פתיחת החותם החמישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
El Greco, The Vision of Saint John (1608-1614).jpg
פתיחת החותם החמישי
אל גרקו, 1608-1614
שמן על בד, 224.8 × 199.4 ס"מ
מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק

"פתיחת החותם החמישי" (או "החותם החמישי של האפוקליפסה" או "חזון יוחנן הקדוש") הוא ציור מאת הצייר אל גרקו והמתאר את פתיחת החותם החמישי מתוך "חזון יוחנן". הציור, אשר נוצר כציור-מזבח, בשנותיו האחרונות של הצייר, מוצג כיום במוזיאון המטרופוליטן לאמנות.

היסטוריה של הציור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור נוצר כציור-מזבח עבור כנסיית "יוחנן המטביל", הממוקמת בסמוך לחומות העיר טולדו. במאה ה-19 היה הציור בבעלות אנטוניו קאנובה דל קסטילאו (Antonio Cánovas del Castillo), ראש ממשלת ספרד. בשל מצבה הגרוע של היצירה, על פי דעתו, הוא דאג לרסטורציה של היצירה, באזור שנת 1880, אשר במהלכה נחתכו מן הציור חלקים מן הציור. לאחר מותו של קאנובה, בשנת 1897, נמכר הציור תמורת 1000 פזות ספרדיות לצייר בשם איגנסיו זולונגה (Ignacio Zuloaga), אשר היה אחד מן הדמויות אשר תרמו לפרסומו המחודש של אל גרקו באירופה בתקופה זו. בשנת 1956 נמכר הציור מן המוזיאון שהחזיק את אוספו של זולונגה למוזיאון המטרופוליטן.

חוקרי תולדות האמנות מצאו השפעה של ציור זה על ציורו של פאבלו פיקאסו "העלמות מאביניון" (1907).

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיקונוגרפיה של הציור מתייחסת לתאור מן הברית החדשה, אשר מופיע ב"חזון יוחנן". בתאור המציג חלק מן החזיון האפוקליפטי, המיוחס על פי הפרשנות הנוצרית המסורתית ליוחנן כותב הבשורה, מתואר המשפט המתקרב של הנשמות בפני האל:

וּכְפִתְחוֹ הַחוֹתָם הַחֲמִישִׁי וָאֵרֶא מִתַּחַת לַמִּזְבֵּחַ אֶת־נַפְשׁוֹת הַטְּבוּחִים עַל־דְּבַר הָאֱלֹהִים וְעַל־הָעֵדוּת אֲשֶׁר הָיְתָה בְּפִיהֶם; וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנָי הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲמִתִּי עַד־מָתַי לֹא תִשְׁפֹּט וְלֹא־תִקּוֹם אֶת־דָּמֵינוּ מִיֹּשְׁבֵי הָאָרֶץ; וַיֻּתַּן לְכָל־אֶחָד מֵהֶם שִׂמְלָה לְבָנָה וַיֵּאָמַר אֲלֵיהֶם לָנוּחַ עוֹד זְמַן מְעַט עַד־מְלֹאת מִסְפַּר חַבְרֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם שֶׁסּוֹפָם לֵהָרֵג כְּמוֹהֶם;

– שם, פסוקים 9 - 11

החזיון מתרחש בתוך סביבה נטולת מאפיינים ברורים. יוחנן מופיע בצידו של הבד, כגבר צעיר ונטול זקן. הוא כורע על ברכיו על גבי בד בצבע אדום ואילו הוא עצמו לובש בגד כחול ארוך ומרים את ידיו כלפי השמיים. תיאור השמיים והעננים מעצים את תנוחת הגוף שלו. מאחוריו מופיעות נשמות של אנשים המתוארות כגוף ערום, רובם בעלי גוון לבן-אפור. מעלייהם ניצבים מלאכים בדמותם של ילדים ("פוטי"), המחזיקים בד ירוק וצהוב מאחוריהם. אל גרקו משתמש בתאור מוקצן של האור, המתבטא ב"היי לייט" (High Light) לבן המדגיש את קווי המתאר הגאומטרים שבקפלי הבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]