פתניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgהמונח "פתן" מפנה לכאן. לערך העוסק בפירושים נוספים, ראו פתן (פירושונים).
Information-silk.svgפתניים
קוברה סינית
קוברה סינית
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: נחשים
משפחה: פתניים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Elapidae
נחש נמרי מזרחי
טאיפן חופים, אחד הנחשים הארסיים ביותר
Hydrophis belcheri
קרייט מפוספס

פתניים (שם מדעי: Elapidae) הם משפחה בקבוצת הנחשים (מסדרת הקשקשאים) הכוללת בתוכה את סוגי הנחשים המסוכנים ביותר, כגון הקוברה, הממבה, הטאיפן, פתן האלמוגים, פתני הים, הקרייט והרב פתן מלכותי. למשפחה כ-325 מינים בעולם. 55 מתוכם חיים במים. הפתניים עשויים להופיע במקומות צחיחים ומדבריות וגם באזורים חמים בעלי צמחייה רבה.

אורכם מגיע עד חמישה מטרים וחצי והם עשויים להופיע בצבעים רבים אשר מקנים להם יכולת הסוואה מעולה נגד אויבים וגם לארוב לטרפם. מבנה גופם מזכיר את משפחת הזעמניים. כך למשל, הראש אינו עבה יותר מהצוואר. הגדול בהם הוא קוברה מלכותית שאורכו 5.6-5.7 מ' ומשקלו כ-12 ק"ג . הקטנים ביותר הם בני הסוג Drysdalia שאורכם לפעמים 18 ס"מ.

הפתניים ניזונים מדו-חיים, מזוחלים, מציפורים ומיונקים בתנאי שכל אלה קטנים מהם. נחשי הים ממשפחת הפתניים ניזונים בעיקר מדגים.

אם הפתניים מבחינים באויב מתקרב הם זוקפים כשליש מהחלק הקדמי של גופם ונושפים על מנת ליצור איום. בכל מיני הפתניים שיני הארס גדולות במידה משמעותית מאשר השיניים הרגילות והן נמצאות בלסת העליונה. רבים מן המינים אינם מסתפקים בהכשה אחת כדי להביס את טרפם אלא בכמה הכשות מהירות. יש ביניהם מינים המתיזים ארס לעבר עיני יצורים התוקפים אותם. כמה מן המינים חונקים את הטרף בנוסף להכשה.

קיימת תת-משפחה פתני הים שארסם מסוכן אף יותר מנחשי היבשה הארסיים ביותר, אך כיוון שאינם מצויים בקרבת בני אדם, אין מהם סכנה.

רק מין אחד חי בארץ ישראל, הוא הפתן השחור החי באזורים המדבריים: הנגב, מדבר יהודה וסיני.

סוגי הפתניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשפחה ישנם 325 מינים ב-61 סוגים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פתניים בוויקישיתוף