פרשת יוסל'ה שוחמכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסל'ה שוחמכר

פרשת יוסל'ה שוחמכר היא פרשה ציבורית בולטת בראשית שנות השישים בישראל שנקראה על שמו של הילד יוסל'ה שוחמכר, יליד 1952. הפרשה התחוללה לאחר שסבו החרדי, שהילד הופקד בידו, סירב להחזירו להוריו, בשל אורח חייהם החילוני. יוסל'ה הוחבא בישראל ולאחר מכן הוברח אל מחוץ לישראל, עד שאותר על ידי המוסד והוחזר להוריו. הפרשה הגבירה את הקיטוב בין חרדים לחילוניים בישראל.

השתלשלות הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסל'ה עלה בגיל 5 יחד עם הוריו, אידה ואלטר, מברית המועצות. בשל קשיים כלכליים מסרו אותו הוריו לסבו החרדי מחסידי ברסלב בירושלים, נחמן שטרקס, ואת אחותו לפנימייה דתית. לאחר חודשים אחדים, כאשר השתפר מצבם הכלכלי של ההורים, הם ביקשו מהסב שיחזיר אותו, אך הסב סירב, משום שרצה לגדל את יוסל'ה כחרדי. החיפושים אחרי יוסל'ה עלו בתוהו. בית המשפט העליון הורה לסב להשיב את הילד עד ל-15 בפברואר 1960, אולם הסב סירב, גם לאחר שנכלא, בטענה שבתו וחתנו רוצים לרדת לרוסיה שם יוציאו את הילד לשמד‏[1]. שוחמכר הוחבא במקומות שונים ברחבי ישראל ובין השאר הושאר לזמן קצר במושב קוממיות. ב-21 ביוני 1960 הוברח שוחמכר לחוץ לארץ, כשהוא מחופש לילדה, בידי רות בן דוד. בן דוד ניצלה את כישוריה האישיים ומיומנותיה כסוכנת ה"מאקי" (המחתרת האנטי-נאצית שפעלה בצרפת במלחמת העולם השנייה), וזייפה במיומנות בדרכונה את רישום השם של בנה מ-"Claude" לשם "Claudine" וכך הערימה על אנשי ביקורת הגבולות (שניסו לאתר ילד שנחטף). שוחמכר הוחבא זמן רב באירופה ואז הועבר לארצות הברית.

חיפושי המשטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המשפט העליון הורה למשטרה למצוא את שוחמכר. באפריל 1960 התייאשה המשטרה מלמצוא את שוחמכר וביקשה מבית המשפט העליון הנחיות לגבי המאמצים שעליה להשקיע במציאת שוחמכר‏[2]. שר המשטרה סיפר שהמשטרה ביצעה מעל 270 חיפושים אך לא מצאה את שוחמכר. בקהילות חרדיות לעגו למשטרה תוך שבמהלך החיפושים החביאו ילדים בארונות כדי להתל במשטרה‏[3]. במקביל ניסו המשטרה, חברי כנסת וגורמים שונים לתווך בין ההורים לסב כדי להביא להשבת הילד תוך קבלת הבטחה ששוחמכר יקבל חינוך דתי‏[4]. אמו של שוחמכר אמרה שהסכימה שהוא יועבר לאפרוטרופסותו של חבר הכנסת שלמה לורנץ וילמד בישיבה עד גיל 13, תוך שיבקר את הוריו רק בשבתות וחגים, אך הסב לא הסכים‏[5].

באוקטובר 1960 נפוצו שמועות ששוחמכר הוברח לחוץ לארץ‏[6], אך במקביל המשיכה המשטרה לחפשו ברחבי ישראל ובצעה פשיטות על ישיבות וריכוזים דתיים‏[7]. באוגוסט 1961 עצרה המשטרה את הורי משפחת קוט מהמושב החרדי קוממיות, אצלם שהה יוסלה במשך מספר שבועות‏[8]. אדם נוסף טען שנחטף גם הוא בידי אנשי קוממיות, ורב המושב, הרב בנימין מנדלזון נעצר עם אחרים. בהמשך התברר שהייתה זו עדות שקר ואותו אדם נידון למאסר‏[9].

חיפושי המוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שמאמצי המשטרה לאתר את הילד נכשלו והפרשה צברה תשומת לב ציבורית רבה מאוד, הטיל ראש הממשלה דוד בן-גוריון במרץ 1962 על ראש "המוסד", איסר הראל לאתר את יוסל'ה. את החיפושים ניהל הראל בעצמו.

