הגנה הודית של המלך
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מהלכים |
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ECO | E60–E99 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פתיחת אב | משחק חצי סגור, הגנה הודית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם נרדף | KID | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בערך זה נעשה שימוש |
הגנה הודית של המלך (אנגלית: King's Indian Defence) היא פתיחה נפוצה בשחמט, ומהווה את אחד הווריאנטים הנפוצים של ההגנה ההודית. המהלכים המגדירים את הפתיחה הם:
- ד4 פו6. (מהלכי הפתיחה של ההגנה ההודית)
- ג4 ז6. (עמדת הבסיס להגנה הודית של המלך, המתוארת בדיאגרמה משמאל)
כאשר השחור מתכוון להמשיך עם 3... רז7 ו- 4... ד6. במידה והשחור מעדיף לשחק 3...ד5, הוא סוטה מההגנה ההודית של המלך ויוצר את עמדת הפתיחה של הגנת גרינפלד. האפשרויות הנפוצות למהלך השלישי של הלבן הן 3. פג3, 3. פו3 או 3. ז3. לאחר כל אחת משלוש אפשרויות אלו השחור יכול לבחור בין הגנה הודית של המלך לבין הגנת גרינפלד. להגנה ההודית של המלך וריאנטים רבים, והיא מקוטלגת באנציקלופדיה לפתיחות שחמט (ECO) תחת E60-E99.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגנה הודית של המלך היא פתיחה היפרמודרנית, בה השחור מאפשר ללבן להשתלט באמצעות רגלים על מרכז הלוח, ומתכנן לתקוף שליטה זו בשלב מאוחר יותר על ידי המהלכים ...ג5 או ...ה5. הפתיחה לא הייתה נפוצה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-20, אולם לאחר ששחקני שחמט בכירים החלו להשתמש בה באופן קבוע, ואף התפרסמו מספר ניתוחים למשחקים אלו, היא נכנסה לארסנל הפתיחות המקובלות. הפתיחה נחשבת חריפה, דינאמית וחלק מהווריאנטים שלה הם מאוד מסובכים. מספר אלופי עולם בשחמט נהגו להשתמש בפתיחה באופן קבוע, ביניהם גארי קספרוב, בובי פישר, מיכאל טל וטיגראן פטרוסיאן.
סדר המהלכים אינו חשוב, וקיימות שתי אפשרויות אחרות להגיע לעמדת הפתיחה.
- 1. ג4 פו6 2. פג3 ז6 3. ה4 רז7 4. ד4 רז7
- 1. פו3 פו6 2. ז3 ז6 3. רז2 רז7 4. 0-0 0-0 5. ג4 ד6 6. ד4 (זהו וריאנט הפיאנקטו של הפתיחה).
הווריאנטים המרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימים 39 וריאנטים שונים לפתיחה ההודית של המלך. הווריאנטים המרכזיים הם:
הווריאנט הקלאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
הווריאנט הקלאסי נפתח במסעים 3.פג3 רז7 4. ה4 ד6 5. פו3 0-0 6. רה2 ה5.
לאחר מסעים אלו מתקבלת העמדה משמאל. זוהי עמדת הפתיחה של הווריאנט הקלאסי.
- ההמשך הסטנדרטי של הווריאנט הקלאסי (נקרא גם וריאנט מר דל פלטה) הוא 7. 0-0 פג6 8. ד5 פה7. כעת ללבן יש מספר המשכים אפשריים, למשל 9. ב-4, 9. פה1 או 9. פד2. האסטרטגיה של הלבן בווריאנט זה תהיה להסתמך על השליטה שלו במרכז, ולקדם את הרגלי מערוגה ג4 ל- ג5 כדי לבסס מתקפה באגף המלכה. השחור לעומתו ינסה לתקוף באגף המלך, על ידי הזזת הפרש ב- ו6 ל- ד7 או ל- ה8, ולהתחיל מתקפת רגלים על ידי ...ו5, ...ז5 ו- ...ו4. עד לא מזמן, המסע 9. ב4 של הלבן מנע משחקנים ברמות הגבוהות לבחור בווריאנט זה בשחור, אולם לאחרונה החל רב האמן הצעיר תיימור רג'בוב לשחק אותו בתכיפות.
