פרשת וירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם מארח את המלאכים בזמן ששרה מאזינה לדבריהם וצוחקת.
לוקאס ואן ליידן, לוט ובנותיו, 1509
ג'ובאני בטיסטה טייפולו, גירוש הגר וישמעאל, 1719

פרשת וַיֵּרָא היא פרשת השבוע הרביעית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק י"ח פסוק א ומסתיימת בפרק כ"ב פסוק כד.

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צחוקה של שרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שלושת המלאכים בבית אברהם

הפרשה נפתחת בסיפור ביקור שלושת המלאכים בבית אברהם. שלושה מלאכים באים אל אברהם ומבשרים לו כי עתיד להיוולד לו בקרוב בן. שרה, ששומעת את הדברים, צוחקת, וה' גוער בה: "למה זה צחקה שרה... הייפלא מה' דבר?!".

המלאכים עוזבים את אברהם והולכים לסדום, כדי להחריב אותה וכדי להציל את לוט ומשפחתו.

סדום ובנות לוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – מהפכת סדום ועמורה, בנות לוט

ה' מספר לאברהם על כוונתו להפוך את הערים, ואברהם מנהל דו-שיח ארוך עם ה' במטרה להציל את הערים, אך לשווא. המלאכים באים לסדום ומתארחים בביתו של לוט. באמצע הלילה דורשים אנשי העיר מלוט שיוציא אליהם את האורחים "ונדעה אותם". לוט מסרב, והמלאכים לוקחים אותו ואת משפחתו ועוזבים את העיר. ה' הופך את סדום והערים שלידה וממטיר עליהן גופרית ואש מהשמים.

לוט נמלט אל העיר צוער, אולם אשתו שהביטה אחורה הופכת לנציב מלח. לוט עוזב את צוער ושוהה במערה עם שתי בנותיו. הן מצדן בטוחות שלא נשאר איש בעולם שיוכלו להוליד ממנו ילד, ולכן הן משכרות את אביהן ומולידות ממנו ילדים, שמהם יצאו העמים עמון ומואב.

לידת יצחק וגירוש הגר וישמעאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם עובר לגור בעיר גרר, שם נלקחת שרה לבית המלך אבימלך. ה' בא לאבימלך בחלום ומצווה עליו להחזיר את שרה לאברהם. אבימלך נוזף באברהם על שטען ששרה היא אחותו.

שרה מולידה בן, ואברהם מל אותו וקורא לו יצחק. לפי דרישתה של שרה ובהסכמת ה', מגרש אברהם את הגר וישמעאל למדבר. הגר תועה במדבר וישמעאל קרוב למות, ואז נגלה אליה מלאך ה', מראה לה באר מים ומבטיח לה כי ישמעאל יהיה לגוי גדול.

אברהם ואבימלך כורתים ברית, ואברהם משתקע בבאר שבע.

עקדת יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עקדת יצחק

בסוף הפרשה מסופר על עקדת יצחק: ה' מצווה את אברהם להעלות את בנו לעולה. אברהם לוקח את יצחק והולך לארץ המוריה, שם מראה לו ה' את המקום שבו יבנה את המזבח. אברהם עוקד את יצחק ומניף את המאכלת על בנו, ואז עוצר בעדו מלאך ה' ומורה לו "אל תשלח ידך אל הנער... עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה". אברהם מבחין באיל הנאחז בסבך ומעלה אותו לעולה במקום יצחק, וה' מבטיח לו שוב ריבוי זרע ואת ירושת ארץ ישראל. אברהם ויצחק חוזרים לבאר שבע, ושם מתבשר אברהם על הילדים שנולדו לנחור אחיו, בהם בתואל אבי רבקה.

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפטירים בספר מלכים ב' פרק ד', פסוקים א-לז (הספרדים מסיימים בפסוק כג). בהפטרה מסופר, בין השאר, על ההבטחה שהבטיח אלישע הנביא לאישה השונמית על הבן שיוולד לה.

קראים מפטירים עם ספר ישעיהו ל"ג (פסוק י"ז) - ל"ה (פסוק י').

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים בוירא[עריכת קוד מקור | עריכה]