הראל העריך שהילד הועבר לאירופה והפעיל עשרות סוכנים ומתנדבים בחיפושים אחריו בקרב קהילות חרדיות ביבשת. הסוכנים לא הצליחו למצאו שם, אולם אחד מהם סיפר להראל כי בקהילה באנטוורפן מספרים על גיורת בעלת יכולות מרשימות הפועלת במדינות שונות. הראל העריך שהיא קשורה לפרשה, ולאחר מאמצים הצליח לאתר את רות בן דוד. אנשי המוסד גילו כי היא מוכרת את ביתה בצרפת. הם התחזו לאנשי עסקים החפצים לקנות את הבית והצליחו לגרום לה להגיע לדירה שהוכנה לצורך כך בצרפת ולהחזיקה שם. חוקרי המוסד ניסו לדובב את בן דוד במשך שבועות אולם לא הצליחו לגרום לה לשתף עמם פעולה. במקביל נעצר בארץ בנה של בן דוד, אוריאל, והוא הודה שאמו מעורבת בפרשה. בסופו של דבר הצליח הראל עצמו להוציא מבן דוד את מקום הימצאו של הילד, בעזרת המידע שנתן אוריאל ותוך שכנוע מוסרי. ב-1 ביולי 1962 גילו סוכני "המוסד" את יוסל'ה אצל משפחת גרטנר, מחסידי סאטמר, ברובע ברוקלין שבניו יורק.

בפגישה בין יוסל'ה לאמו, שנערכה בניו יורק, התנכר לה יוסל'ה תחילה, וטען ששמו יענקל גרטנר, אך לאחר שהראתה לו תמונות מילדותו חזר לחיקה‏[10]. הילד שב לבית הוריו.

לאחר סיום הפרשה, צבי אהרוני, מבכירי "המוסד", מתח ביקורת על פעילות "המוסד" בנושא: "עשרות אנשי מבצעים, חוקרים ודסקאים התעסקו ארבעה חודשים רק בחיפוש אחרי יוס'לה. זאת הייתה ממש אובססיה של איסר, וזה בא על חשבון מבצעים אחרים"‏[11].

העמדה לדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני הזוג קוט ממושב קוממיות נדונו למאסר על תנאי לשנה לאחר שהודו שביומיים-שלושה האחרונים לשהותו של שוחמכר אצלם ידעו את זהותו‏[12]. הדוד שלום שטרקס נדון לשלוש שנות מאסר על חלקו בחטיפת שוחמכר‏[13]. רות בן דוד שהבריחה את שוחמכר אל מחוץ לישראל לא הועמדה לדין.

שוחמכר לאחר תום הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוחמכר חזר לחיק משפטו בחולון. תחילה למד בבית ספר דתי, אולם לאחר שנה עבר לבית ספר חילוני‏[14]. בשנת 1969 היה שוחמכר יו"ר פרלמנט הנוער של חולון‏[15]. יוסל'ה התגייס לצה"ל ב- 1970. בהמשך שירותו היה קצין בחיל התותחנים, ולאחר מכן עבד במשך כמה שנים בחברת IBM. באוגוסט 1979 התחתן עם איטה הורוביץ בחתונה שעוררה עניין תקשורתי‏[16]. הוא מתגורר ביישוב שערי תקווה ומכהן כחבר בוועד היישוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גבריאל שטרסמןהסב מתעקש: לא אחזיר את הילד!, מעריב, 11 בפברואר 1960
  2. ^ המשטרה מבקשת לשחררה מהמשך החיפושים אחרי יוסל'ה שוחמכר, דבר, 8 באפריל 1960
  3. ^ שיטרית: נמשכים החיפושים אחר הילד יוסל'ה שוחמכר, דבר, 9 ביוני 1960
  4. ^ סיכויים לפשרה בעניין שוחמכר, דבר, 3 ביוני 1960
  5. ^ דב גולדשטייןהחזר לי את בני, אבא, מעריב, 27 בספטמבר 1960
  6. ^ ייתכן שיוסלה שוחמכר הוצא בסתר מהארץ, דבר, 11 באוקטובר 1960
  7. ^ ישעיהו אביעם, חיפוש בישיבת פתח תקווה אחרי הילד יוסלה שוחמכר, מעריב, 28 בנובמבר 1960
    חיפשו את יוסלה שוחמכר בבאר שבע, דבר, 13 בדצמבר 1960
  8. ^ נתגלו עקבות יוסלה שוחמכר, דבר, 6 באוגוסט 1961
  9. ^ עזרא ינוב, עצבות העיבה על השמחה בקוממיות, מעריב, 24 ביוני 1962
    יצחק קוגלר נידון לשנתיים מאסר, מעריב, 17 בפברואר 1963
  10. ^ שמואל שליט, יוסלה שם רגל לילדי גרטנר, מעריב, 6 ביולי 1962
  11. ^ גד שמרון, המוסד והמיתוס, הוצאת כתר, ירושלים 2011, עמוד 122
  12. ^ בני הזוג קוט נדונו למאסר שנה, דבר, 8 בנובמבר 1962
  13. ^ שלום שטרקס לשלוש שנות מאסר, דבר, 8 בינואר 1963
  14. ^ תמר אבידריוסלה מנגן על גיטרה, מעריב, 8 במרץ 1964
  15. ^ עצרת הזדהות עם יהודי בריה"מ נערכה בחולון, מעריב, 18 בנובמבר 1969
  16. ^ יעקב העליוןאיטה חטפה את יוסלה, מעריב, 22 באוגוסט 1979