צ'אבלה ורגאס

**צ'אבלה ורגאס**
**Chavela Vargas**
לידה	17 באפריל 1919; סן חואקין דה פלורס, קוסטה ריקה
פטירה	5 באוגוסט 2012 (בגיל 93); קוארנבקה, המדינות המקסיקניות המאוחדות
שם לידה	María Isabel Anita Carmen de Jesús Vargas Lizano
מוקד פעילות	מקסיקו
תקופת הפעילות	1961–2012 (כ־51 שנים)
סוגה	רנצ'רה
שפה מועדפת	ספרדית
כלי נגינה	גיטרה
חברת תקליטים	RCA רקורדס
פרסים והוקרה	פרס גראמי הלטיני למפעל חיים (2007); הצלב הגדול במסדר איזבלה הקתולית (2000) ;
	פרופיל ב-IMDb

צ'אבלה ורגאס (בספרדית: Chavela Vargas; ‏17 באפריל 1919 – 5 באוגוסט 2012) הייתה זמרת מקסיקנית ילידת קוסטה ריקה, שהתפרסמה במקסיקו ובעולם כמבצעת של מוזיקת ראנצ'רה (אנ'). בשל קולה המחוספס והחושני ובשל שיריה, כונתה "הקול המחוספס של האהבה המלטפת" (Voz áspera de la ternura).

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם איסאבל ורגאס ליסאנו (Isabel Vargas Lizano) בשנת 1919 בסאן חואקין דה פלורס, במחוז פלורס, בקוסטה ריקה לפרנסיסקו ורגאס וארמיניה ליסאנו. היא הוטבלה בכנסיית גואדלופה ב-15 ביולי 1919 בשם "מריה איסבל אניטה כרמן דה חסוס" (María Isabel Anita Carmen de Jesús). השם "צ'אבלה" הוא כינוי חיבה שניתן לה במקום "איסבל". בילדותה לקתה בפוליו והייתה עיוורת לזמן מה. ורגאס סיפרה לימים כי החלימה הודות לרופא אלילים אינדיאני. לכן כונתה לפעמים "השאמאנית" (La Chamána). היא ניטשה על ידי הוריה וחיה בנעוריה כזמרת רחוב ובגיל 14 היגרה למקסיקו, שם המשיכה לשיר בברים וברחובות.

ורגאס התגלתה בשנות השלושים לחייה על ידי הזמר והמלחין חוסה אלפרדו חימנס שכתב חלק מלהיטיה. במקור, שירי הראנצ'רה נועדו לביצוע על ידי גברים. ורגאס, נמשכה מגיל צעיר לנשים ונהגה תכופות להופיע בתלבושת גברית, עישנה בשרשרת, ושתתה משקאות חריפים "כמו גבר" ואף היו שמועות כי החזיקה באמתחתה נשק. עם מאהבותיה נמנתה הציירת פרידה קאלו והיא הייתה מקורבת לדמויות נוספות מהתרבות והפוליטיקה של מקסיקו כדוגמת הצייר דייגו ריברה, בעלה של קאלו, הסופר חואן רולפו והנשיא לואיס אצ'ווריה אלברס.

בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, הופיעה ורגאס תכופות בהוליווד שם קשרה קשרים הדוקים עם כמה מכוכבי הקולנוע בתקופה זו. בשנת 1961 הקליטה אלבום ראשון ומאז הקליטה למעלה משמונים נוספים. היא פרשה מהבמה בסוף שנות ה-70 ונאבקה כ-15 שנה עם האלכוהוליזם עד שהצליחה להיגמל.

לעיתים הופיעה בברים של גייז. אף שהיותה לסבית היה סוד גלוי, בשנת 1981 הצהירה בפומבי בראיון בערוץ טלוויזיה קולומביאני על נטייתה המינית. היא הפכה לגיי אייקון עבור הקהל הלסבי הלטיני שאימץ את שירי האהבה שלה.

ורגאס חזרה להופיע בשנת 1991 כשהבמאי פדרו אלמודובר ביקש ממנה להקליט שיר לסרטו, Tacones lejanos. משנת 1993 חזרה להקליט ושירים בביצועה הוכנסו לפסקול של אחדים מסרטיו של אלמודובר כדוגמת "La flor de mi secreto" וכן בסרטו של אלחנדרו גונסאלס איניאריטו, "בבל", בו שרה את הבולרו "Tú me acostumbraste", מאת פרנק דומינגס.

בשל לבושה המסורתי בהופעותיה על הבמה, כונתה "האישה עם הפונצ'ו האדום".

