פרשת לך לך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "לך לך" מפנה לכאן. לערך העוסק בסיפור המקראי, ראו מסע אברהם לארץ כנען.
לך לך
פסוקים בראשית, י"ב, א' - י"ז, כ"ז
מספר פסוקים 126
מספר תיבות 1686
תוכן אברם יוצא אל ארץ כנען אך רעב מביא אותו למצרים, מלחמת המלכים, ברית בין הבתרים, הגר יולדת את ישמעאל, ברית מילה
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (1)  לא תעשה (0)
מצוות מילה
הפטרה
ספרדים ואשכנזים ישעיהו, מ', כ"ז - מ"א, ט"ז
תימנים ואיטלקים ישעיהו, מ', כ"ה - מ"א, י"ז
רומנים ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוקים ג'כ"ג
המצרים מעריצים את יופייה של שרי. ג'יימס טיסו, סוף המאה ה-19.

פרשת לֶךְ-לְךָ היא פרשת השבוע השלישית בספר בראשית. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בספר בראשית, פרק י"ב, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ז, פסוק כ"ז. הפרשה עוסקת בתיאור קורות חייו של אברהם אבינו בחלק הראשון של חייו.

הפרשה מספרת על קריאת אלוהים לאברם (שמאוחר יותר משנה את שמו לאברהם) לצאת ממולדתו וללכת לארץ כנען, הארץ המובטחת, ירידת אברם למצרים והתחזותו לאחיה של שרי, מריבת רועי אברהם ורועי לוט, מלחמת ארבעת המלכים את החמישה, מלכי צדק, גירוש הגר ולידת ישמעאל, ברית בין הבתרים, וברית המילה.

את פרשת לך לך קוראים בין התאריכים ח' בחשוון-י"ג בחשוון.

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – מסעו של אברהם לארץ כנען, ירידת אברהם למצרים

אברם, מקבל ציווי אלוהי ללכת לארץ כנען. הוא בא עם שרי אשתו ולוט בן אחיו ונפש אשר עשו בחרן לארץ, ואף בונה מזבח וקורא בשם ה', אולם הרעב מאלץ אותו לרדת למצרים. עבדי פרעה לוקחים את שרי לבית פרעה ואברם מציג אותה כאחותו מחשש לחייו (שרי היא באמת בת אחיו). ה' מנגע את פרעה בנגעים קשים, ובעקבות כך הוא משחרר את שרי ושולח את אברם ממצרים ברכוש גדול.

מלחמת שליטי בבל בערי כנען[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגישתם של אברהם ומלכיצדק.
הגר ההרה עם ישמעאל, בנו של אברהם, ושרי.
ערך מורחב – מלחמת ארבעת המלכים את החמישה

כשאברם חוזר לארץ כנען מתפתח סכסוך בין רועיו ובין הרועים של לוט. פתרון הסכסוך בהיפרדות לוט מאברם וירידתו אל סדום. אברם עצמו מקבל הבטחה אלוהית כי ארץ כנען תהיה ירושה לזרע שיוולד לו.

אחר כך מתרחשת מלחמת ארבעת המלכים את החמישה: ארבעה משליטי ארץ בבל באים לדכא חמישה מלכים מקומיים, שליטי סדום והערים שסביבותיה, שמרדו בהם. אברם שומע שלוט נשבה במלחמה, יוצא בראש אנשיו להילחם בארבעת המלכים, מנצח אותם ופודה את לוט. הוא מסרב לקחת לעצמו מן השלל ורק מברך את ה' בסיוע מלכיצדק, "כהן לאל עליון".

ברית בין הבתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ברית בין הבתרים

כעת כורת ה' עם אברם את ברית בין הבתרים: ההבטחה על הארץ ועל הזרע מקבלת גושפנקה רשמית על ידי מעשה טקסי של ביתור בעלי חיים. אברם גם מקבל נבואה על העתיד לקרות לזרעו: ”יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה” (ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק י"ג).

שרי והגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – בריחת הגר ולידת ישמעאל

שרי אשת אברם רואה כי איננה מצליחה ללדת בן ומציעה לאברם לקחת את הגר שפחתה לאישה. הגר אכן מתעברת, וכתוצאה מכך היא מזלזלת בשרי. שרי מתלוננת על כך בפני אברם, והוא נותן לה אפשרות לעשות כטוב בעיניה עם הגר. שרי מקשה מאוד את החיים של הגר, וכתוצאה מכך הגר בורחת. מלאך ה' מתגלה להגר בבאר לחי ראי, אומר לה לשוב חזרה לבית אברם ושרי, ומברך אותה ואת בנה ישמעאל שנולד לאחר שובה.

ברית מילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ברית המילה (אירוע מקראי)

אברם כורת ברית נוספת עם ה', היא ברית המילה. הוא מצווה למול את עצמו ואת כל בני ביתו, וכן לשנות את שמו לאברהם ואת שם אשתו שרי לשרה. ה' מבטיח פעם נוספת ששרה תלד בן, שייקרא יצחק, ובו תתקיים ברית הזרע והארץ.

מצוות בפרשה[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרשה ישנה מצווה אחת:

המצוות מקור המצווה נוהגת בזמן הזה המחויבים
מצוות מילה הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר[2] כן האב/בית דין

תאריכי הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבת בה קוראים את פרשת לך לך יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפטירים בספר ישעיהו, מפרק מ', פסוק כ"ז (לחלק מהמנהגים: פסוק כ"ה) עד פרק מ"א, פסוק ט"ז (או פסוק י"ז). הנביא פונה לעם ישראל, ”וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי. אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ” (ספר ישעיהו, פרק מ"א, פסוקים ח'ט'). בנוסח רומניא הפטירו בספר יהושע מפרק כ"ד, פסוק ג' עד פרק כ"ד, פסוק כ"ג, המתחיל "ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען".

אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היישוב אלון מורה, ששמו נזכר לראשונה בפרשת זו, מציין שבת זאת כשבת להתחזקות היישוב.
  • קביעת יום העלייה היתה ביום ז' בחשוון בגלל סמיכותה לפרשת לך לך, שמתארת עליית אברהם לארץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]