פרשת שופטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת שופטים (במקרא: שֹׁפְטִים) היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ט"ז פסוק יח ומסתיימת בפרק כ"א פסוק ט.

[עריכה] נושאים בפרשה

משה רבנו ממשיך את הנאום שנשא לפני מותו ובמסגרת זו מפרט את המצוות שנצטוו בהן בני ישראל. כרגיל בספר דברים, רוב המצוות כבר הופיעו בספרים הקודמים, לעתים בשינויים בעלי משמעות. בין הציוויים:

• הקמת מערכת משפט ואיסור על לקיחת שוחד.
• איסורי עבודה זרה.
• מצווה לשמוע לדברי החכמים שבכל דור ודיני זקן ממרא.
• מינוי מלך ופירוט חובותיו.
• מתנות כהונה ולווייה - זכויות הכהנים והלוויים.
• איסור על קיום מכשפים, בעלי אוב וידעונים, ואיסור על נביאי שקר.
• דיני רוצח בשגגה וערי מקלט.
• דיני עד שקר ועדים זוממים.
• דיני מלחמה, מצור ולקיחת שלל.
• פרשת עגלה ערופה: טקס המתקיים כשנמצא הרוג שלא נודע מי הרגו מחוץ לעיר.

[עריכה] הפטרה

ההפטרה של פרשת שופטים היא הרביעית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, מפרק נ"א פסוק יב ("אָנֹכִי אָנֹכִי") עד פרק נ"ב פסוק יב.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• שיעורים על פרשת שופטים, באתר Yeshiva.org.il (ישיבת בית אל)

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מאמרים ומקורות לפרשה