צ'ארלס מקקראס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ארלס מקקראס
Charles Mackerras
לידה 17 בנובמבר 1925
סקנקטדי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביולי 2010 (בגיל 84)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Alan Charles Maclaurin Mackerras עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות פראג, סידני עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קונסרבטוריון למוזיקה של סידני, אוניברסיטת סידני עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה אבוב עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים פיי רקורדס, Supraphon, פיליפס רקורדס, Telarc International Corporation, EMI עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד במסדר האימפריה הבריטית (1 בינואר 1974)
  • מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (2005)
  • Knight Bachelor (29 בדצמבר 1978)
  • מדליית המלכה למוזיקה (2005)
  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת מסריק (1994)
  • פרס גרמופון למפעל חיים (2006)
  • מדליית יובל המאה האוסטרלית (1 בינואר 2001)
  • עיטור ארטיס בוהמי אמיקיס (27 באפריל 2010)
  • חבר במסדר אוסטרליה (26 בינואר 1997)
  • מדליית ההצטיינות
  • אזרחות כבוד של פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר אלן צ'ארלס מקלורין מקקראס (אנגלית: Alan Charles Maclaurin Mackerras;‏ 17 בנובמבר 1925 - 14 ביולי 2010) היה מנצח אוסטרלי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקקראס נולד בשנקטאדי, ניו יורק, ארצות הברית, להורים אוסטרליים, ובגיל צעיר עבר עמם לסידני. שם למד בקונסרבטוריון והיה לאבובן ראשי בתזמורת הסימפונית של סידני. בשנת 1946 עבר לאנגליה ומשם נסע ללמוד ניצוח בפראג, אצל ואצלב טאליך. עם שובו לאנגליה עבד באופרה של סדלר'ס וולס (כיום האופרה הלאומית האנגלית) ואחר כך היה מנצח ראשי של תזמורת הקונצרטים של ה-BBC משנת 1954 עד 1956. הוא ניהל את האופרה של המבורג משנת 1965 עד 1969, את האופרה הלאומית האנגלית משנת 1970 עד 1978 ואת האופרה הוולשית הלאומית משנת 1987 עד 1992. בשנת 2004 התמנה למנצח אורח ראשי של תזמורת פילהרמוניה. הוא קיבל תואר אבירות בשנת 1979.

מקקראס ניצח על רפרטואר רחב, אבל היה קשור במיוחד לאופרות של לאוש יאנאצ'ק - בשנת 1951 ניצח על הבכורה הבריטית של "קטיה קאבאנובה", שנכתבה שלושים שנה קודם לכן. הוא נודע גם בידע האנציקלופדי שלו באופרות של מוצרט (נאמר עליו, שאם יקרה ופרטיטורות האופרות של מוצרט יאבדו בדרך מן הדרכים, מקקראס יוכל לשחזר אותן מזכרונו בלבד). הוא הקפיד על פי רוב על ביצוע אותנטי היסטורי של יצירות אלה: בהצגה של נישואי פיגארו בשנת 1965 וידא את הוספת הקישוטים בדרך שמוצרט היה מאשר.

מקקראס גם עיבד מוזיקה מאת ארתור סאליבן לבלט "גבעול האננס", ומוזיקה של ג'וזפה ורדי לבלט "הגברת והשוטה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס מקקראס בוויקישיתוף