בשנת 2000 הופיעה בפני קהל של 20,000 מעריצים בכיכר הראשית של מקסיקו סיטי, סוקאלו. במהלך 2002 שיחקה את תפקיד "המוות" בסרט "פרידה" של ג'וליה טיינור כששרה את השיר המסורתי "האישה הבוכה" (La Llorona) ו"פאלומה נגרה". בגיל 83, בשנת 2003 עשתה את הופעת הבכורה שלה בקרנגי הול והוצגה לקהל על ידי השחקנית סלמה הייק.

בשנותיה האחרונות התגוררה במקסיקו: תחילה בווראקרוס ולאחר מכן בטפוסטלאן (Tepoztlan) במדינת מורלוס על מורדות ההר סרו דל טפוסטקו (Cerro del Tepozteco).

באפריל 2012, בגיל 93, השיקה ורגאס את הדיסק האחרון שלה, "Luna grande" המבוסס על שירי פדריקו גארסיה לורקה. ביולי 2012 נסעה לספרד כדי להציג את האלבום בפני סטודנטים במדריד. יומיים לאחר הגעתה למדריד, ב-12 ביולי התאשפזה בעיר בשל עייפות וטכיקרדיה. לאחר שהתאוששה חזרה למקסיקו, אך ב-30 ביולי נדרשה להתאשפז שוב בבית חולים בעיר קוארנבקה, שם נפטרה ב-5 באוגוסט 2012. למחרת, הועברה גופתה לכיכר גריבלדי במקסיקו סיטי, שם התקיים מופע לזכרה בהשתתפות הזמרות אוחניה לאון, טניה ליברטד ולילה דואנס ובליווי להקת מריאצ'י. מופע נוסף לכבודה התקיים בארמון לאמנויות בבירה, בהשתתפות הזמרות שהיו חברותיה הקרובות ביותר.

בפברואר 2017 יצא סרט אודותיה בשם צ'אבלה, בבימויין של קתרין גונד ודארשה קיי, ובהשתתפותם של פדרו אלמודובר, אלנה בנרוך, מיגל בוסה, ודמויות תרבותיות אחרות מן העולם דובר הספרדית.^[1]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Mis verdades (האמת שלי) עם מריה קורטינה

פרסים ומחוות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

2000 - הצלב הגדול של איסבל קטוליקה – לאמנויות – מטעם ספרד
2007 - גראמי לטינו
עיטור זהב של אוניברסיטת מדריד
עיטור של אוניברסיטת אלקאלה דה אנארס
אורחת כבוד של העיר בואנוס איירס
2009 - אזרחות כבוד של העיר מקסיקו סיטי, לרגל יום הולדתה ה-90

דיסקוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Piensa en mí, 1991
Boleros, 1991
Sentimiento de México (vol. 1), 1995
De México y del mundo, 1995
Le canta a México, 1995
Volver, volver, 1996
Dos, 1996
Grandes Mementos, 1996
Macorina, 1996
Colección de Oro, 1999
Con la rondalla del amor de Saltillo, 2000
Para perder la cabeza, 2000
Las 15 grandes de Chavela Vargas, 2000
Grandes éxitos, 2002
Para toda la vida, 2002
Discografía básica, 2002
Antología, 2004
Somos, 2004
En Carnegie Hall, 2004
La Llorona, 2004
Cupaima, 2006
Soledad, 2007
Piensa en mí, on Splendor in the Grass by Pink Martini, 2009
Luz de Luna, on San Patricio by The Chieftains featuring Ry Cooder, 2010
Por mi Culpa!, 2010

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Yvonne Yarbro Bejarano, Crossing the Border with Chabela Vargas: A Chicana Femme's Tribute, New York, New York University Press, 1997.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא צ'אבלה ורגאס בוויקישיתוף

צ'אבלה ורגאס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
צ'אבלה ורגאס, באתר AllMovie (באנגלית)
צ'אבלה ורגאס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
צ'אבלה ורגאס, באתר Last.fm (באנגלית)
צ'אבלה ורגאס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
צ'אבלה ורגאס, באתר Yandex.Music (ברוסית)
צ'אבלה ורגאס, באתר Discogs (באנגלית)
צ'אבלה ורגאס, באתר Songkick (באנגלית)
צ'אבלה ורגאס, באתר בילבורד (באנגלית)
ביוגרפיה באתר לתרבות פופ לסבית "אפטר אלן" (באנגלית)
כתבת הספד בעיתון "חייה של לה צ'אמאנה" "מילניו" במקסיקו סיטי 12.8.2012
צ'אבלה ורגאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Chavela on IMDb

[1] Chavela on IMDb

[1]

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.