פתרון בעיות
.jpg)
פתרון בעיות היא היכולת להתגבר על אתגרים או מכשולים כדי להשיג מטרה מסוימת.
יכולת פתרון הבעיות מתאפשרת הודות לאינטראקציה מורכבת בין הקוגניציה למטא-קוגניציה[1] והיא מקושרת לתפקודים הניהוליים[2]. פתרון בעיות יכול להיות תוצר של צורות רבות של חשיבה יצירתית, שכן לעיתים קרובות היא מתעוררת מתוך הצורך להתמודד עם בעיה כלשהי[3]. יש הטוענים כי חשוב יותר ללמוד כיצד ניתן לפתור בעיה כלשהי, מאשר להגיע לפתרון של בעיה ספציפית[1]. יכולת פתרון בעיות יכולה לסייע בשלב התכנון והביצוע של תוכנית פעולה.
היבטים קוגניטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מיומנויות חשיבה
מגבלת הקיבולת של זיכרון העבודה יוצרת את הקושי לעבד מספר רב של פרטי מידע בו זמנית ולפתור בעיות[4]. עם זאת, ניתן להשתמש במיומנויות חשיבה כדי להתגבר על מגבלה זו. לדוגמה: אחת הדרכים להתגבר על מגבלת הקיבולת היא קיבוץ מספר בלתי מוגבל של פריטים ליחידת משמעות בודדת המכונה "גוש" (Chunk). דרך נוספת לפתרון בעיות מורכבות היא על ידי פירוקן לבעיות משנה, כך שניתן לטפל בכל אחת מהן בנפרד ולאחר מכן לצרף אותן לצורך יצירת הפתרון השלם[4]. בהתאם לכך, אנשים בעלי יכולת מטא קוגניטיבית נוטים להיות טובים יותר בפתרון בעיות[1].
לחשיבה מסתעפת, הכוללת המצאה של פתרונות מרובים עבור בעיה או מטלה מסוימת, יש חשיבות מרכזית ביכולת לפתור בעיות[5]. כמו כן, נדידת מחשבות יכולה לתרום ליצירתיות בפתרון בעיות, על ידי הגברת התועלת היצירתית של מרווחי האינקובציה[6].
אסטרטגיות לפתרון בעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלגוריתם הוא דרך שיטתית (כלומר כזו שצעדיה מוגדרים היטב) לביצוע של משימה מסוימת, על נתונים, במספר סופי של צעדים. האלגוריתם יכול להיות מאוד מדויק, אך גם לגזול זמן ומשאבים מרובים. לעומתו היוריסטיקה היא כלל חשיבה פשוט, מעין כלל אצבע המבוסס על הגיון פשוט או אינטואיציה, המציע דרך קלה ומהירה לקבלת החלטות ופתרון בעיות, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך. על כן לשימוש באלגוריתם יש יתרון במקרים בהם ישנה חשיבות רבה לדיוק ולהיוריסטיקה יש יתרון במקרים בהם המהירות יותר חשובה.
במקרים רבים עבור התמודדות מול מצבים חדשים אין מספיק מידע כדי להשתמש באלוגריתם או היוריסטיקה ולכן נדרשת אסטרטגיה שונה. ניסוי וטעייה היא דרך לפתרון בעיה באמצעות ניסוי פתרונות שונים לבעיה עד לקבלת פתרון נאות. יכולת הפשטה מאפשרת לאדם להשתמש בסמלים כדי להעלות חלופות שונות לפתרון בעיה, ללא צורך לנסות כל אחת מהן באופן מעשי[4].
השפעות על יכולת פתרון בעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יכולת פתרון הבעיות מושפעת מהתפקודים הניהוליים[7].