- ההמשך הסטנדרטי הישן היה 7. 0-0 פבד7, במטרה להסיע את הפרש ל- ג5 אחרי שהלבן יסיע את הרגלי מ- ד4 ל- ד5. אולם הוא נזנח עבור 7... פג6, המאפשר לשחור לחץ חזק יותר על המרכז.
- המשך אפשרי נוסף עבור השחור הוא 7. 0-0 ה:ד4 8. פ:ד4. המשך זה היה פופולרי באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, אולם כיום עמדה זו נחשבת נחותה עבור השחור. מרווח התנועה הנוסף שהלבן מקבל מפצה אותו באופן הולם על אובדן השליטה החלקי במרכז.
- לאחרונה מקובל גם להמשיך בשחור 7... פא6. מהלך זה מאפשר להסיע את הפרש ל- ג5, בדומה ל-7... פבד7, ללא החיסרון בחסימת הרץ הנע על הערוגות הלבנות. לאחר מהלך זה המשחק לרוב ממשיך 8. רה3 פז4 9. רז5 מהה8!. המשכים נוספים אפשריים הם:
- 8. ד:ה5 ד:ה5 9. מה:מה צ:מה
- 8. ד5 פג5 9. מהג2 א5
- 8. רז5 ח6 9. רח4 מהה8 10. ר:פ ר:ר 11. ג5!
- 7. ד5 זוהי מערכת פטרוסיאן על שמו של אלוף העולם בשנים 1963–1969 טיגראן פטרוסיאן שנהג לשחק את המסע הזה בשנות השישים ולאחר מכן ולדימיר קראמניק בשנות התשעים. האסטרטגיה לשני הצדדים נשארת דומה לזאת של ההמשך הסטנדרטי, כאשר לאחר 7. ... א5 לבן משחק 8. רז5 כדי לרתק את הפרש ובכך להקשות על שחור לבצע את הפריצה של ו7-ו5. בהתחלה נהגו שחקנים בשחור לשחק ... ח6 ולאחר מכן ... ז5 ובכך להזיז את הרץ אחורה ולאפשר את הפריצה של ו7-ו5. כיום נוהגים בשחור לשחק רעיון של ... פא6 ... מהה8 ... רד7 ובכך מקשים על הלבן לבצע את הפריצה באגף עם המלכה עם ג4-ג5, ורק לאחר מכן עוברים להתקפה באגף המלך.
- 7. רה3 נודעת כווריאנט גליגוריק ושוחקה על ידי כמה מהשחקנים הטובים בעולם כמו קורצ'נוי, קרפוב וקספרוב. הרעיון העיקרי שמאחורי המסע הוא להימנע מההמשך התיאורי של 7. 0-0 פג6. כמו כן המסע מוסיף לשליטה של הלבן במרכז. אם שחור בכל זאת מחליט לשחק 7. ... פג6 8. ד5 פה7 9. פד2! נחשב עדיף ללבן. לכן שחור מעדיף לשחק 7. ... פז4 8. רז5 ו6 9. רח4 פג6. מהלכים נוספים אפשריים:
- 7. ... פא6 8. 0-0 וריאציה מודרנית.
- 7. ... ח6!? המסע האהוב על רב האומן הבריטי ג'ון נאן. 8. 0-0 פז4 9. רג1 פג6 10. ד5 פה7 11. פה1 ו5 12. ר:ז4 ו:ז4. בתת-ווריאנט זה, המשחק של שחור באגף המלך שונה טיפה מהמקובל בהודית של המלך, כאשר כעת הוא יוכל לשחק ... ז6-ז5 ו-... פז6-ו4 בעוד לבן ממשיך עם תוכניתו הרגילה של ג4-ג5.
- בווריאצית ההחלפה (7. ד:ה5 ד:ה5 8. מה:ד8 צ:ד8) לבן מחליף את המלכות ובכך בוחר במשחק סולידי הרבה יותר כך שסיכויי ההתקפה של שני הצדדים פוחתים. זה משוחק לרוב על ידי שחקנים בלבן שמקווים לתיקו על ידי הקטנת חומר המשחק שעל הלוח, למרות שיש עוד הרבה לשחק.
ווריאנט זמיש[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
ווריאנט זמיש מתקבל לאחר המסעים 3. פג3 רז7 4. ה4 ד6 5. ו3 (העמדה משמאל) ונקרא על שמו של רב האומן הגרמני פרידריך זמיש שפיתח את הווריאנט בשנות ה-20 של המאה העשרים. לרוב זהו משחק חריף ביותר במהלכו הצדדים מצריחים באגפים מנוגדים וכל אחד תוקף את מלכו של השני. לשחור קיימות אפשרויות רבות לשבור את מבנה הרגלים של הלבן כמו ... ה5, ... ג5 או ... ב5 (לאחר הכנה מוקדמת של ...ג6 או ... א6 או שניהם ביחד).
יכולה להתקבל עמדה מהגנת בנוני לאחר 5. ... 0-0 6. רז5 ג5 7. ד5 ה6.
אלופי העולם מיכאל בוטביניק, מיכאל טל, טיגראן פטרוסיאן, בוריס ספאסקי, אנטולי קרפוב וגרי קספרוב שיחקו הרבה ווריאנט זה. נוסח זה מגן על רגלי ה4 ובכך מגן על המרכז ומאפשר ללבן להתחיל התקפה באגף המלך עם רה3, מהד2, רח6, ז2-ז4, ח2-ח4. ווריאנט זה מאפשר להציב את הרץ ב-ה3 ללא אפשרות לשחור לשחק ... פז4 (ראה מערכת פטרוסיאן בווריאנט הקלאסי) אך מונעת מהפרש שב-ז1 להגיע לנקודתו הטבעית ב-ו3 ובכך מעכבת את פיתוח הכלים של לבן באגף המלך.
הנוסח המרכזי מתקבל מתקבל לאחר 5. ... 0-0 6. רה3 ה5 וכעת ללבן יש אפשרות לסגור את המרכז עם 7. ד5 או להמתין ולשחק את המסע ההמתנה 7. פזה2
נוסח מעניין ביותר הוא 7. ד5 פח5 8. מהד2 מהח4+!? שלאחר 9. ז3 פ:ז3 10. מהו2 שחור מוכן להקריב את המלכה עם 10 ... פ:ו1 11. מה:ח4 פ:ה3 ולקוות לתמורה מספיק ואקטיביות של כליו בעד הגרעון החומרי.
גמביט זמיש מתקבל לאחר 5. ... 0-0 6. רה3 ג5. זהו גמביט בו יכול לבן לבחור האם להביא למצב של תיקו כפוי. הגמביט הנרצה הוא 5. ... 0-0 6. רה3 ג5 7. ד:ג5 ד:ג5 8. מה:ד8 (8. ה5 פוד7 9. ו4 ו6 10. ה:ו6 אפשרי בהחלט גם כן) צ:ד8 9. ר:ג5 פג6. בעזרת הגמביט שחור משיג את היתרונות הבאים:
- לרץ שבאגף המלך יש אלכסון פתוח בו הוא יוכל לתמרן
- שחור מוביל בפיתוח
- ללבן קשה לפתוח את הכלים בצורה טובה כל עוד יש רגלי ב-ו3
- ללבן יש מעין "חור" בנקודה ד4 אותה יכול שחור לכבוש בעזרת פרשיו.
לכן בדרך כלל נהוג שלא לקבל את הגמביט ולשחק במקום זה 7. פזה2 ולהגיע לעמדות הדומות להגנת בנוני לאחר ד4-ד5.
5. ... 0-0 6. רה3 פג6 7. פזה2 א6 8. מהד2 צב8 זהו ווריאנט פאנו. שחור מכין את עצמו בהתאם לתוכנית של לבן- אם לבן יבחר לשחק 0-0-0 ולהתקיף באגף המלך, שחור ישחק ... א6 ... ב7-ב5 עם התקפת נגד על מלכו של הלבן. אם במקום זאת לבן יחליט לשחק ביתר זהירות, שחור יכול לערער את השליטה במרכז של הלבן על ידי ... ה5.
ווריאנט אברבך[עריכת קוד מקור | עריכה]
ווריאנט אברבך הוא 3. פג3 רז7 4. ה4 ד6 5. רה2 0-0 6. רז5 (על שמו של יורי אברבך), מונע מיידית 6. ... ה5. שחור בדרך כלל דוחק את הרץ אחורה עם ... ח6 שמכין את ... ז5, למרות שלמעשה זהו מסע מחליש. ללבן ישנם דרכים רבות לפתח את כליו כמו מהד2, פו3, ו4 או אפילו ח4, אך כנגד כולם שחור יכול לקבל משחק טוב.
