צ'יטה (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'יטה
Чита
סמל צ'יטה
סמל צ'יטה
סמל צ'יטה
דגל צ'יטה
דגל צ'יטה
דגל צ'יטה
פוטומונטז' של צ'יטה
פוטומונטז' של צ'יטה
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
קראי מחוז עבר הבאיקלמחוז עבר הבאיקל עבר הבאיקל
ראש העיר ולדימיר מיכלב
תאריך ייסוד 1653
שטח 60 קמ"ר
גובה 650 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 349,983 (2019)
קואורדינטות 52°03′N 113°28′E / 52.050°N 113.467°E / 52.050; 113.467
אזור זמן UTC +9
http://www.chita.ru
בית הכנסת בצ'יטה בשנת 1911

צ'יטהרוסית: Чита) היא עיר בסיביר, רוסיה, בירת חבל עבר הבאיקל (זבאיקליה) לשעבר בירת מחוז צ'יטה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני ייסוד צ'יטה שכנו באזור שבטים בוריאטים בראשות חאנים מקומיים. קוזאקים ראשונים הגיעו למקום במאה ה-17. הקוזאק פיטר בקטוב בנה מספר בניינים בשנת 1653. עד המאה ה-19 צ'יטה הייתה לא יותר מכפר קטן ומקום אליו הגלה שלטון הצאר אישים לא רצויים. בעקבות מרד הדקבריסטים בסנקט פטרבורג בדצמבר 1824, הגיעו האסירים הראשונים לצ'יטה בשנת 1826, האסירים הללו היו שונים מקודמיהם מכיוון שרובם היו מהעלית האינטלקטואלית של סנקט פטרבורג. האסירים הללו השפיעו על פיתוחה של צ'יטה כי הם שרטטו את מפת הפיתוח העירונית, ולכן הסגנון האדריכלותי של העיר דומה לסגנונה של סנקט פטרבורג. כתוצאה מכך, קיבלה צ'יטה מעמד של עיר בשנת 1851, ונעשתה לעיר המרכזית במחוז, ועירם של חיילים קוזאקים זבאיקליים. בכנסייה המקומית שנבנתה בשנת 1777 נמצא מוזיאון לזכר הדקבריסטים.

התפתחותה של צ'יטה באה הודות להנחת רשת מסילות ברזל של הרכבת הטרנס-סיבירית בסוף המאה ה-19. עד היום הרכבת הטרנס-סיבירית היא חלק חשוב בחיים של המחוז צ'יטה כולו.

מדצמבר 1905 עד ינואר 1906, ובעקבות גל מהפכות שעבר על רוסיה באותו הזמן, צ'יטה הפכה לבירתה של "רפובליקת צ'יטה". חיילים ששלח הצאר דיכאו במהרה את המהפכה והשיבו את השלטון על כנו. לאחר מהפכת אוקטובר, מ-1917 עד נובמבר 1918 הפכה צ'יטה לרפובליקה סובייטית. במשך מלחמת האזרחים ברוסיה, מדצמבר 1918 עד אוקטובר 1920, צ'יטה נמצאה בידיו של ההטמאן גריגורי סמיונוב. לבסוף הוא הובס ונסוג לסין, ומשנת 1920 עד נובמבר 1922 הייתה צ'יטה בירת "רפובליקת המזרח הרחוק". משנת 1937 משמשת כעיר המרכזית של מחוז צ'יטה (צ'יטה אובלאסט). כמו כן העיר משמשת בתור עיר מטה של פיקוד סיביר, ולכן מאז שנות ה-30 ועד נפילת ברית המועצות העיר הייתה "עיר סגורה" וכניסתם של זרים וכן רוסים רבים נאסרה לתוכה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועל נמל תעופה בינלאומי.

יהדות צ'יטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים הראשונים של העיר הגיעו יחד עם אסירים ובהם דקבריסטים, חלקם היו גם אסירים. אחרים היו חיילים בצבא רוסי, סוחרים וכו' ורבים מהם נשארו לגור במחוז צ'יטה. לאחר שנת 1851,הגיעו יהודים רבים לצ'יטה. היהודים היו פעילים בחייה של העיר, ורבים מהם שימשו בתפקידים חשובים בתעשייה ובחיי המסחר של העיר.

בית כנסת מעץ נבנה בעיר בשנת 1880, והוחלף למבנה מאבן רק ב-1907. משנת 1903 הופיעו חוגים ציוניים, פועלי ציון וחברי הבונד. בשנת 1919 אטמן סמיונוב הקים את הגדוד היהודי שהשתתף במסעות ומבצעים רבים כנגד הפרטיזנים הסובייטיים. עד שנת 1922 עזבו רוב המשפחות היהודיות את העיר והיגרו לחרבין שבסין. בית הכנסת נסגר בשנת 1929. רק בשנת 2004 ראש העיר אישר לקהילה היהודית הקטנה לשלוט בבית הכנסת. כיום רק 200 יהודים מתגוררים בצ'יטה. בערך 1,000 יהודים עלו לישראל משנת 1989, מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 עת חב"ד החלה לפעול בגלוי במדינות חבר העמים, מדי חג מגיעים לעיר בחורים צעירים בשליחות המרכז לענייני חינוך של חב"ד ובשיתוף איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה ועוזרים לקהילה בארגון החגים.

חינוך והשכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'יטה נחשבת למרכז אקדמי של עבר הבאיקל. סטודנטים רבים מהמחוז צ'יטה ובוריאטיה מנסים להתקבל לאוניברסיטאות, מכללות ואקדמיות מקומיות. בעיר קיימים 52 בתי ספר תיכון ו-8 מוסדות להשכלה גבוהה ובהם האקדמיה הממלכתית לרפואה ו-4 סניפי אוניברסיטאות אחרות.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר אלופים אולימפיים נולדו וגדלו בצ'יטה ובמחוז ובהם ולרי ברומל. ישנם מועדוני ספורט מגוונים בצ'יטה: מועדון הכדורגל צ'יטה מתמודד בליגת הכדורגל הלאומית של רוסיה, קבוצת הוקי קרח בשם סק"א זבאיקלץ משתתפת בטורניר הליגה המקצוענית ובנוסף קיימות קבוצות רבות מכל סוגי ספורט.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצ'יטה 5 ערים תאומות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]