בהתאם לכך, פגיעה בתפקודים הניהוליים עלולה לגרום להנמכה ביכולת פתרון הבעיות[2]. פגיעה בתפקודים ניהוליים יכולה להיגרם כתוצאה מהפרעה נוירו-התפתחותית, כמו הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות[8] שההנמכה בתפקודים ניהוליים היא מאפיין מרכזי שלה[9][10][2]. היא יכולה להיגרם גם כתוצאה ממצבים רגשיים כמו דיכאון וחרדה[7].
באותו האופן ניתן גם לשפר את יכולת פתרון הבעיות על ידי פיתוח התפקודים הניהוליים. למשל, אימון אישי הוא תהליך שמערב בין היתר גם פיתוח של תפקודים ניהוליים[11] ויכולת פתרון בעיות[12]. קבוצה של אנשים יכולה לגייס מגוון רחב של ידע וכשרים שלא בהכרח יהיו מצויים אצל האדם הבודד. על ידי כך העבודה בקבוצה מעלה את איכות פתרון הבעיה ומונעת הטיות[13].
משחק השחמט, כמו משחקים נוספים, יכולים להיות כלי ללימוד מיומנויות בפתרון בעיות[1].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Gabe Zichermann: How games make kids smarter – הרצאה מאתר TED
אודות ההשפעה של משחוק על למידה ואינטליגנציה - העתיד המהנה. כיצד המשחק יכול לעזור לפיתוח יכולת פתרון בעיות. - Alex Wissner-Gross: A new equation for intelligence – הרצאה מאתר TED על הגדרת האינטליגנציה כשאיפה למיקסום אפשרויות עתידיות
- Cognition: How Your Mind Can Amaze and Betray You - הסבר על נפלאות הקוגניציה, מגבלותיה והשפעתה על יכולת פתרון הבעיות מתוך Crash Course Psychology
- פתרון בעיות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פתרון בעיות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Kazemi, F., Yektayar, M., & Abad, A. M. B. (2012). Investigation the impact of chess play on developing meta-cognitive ability and math problem-solving power of students at different levels of education. Procedia-Social and Behavioral Sciences, 32, 372-379.
- ^ 1 2 3 Barkley, R. A., & Murphy, K. R. (2010). Impairment in occupational functioning and adult ADHD: the predictive utility of executive function (EF) ratings versus EF tests. Archives of Clinical Neuropsychology, 25(3), 157-173.
- ^ Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.
- ^ 1 2 3 שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
- ^ Lewis, C., & Lovatt, P. J. (2013). Breaking away from set patterns of thinking: Improvisation and divergent thinking. Thinking Skills and Creativity, 9, 46-58.
- ^ Schooler, J. W., Smallwood, J., Christoff, K., Handy, T. C., Reichle, E. D., & Sayette, M. A. (2011). Meta-awareness, perceptual decoupling and the wandering mind. Trends in cognitive sciences, 15(7), 319-326.
- ^ 1 2 שי-קרין, נופר (2009). תפקודים ניהוליים (EF) - מה הקשר להפרעת קשב ולרכיבה על סוסים.מאתר פסיכולוגיה עברית.
- ^ American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
- ^ Field, S., Parker, D. R., Sawilowsky, S., & Rolands, L. (2013). Assessing the Impact of ADHD Coaching Services on University Students’ Learning Skills, Self-Regulation, and Well-Being. AHEADAssociation on, 26(1), 67-81.
- ^ Tripp, G., & Wickens, J. R. (2009). Neurobiology of ADHD. Neuropharmacology,57(7), 579-589.
- ^ Swartz, S. L., Prevatt, F., & Proctor, B. E. (2005). A coaching intervention for college students with Attention Deficit/Hyperactivity Disorder. Psychology In The Schools, 42(6), 647-656.
- ^ Kooij, S. J., Bejerot, S., Blackwell, A., Caci, H., Casas-Brugué, M., Carpentier, P. J., ... & Asherson, P. (2010). European consensus statement on diagnosis and treatment of adult ADHD: The European Network Adult ADHD. BMC psychiatry, 10(1), 67.
- ^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
