פתחי שקאקי
 | |||||
| לידה |
4 בינואר 1951 רפיח, ממשלת כל פלסטין  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
26 באוקטובר 1995 (בגיל 44) סלימה, מלטה | ||||
| מדינה |
 הרשות הפלסטינית | ||||
| מקום קבורה |
Yarmouk Martyrs Cemetery | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני | ||||
| |||||
  | |||||
פתחי אבראהים עבד אל-עזיז א-שקאקי (בערבית: فتحي إبراهيم عبد العزيز الشقاقي; 1951 - 26 באוקטובר 1995) היה טרוריסט פלסטיני, ממייסדי ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והמזכ"ל הראשון שלה עד לחיסולו
בידי ישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שקאקי נולד בעיר רפיח אשר ברצועת עזה, למשפחה שמקורה בזרנוגה. אחיו הוא ח'ליל שקאקי. לאחר שסיים את לימודיו, למד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת ביר זית. לימד מתמטיקה בבית ספר במזרח ירושלים.
בשנת 1974 יצא שקאקי ללימודים באוניברסיטת זקאזיק בקהיר, שם למד רפואה והתמחה ברפואת ילדים. בתקופת לימודיו במצרים נחשף לראשונה לתנועת האחים המוסלמים. בשנת 1981 סיים את לימודיו ועבד כמתמחה בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה בירושלים.
שקאקי החל להיות פעיל בשורות הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא״פ) באמצע שנות השמונים והיה ראש אחד הפלגים שלו. בשנת 1986 נעצר על ידי ישראל, וגורש בשנת 1988, במהלך האינתיפאדה הראשונה, ללבנון. לאחר גירושו התמקם במחנה הפליטים הפלסטיני ירמוך שבקרבת דמשק והצליח לארגן מחדש את הג'יהאד האסלאמי ולהפוך למנהיגו הכמעט-בלעדי. שימש כדמות מפתח ביצירת קואליציה, שכללה 8 ארגונים, ביניהם חמאס והג'יהאד האיסלמי, כנגד הסכם אוסלו בתחילת 1994[1].
בינואר 1995 התפאר בריאיון למגזין טיים על הצלחת ארגונו להוציא לפועל את הפיגוע בצומת בית ליד.
ההתנקשות בפתחי שקאקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-26 באוקטובר 1995 הגיע שקאקי לאי מלטה במעבורת מלוב, כשהוא משתמש בכיסוי של אזרח לובי בשם איברהים שאוויש. לאחר שנרשם במלון "דיפלומט" בעיירה סלימה, הוא יצא לסיבוב בעיר. בדרכו חזרה למלון, בעודו הולך ברחוב, נצמד אליו אופנוע עליו היו רכובים שני גברים שלפי פרסומים זרים היו אנשי המוסד (לפי אותם פרסומים, חוליה זו הייתה אחראית גם לניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל כשנתיים לאחר מכן). ההתנקשות בוצעה בצהריים, לאור יום - על אף הסיכון בתפיסת החוליה - תוך כדי רכיבה, כאשר הרוכב האחורי יורה שלושה כדורי אקדח - 2 בחזית ראשו ואחד בעורפו. שקאקי נהרג במקום[2]. לימים נודע כי שייטת 13, בפיקוד יואב גלנט[3], סייעה למתנקשים להיחלץ מן האי בסיום המבצע[4]. לאחר מותו החליף אותו בהנהגת התנועה ד"ר רמדאן עבדאללה שלח, ששימש אז כמרצה באוניברסיטה במיאמי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבה ב"דר שפיגל" על הריגת פתחי שקאקי, 6.11.1995 (בגרמנית)
- ליאור אסטליין, מכת מוות, ישראל היום, 22.10.2010.
- שמעון איפרגן, מלטה, משחקי חיסול, באתר מאקו, 9 באוקטובר 2013.
- המוסד: יחידת חיסול | התחקיר המלא, באתר חדשות 13, 11 ביולי 2019
אויבים עונה 3 | פרק 3 - פתחי שקאקי - הג'יהאד האיסלאמי, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 53:56)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Fathi Shiqaqi
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 420-424.
- ^ עמוס הראל, מתנת הפרידה לגבי אשכנזי, באתר הארץ, 14 בפברואר 2011
- ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011, המהדורה המוקדמת, עמודים 140-142.