פרשת פקודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פקודי
פסוקים שמות, ל"ח, כ"א - מ', ל"ח
מספר פסוקים 92
מספר תיבות 1182
תוכן סיכום הקמת המשכן והכנת בגדי הכהונה, חנוכת המשכן בא' בניסן ושכינת ענן הכבוד מעל המשכן
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
אשכנזים מלכים א', ז', נ"א - ח', כ"א
ספרדים ותימנים מלכים א', ז', מ'נ'
איטלקים מלכים א', ז', מ'נ"א
הכנת בגדי הכהונה

פרשת פְּקוּדֵי היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר שמות. על פי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ל"ח, פסוק כ"א ומסתיימת בסוף הספר, פרק מ', פסוק ל"ח.

בשבת פרשת פקודי מסיימים את קריאת התורה של ספר שמות, ורבים נוהגים לקרוא בסיומה "חזק חזק ונתחזק". בשנה פשוטה, לרוב קוראים את הפרשה לפני ראש חודש ניסן ביחד עם פרשת ויקהל, ובשנה מעוברת, סמוך לראש חודש אדר ב' והיא נקראת לבדה.

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי המשכן עומדים מוכנים בפני משה.

סיכום הקמת המשכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה ממשיכה בנושא הקמת המשכן. בראשיתה בא דו"ח מפורט על התרומות שהתקבלו מן העם לצורך בניית המשכן. אחר כך בא תיאור הכנת בגדי הכהונה: האפוד והחושן, המעיל, הכותנות של אהרן ובניו, המצנפת והמגבעות, המכנסיים והאבנטים, ולבסוף הציץ.

חנוכת המשכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום העבודה מובאים כל כלי המשכן אל משה. ה' מצווה אותו להקים את המשכן, להציב את הכלים במקומם ולמשוח אותם בשמן המשחה, וכן להלביש את אהרן ובניו בבגדי הכהונה ולמשוח גם אותם. משה מקים את המשכן ביום הראשון של חודש ניסן, בשנה השנייה ליציאת מצרים. אחרי הקמת המשכן שוכן ענן הכבוד, המסמל את נוכחותו של ה', על המשכן.

תאריכי הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבת בה קוראים את פרשת פקודי יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.

יחד עם פרשת ויקהל:

בנפרד:

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפטירים בתיאור בניית בית המקדש בימי שלמה, בספר מלכים א', פרק ז'. הספרדים והתימנים קוראים פסוקים מ'נ', האשכנזים קוראים מפסוק נ"א (ובק"ק פוזנא התחילו פרק ח', פסוק א') עד פרק ח', פסוק כ"א, האיטלקים בספר מלכים א', פרק ז', פסוק מ' עד פסוק נ"א, ובנוסח רומניא הפטירו ספר מלכים א', פרק ז', פסוק כ"ז עד פסוק מ"ז. אם קוראים את אחת מארבע פרשיות, מפטירים בהפטרה מיוחדת לה.

  • ברוב השנים שאינן שנים מעוברות, קוראים את פרשת פקודי ביחד עם הפרשה שלפניה, פרשת ויקהל, לרוב ביחד עם פרשת החודש ובשנים מסוג הכז ביחד עם פרשת פרה.
  • בשנים פשוטות מסוג השא קוראים את פרשת פקודי לבדה, ביחד עם פרשת החודש.
  • בשנים מעוברות פקודי תמיד נקראת לבדה.
  • בשנים מסוג החא והשג היא חלה בשבת הסמוכה לראש חודש אדר ב', ולפיכך קוראים בה את הפרשה הראשונה מארבע פרשיות - פרשת שקלים.
  • בשנים מסוג גכז, השג זחג ובחה, היא נקראת ללא אחת מארבע הפרשיות. רבים מהאשכנזים בארץ ישראל נוהגים שבשנים אלו קוראים גם את הפטרת ויקהל וגם את הפטרת פקודי.
  • בקביעות זשה, לפי הדברי קהלת מפטירים רק את הפטרת פקודי, כי כבר קראו את הפטרת ויקהל בשבת שנייה של חנוכה. ואילו לפי הלוח לארץ ישראל גם בשנה זו מפטירים את הפטרת ויקהל ופקודי יחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות: