18% מהשנים) קוראים את פרשת ויקרא בשבת ראש חודש ניסן, ואז קוראים איתה את פרשת החודש ומפטירים בהפטרה של פרשת החודש. בשנים מעוברות מסוג השג ויקרא נקראת עם הפטרתה הרגילה. בשאר השנים המעוברות (30% מכלל השנים), ויקרא נקראת בשבת זכור ומפטירים בה את הפטרת פרשת זכור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים בויקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ויקרא רבה, ז, ג