פרשת מוניקה לווינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עטיפת המגזין טיים מפברואר 1998
הנאום של קלינטון בו הוא טוען כי לא קיים יחסי מין עם לווינסקי (בדקה 6:20). לחצו על הקובץ לצפות בנאום.
קלינטון ולווינסקי בפברואר 1997

פרשת מוניקה לווינסקי הנקראת גם פרשת קלינטון-לווינסקיאנגלית: Clinton–Lewinsky scandal) הייתה שערורייה פוליטית-מינית בארצות הברית, שבמרכזה הנשיא ביל קלינטון בן ה-49, ומוניקה לווינסקי, מתמחה בבית הלבן בת ה-22. הזוגיות המינית בין השניים התקיימה בין השנים 1995 עד 1997 והתגלתה לציבור ב-1998. בהתייחסו לפרשה הצהיר קלינטון עם סיום נאום שנשא בפני הטלוויזיה האמריקנית כי "לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזו" ("I did not have sexual relations with that woman")[1]. חקירה נוספת נגד קלינטון הובילה להאשמות בדבר עדות שקר ולהעמדתו להליך הדחה ב-1998 על ידי בית הנבחרים של ארצות הברית. לאחר מכן זוכה מאשמת עדות שקר ושיבוש הליכי משפט על ידי הסנאט.

קלינטון הואשם בביזיון בית המשפט על ידי השופטת סוזן וובר רייט על מתן עדות שקר בפרשת פולה ג'ונס בקשר ללווינסקי וכן נקנס ב-90,000 דולר אמריקני על ידי רייט. רישיונו של קלינטון לעסוק בעריכת דין הושעה בארקנסו למשך חמש שנים; זמן קצר לאחר מכן, הוא נמנע מלעסוק בתיקים משפטיים בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית[2].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1995, סיימה מוניקה לווינסקי את לימודיה בקולג' לואיס וקלארק, והחלה לעבוד בבית הלבן במהלך כהונתו הראשונה של ביל קלינטון. באותו זמן הם החלו במערכת יחסים מינית.

במהלך הזמן, היחסים ביניהם נחלשו, ולווינסקי עברה לעבוד במחלקת ההגנה. לווינסקי שיתפה את חברתה לעבודה לינדה טריפ, ברגשותיה ותגובתו של הנשיא ויחסיה איתו. טריפ גם הקליטה בסודיות, שיחות טלפון בין לווינסקי וקלינטון. כשטריפ גילתה שב-1998 חתמה לווינסקי על תצהיר שבו היא הכחישה את יחסיה עם קלינטון, היא העבירה את הקלטות לקנת' סטאר, מבקר המדינה, שבאותו זמן חקר פרשות שונות הקשורות לקלינטון, בהן "פרשת Whitewater".

חשיפת הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החדשות על הפרשה הופיעו בפעם הראשונה ב-17 בינואר 1998 באתר האינטרנט "דראדג' רפורט" (Drudge Report) של מאט דראדג'. האתר דיווח שניוזוויק החליטו שלא לפרסם את הפרשה למרות שאחד מהכתבים דיווח וכתב מאמר על הנושא. הדיווח הראשון בעיתונות הכתובה היה בוושינגטון פוסט ב-21 בינואר. למרות הכחשותיו של קלינטון, הסיפור תפס תאוצה, ודרישות הסברים מהבית הלבן גברו. ב-26 בינואר קלינטון דיבר אל האומה במסיבת עיתונאים בבית הלבן ואמר: ”כרגע, אני חייב לחזור ולעבוד על נאום מצב האומה. ואני עבדתי עליו עד אתמול עד מאוחר בלילה. אבל אני רוצה להגיד דבר אחד לאומה האמריקנית. אני רוצה שתקשיבו לי. אני אחזור על זה שוב. לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזאת, גברת לווינסקי. לא הוריתי לאף אחד לשקר, אפילו לא פעם אחת, אף פעם. האשמות אלו אינן נכונות. ואני חייב לחזור ולעבוד בשביל האומה האמריקנית.”

קלינטון הכחיש קיום יחסי מין עם לווינסקי תחת שבועה במשפט אחר. בשידור טלוויזיה רשמי מהבית הלבן טען קלינטון "לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזו, גברת לווינסקי" (I did not have sexual relations with that woman, Miss Lewinsky). תחת לחץ מכך שידע שלתובע, עורך הדין קנת' סטאר, יש שמלה עם כתם מנוזל הזרע שלו, ושלווינסקי נתנה עדות שהנשיא השתמש בסיגר בזמן פגישתם, הודה שהטעה את העם האמריקני ושיחסיו עם לווינסקי היו "בלתי הולמים". קלינטון הכחיש שנתן עדות שקר בטענה, שלפי הגדרתו מין אוראלי אינו נחשב כ"יחסי מין" (sexual relations).

בתקשורת האמריקנית התנהל ויכוח האם הנשיא ידבר על ההאשמות בנאום מצב האומה. בסופו של דבר קלינטון בחר שלא לעשות זאת, כנראה כדי להראות "נשיאותי" ומעל כל הפרשה. הגברת הראשונה, הילרי קלינטון, תמכה רשמית בבעלה לאורך כל הפרשה.

ב-27 בינואר אמרה הילרי בטודיי שואו (The Today Show) של NBC:

הסיפור האדיר פה, שאף אחד לא מעוניין לחפש, לכתוב עליו, ולהסביר אותו, זה הקונספירציה הימנית העצומה (vast right-wing conspiracy) נגד בעלי, שהתחילה מאז שהוא נהיה הנשיא של ארצות הברית.

הליך ההדחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – משפט ההדחה של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניתן לשמוע את קובץ הנאום בשמאל הערך
  2. ^ אן גיראן, נשלל רישיונו של קלינטון לעסוק בעריכת דין לפני בית המשפט העליון, באתר הניו יורק טיימס, 1 באוקטובר 2001 (באנגלית)